קאלוטה אדומה
קאלוטה אדומה (שם מדעי: Dasykaluta rosamondae; נקראת גם בפשטות קאלוטה) היא מין של טורפת כיס זעירה דמוית נמייה או סנאי ממשפחת נמיות הכיס, המהווה מין יחיד בסוגה ואנדמית למערב יבשת אוסטרליה. הקאלוטה בעלת מבנה גוף קומפקטי וגוצי, ולה פרווה שעירה במיוחד בעלת צבע אדמוני או נחושתי. היא ידועה בתוקפנותה ובמזגה האגרסיבי וכן ביכולת היוצאת דופן שלה לשנות לחלוטין את זמני הפעילות שלה בין הקיץ לחורף.
 קאלוטה אדומה
| |
|---|---|
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפי כיס |
| משפחה: | נמיות כיס |
| סוג: | Dasykaluta |
| מין: | קאלוטה אדומה |
| שם מדעי | |
 Dasykaluta rosamondaeRide, 1964 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
טקסונומיה ומיון עריכה
הקאלוטה האדומה מהווה מין יחיד בסוג Dasykaluta, והיא משויכת לשבט דסיורים במשפחת נמיות הכיס. היא התגלתה לראשונה בשנת 1964 על ידי הזואולוג האוסטרלי ויליאם ריד במהלך מסעו באזור פילברה; בתחילה, הקאלוטה סווגה כמין בסוג אנטכינוס בשם אנטכינוס אדום קטן או אנטכינוס הספיניקס (Antechinus rosamondae), אולם בשנת 1982 הפליאונטולוג האוסטרלי מייק ארצ'ר הקצה לה סוג נפרד. מחקרים מצאו שהמין הקרוב ביותר מבחינה גנטית לקאלוטה הוא הדיבלר האנדמי לדרום מערב אוסטרליה, והם חולקים אף דמיון אנטומי מסוים.
מקור השם קאלוטה הוא בכינוי אבוריג'יני עבור יונק זה בשפת הניימאל; מלבד השם הרשמי, הכינוי האבוריג'יני בא לידי ביטוי גם בשמה המדעי Dasykaluta (דסיקאלוטה) - כלומר: "קאלוטה שעירה". החלק השני של השם המדעי rosamondae (רוזמונדה), הוא על שמה של רוזמונד קליפורד - פילגשו המפורסמת של הנרי השני, מלך אנגליה אשר תוארה כבעלת שיער אדום.
אנטומיה ומראה עריכה
הקאלוטה האדומה היא טורפת כיס זעירה המזכירה רבות את המולגרה, אך קומפקטית וקטנה ממנה באופן ניכר: אורכה הכולל 14–17 ס"מ (גוף: 11-9 ס"מ, זנב: 6.5-5 ס"מ) ומשקלה 20–40 גרם. הראש שלה מתאפיין בחרטום משולש אשר קצר בהשוואה לקרוביה האנטכינוסים. אוזניה רחבות וקצרות, עיניה שחורות וגדולות, ואפה אדמדם וזעיר. סביב לאף יש לה זיפי שפם ארוכים ודקיקים. הקאלוטה מתאפיינת בלסת חזקה ובשיניים קצרות וחדות; רגליה וגפיה קצרצרות ודקיקות עם טפרים חדים. זנבה העבה קצר יחסית למינים אחרים.
הפרווה של הקאלוטה גסה ועבה במיוחד, ומורכבת משערות זיפיות וצפופות המקנות לה מראה קוצני. כפי שמרמז שמה, פרוותה של הקאלוטה האדומה בעלת גוון חום-אדמוני או נחושת אשר נוטה להתכהות בפלג הגוף האחורי, בכתפיים ובמצח, ולהיות בהיר יותר בצלעות ובשורש הזנב. הסנטר והגרון נוטים להיות כתמתמים מעט, וסביב העיניים יש לעיתים קרובות טבעות כתמתמות בהירות. הגחון בצבע כתמתם בהיר או אפרפר-לבנבן. ניתן להבדיל בקלות בינה לבין המולגרה באמצעות הזנב אשר נעדר מברשת שיער שחורה בקצהו.
תפוצה ואקולוגיה עריכה
הקאלוטה האדומה אנדמית לאוסטרליה. היא מצויה אך ורק באוסטרליה המערבית, בעיקר באזור פילברה, אך גם במדבר החול הקטן, ובאזורים הגאוגרפיים: גסקווין וקרנרבון אשר שוכנים כולם בצפון-מערב היבשת. בית הגידול שלה מורכב מערבה מישורית מדברית, עם פסיפס של שיחים, כדורי ספיניקס, סלעים ודיונות חול נמוכות. הקרקע האופיינית לאזור זה בעלת גוון אדום, והיא מספקת לקאלוטה האדומה הסוואה מעולה מפני טורפים.
למרבית בעלי החיים, יש קצב פעילות מסוים ביממה אשר הופך אותם בהתאם לפעילי יום, פעילי לילה או פעילי דמדומים; ייחודית בהקשר זה היא הקאלוטה האדומה, אשר יוצאת דופן בכך שהיא הופכת את זמני הפעילות שלה לחלוטין בהתאם לעונה: בקיץ האוסטרלי (דצמבר עד מרץ), הקאלוטה היא פעילת לילה בדומה למרבית טורפי הכיס הזעירים; בחורף האוסטרלי לעומת זאת (אפריל עד ספטמבר), היא הופכת להיות פעילת יום.[2] על מנת לבדוק את הגורם לשינוי הפעילות, חוקרים אוסטרלים בחנו את התזונה ויחסי הגומלין של הקאלוטה בעונות השונות. נמצא, שהתזונה לא השתנתה כלל בין העונות, ואף לא הייתה תחרות בולטת בינה לבין טורפי כיס זעירים אחרים. ההסבר המוצע לשינוי זמני הפעילות, הוא שהמעבר לפעילות יומית בחורף מאפשר לקאלוטה להימנע מהיתקלות עם הטורפת העיקרית שלה - קרובתה המולגרה - אשר גדולה ממנה פי שניים ופעילה בלילה; בנוסף, הפעילות היומית מאפשרת לקאלוטה לחסוך בהוצאת אנרגיה על תרמורגולציה לילית,[2] שכן הטמפרטורות הליליות באזור המדברי במערב אוסטרליה קרות במיוחד ומאלצות מינים זעירים להיות בתנועה מתמדת על מנת לשמור על חום גופם. הן בקיץ והן בחורף, הקאלוטה נכנסת לעיתים קרובות למצב של נמנום שהוא מעין תרדמת זמנית המלווה בהאטת קצב חילוף החומרים. תופעה זאת האופיינית לטורפי כיס נוספים, מאפשרת לקאלוטה לחסוך באנרגיה בסביבה הצחיחה שלה.
התזונה של הקאלוטה מורכבת בעיקר מחסרי חוליות ובמידה פחותה מחולייתנים קטנים (עכברים למשל) ומהצומח. מחקר מצא שחיפושיות תופסות 27% מכלל התזונה, ונמליים 25% נוספים. הקאלוטה האדומה זעירה אמנם בממדי גופה, אך היא מסוגלת להכניע טרף הגדול ממנה בהרבה תודות למזגה התוקפני והאגרסיבי. הדבר בא לידי ביטוי גם בסקרי שטח: קאלוטות שנתפסו על ידי זואולוגים הפגינו תוקפנות רבה במיוחד וניסו לנשוך ללא הרף את הידיים שאחזו בהן.[3] הקאלוטה קופצנית וזריזה במיוחד, וידועה בכך שהיא מניפה את זנבה מעלה כאשר היא סקרנית או חוקרת את הסביבה.
מחקרים שבוצעו על קאלוטות אדומות שנתפסו וגודלו בשבי, הובילו למסקנה, שמין זה הוא אחד מתוך 10 מינים במשפחת נמיות הכיס אשר הזכרים שלהם מתים זמן קצר לאחר עונת הרבייה הראשונה.[4] לקאלוטה האדומה יש עונת רבייה קצרה אשר מתרחשת בספטמבר. ההריון של נקבת הקאלוטה נע בין 38 ל-40 יום; מדובר אולי בתקופת הריון קצרצרה יחסית ליונקי שליה, אולם בהשוואה לטורפי כיס אחרים, ההריון נחשב לארוך במיוחד. בהתחשב בתנאים הסביבתיים הצחיחים, ככל הנראה נקבת הקאלוטה מבצעת דיאפאוזה אשר מעכבת את התפתחות העובר כל עוד יש מחסור במזון. בתום ההריון, נולדים הצאצאים שמספרם מגיע עד לשמונה, והם שוהים בתוך קפל עור דמוי כיס סמוך לפטמות. גורי הקאלוטה נגמלים בין 2 ל-4 חודשים והופכים לעצמאיים, כאשר בטבע, קאלוטות צעירות מופיעות החל מחודשי פברואר ומרץ. הן הזכרים והן הנקבות מגיעים לבגרות לאחר 10 חודשים. הזכרים מתרבים רק בעונה הראשונה לחייהם, ולאחריה הם בדרך כלל מתים כתוצאה מלחץ ושינויים פיזיולוגים.[4] ההעלמות של הזכרים חופפת בדרך כלל לתקופת ההמלטות, והיא מאפשרת לנקבות הקאלוטה למצוא מזון בנקל ללא תחרות מצד הזכרים. תוחלת החיים של הנקבה אינה עולה על שלוש שנים, כך שהיא מתרבה לכל היותר שתיים או שלוש פעמים.
מצב שימור עריכה
הקאלוטה האדומה מסווגת על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בשל תפוצה רחבה, אוכלוסייה משוערת גדולה, וכי אין זה סביר שתהיה בעתיד הנראה לעין ירידה המצדיקה רישום בקטגוריה מאוימת. לא ידוע גם על איומים משמעותיים כל שהם על המין. הקאלוטה מצויה בפארק הלאומי רכס קינדי ובפארק הלאומי נהר רידאל.
קישורים חיצוניים עריכה
- קאלוטה אדומה, באתר ITIS (באנגלית)
- קאלוטה אדומה, באתר NCBI (באנגלית)
- קאלוטה אדומה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קאלוטה אדומה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קאלוטה אדומה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ קאלוטה אדומה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 Pavey, Chris R., et al. "Why is the marsupial kaluta, Dasykaluta rosamondae, diurnally active in winter: Foraging advantages or predator avoidance in arid northern Australia?." Journal of Arid Environments 133 (2016): 25-28.
- ^ סרטון של קאלוטה אגרסיבית
- ^ 1 2 Woolley, P. A. "Reproduction in Dasykaluta-Rosamondae (Marsupialia, Dasyuridae)-Field and Laboratory Observations." Australian Journal of Zoology 39.5 (1991): 549-568.