קאנו/קיאק
קאנו/קיאק הוא ענף ספורט הכולל תחרויות חתירה בסירות קאנו או קיאק. פדרציית הקאנו הבין-לאומית (ICF) היא פדרציית הספורט המארגנת את התחרויות וקובעת את הכללים. בישראל פועל איגוד הקיאקים בישראל. תחרות הקאנו הראשונה נערכה בבריטניה ב-1866, ומאז 1936 זהו ענף אולימפי. החתירה בקאנו נעשית באמצעות משוט בעל כף אחת, ונעשית בכריעה. חותרי הקיאק משתמשים במשוט בעל שתי כפות, בכל אחד מקצותיו, והחתירה נעשית בישיבה.
סוגי תחרויות
עריכהחותרי הקאנו והקיאק מתחרים במספר סוגים של תחרויות, הבולטות שבהן:
- ספרינט. תחרויות אלה נערכות בסירות קיאק וקאנו ליחידים, זוגות ורביעיות, למרחקים של 200 מ', 500 מ' ו-1,000 מ'. התחרויות מתקיימות במסלול במים שקטים.
- סלאלום. תחרויות סלאלום נערכות בקיאק ליחידים ובקאנו ליחידים ולזוגות. המסלול כולל אשדות ומים לבנים, ועל החותרים לתמרן דרך נקודות מסוימות הקבועות בו, ולעיתים לחתור נגד הזרם.
- מרתון. תחרויות אלה נערכות במים שקטים, ואורכן נע בין קילומטרים ספורים למאות קילומטרים. אורכו של המסלול הארוך ביותר שנערכות בו תחרויות, טקסס ווטר ספארי, הוא 420 ק"מ.
- פולו קאנו - משחק המבוסס על משחק הפולו ובו מתמודדות זו מול זו שתי קבוצות שבכל אחת מהן חמישה חותרים.
תחרויות קאנו/קיאק במשחקים האולימפיים
עריכהבמשחקים האולימפיים נערכות תחרויות ספרינט וסלאלום. תחרויות הספרינט נערכו לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936) (לנשים באולימפיאדת לונדון (1948)). תחרויות הסלאלום נערכו לראשונה באולימפיאדת מינכן (1972), ולאחר הפסקה של 20 שנה, הפכו לחלק מהמשחקים מאז אולימפיאדת ברצלונה (1992). נשים התחרו בקיאק בלבד ומאולימפיאדת טוקיו (2020) נשים מתחרות גם בקאנו.
לאורך השנים המדינות הבולטות בענף היו ברית המועצות (51 מדליות, מהן 29 מדליות זהב), גרמניה (55 מדליות מהן 25 מדליות זהב) והונגריה (71 מדליות מהן 19 מדליות זהב).
החל מאולימפיאדת לונדון (2012) מתחרים הגברים במקצי ספרינט ל-200 מטר במקום במקצים ל-500 מטר שהיו נהוגים מאז אולימפיאדת מונטריאול (1976). תוכנית התחרויות תראה כך:
קאנו | קיאק | |
---|---|---|
200 מטר יחידים | גברים | גברים ונשים |
200 מטר זוגות | - | גברים |
500 מטר יחידים | - | נשים |
500 מטר זוגות | - | נשים |
500 מטר רביעיות | - | נשים |
1,000 מטר יחידים | גברים | גברים |
1,000 מטר זוגות | גברים | גברים |
1,000 מטר רביעיות | - | גברים |
יחידים | גברים ונשים | גברים ונשים |
זוגות | גברים | - |
הייצוג הישראלי בענף הקיאק במשחקים האולימפיים
עריכהאת ישראל ייצגו לאורך השנים שישה חותרי קיאק, בחמש אולימפיאדות שונות. להישג הגבוה ביותר הגיע מיכאל קולגנוב, שזכה במדליית ארד באולימפיאדת סידני (2000).
אולימפיאדה | ספורטאי | מקצה | תוצאה |
---|---|---|---|
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) | אבירם מזרחי | קיאק 500 מטר | חצי גמר |
אולימפיאדת אטלנטה (1996) | ליאור כרמי | קיאק 500 מטר | חצי גמר |
אולימפיאדת סידני (2000) | מיכאל קולגנוב | קיאק 500 מטר | מדליית ארד |
קיאק 1,000 מטר | מקום 4 | ||
רועי ילין רמי צור |
קיאק 500 מטר | חצי גמר | |
קיאק 1,000 מטר | חצי גמר | ||
ליאור כרמי לריסה פסחוביץ' |
קיאק 500 מטר | חצי גמר | |
אולימפיאדת אתונה (2004) | מיכאל קולגנוב | קיאק 500 מטר | חצי גמר |
רועי ילין | קיאק 1,000 מטר | מקום 9 | |
לריסה פסחוביץ' | קיאק 500 מטר | מקום 6 | |
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) | מיכאל קולגנוב | קיאק 500 מטר | חצי גמר |
קיאק 1,000 מטר | חצי גמר |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- פדרציית הקאנו הבינלאומית
- איגוד הקיאקים בישראל(הקישור אינו פעיל)