קארוי הוגו

סופר ומחזאי יהודי-הונגרי

קארוי הוגו, (במקור קארוי הוגו ברנשטיין; בהונגרית: Hugó Károly; פשט, 1 בספטמבר 1808מילאנו, 13 בנובמבר 1877) היה סופר ומחזאי יהודי-הונגרי. ישנם תאריכים שונים ללידתו, ככל הנראה הנכון הוא שנת 1808. מספר לקסיקונים ביוגרפיים מתארכים את לידתו בסביבות 1806.

קארוי הוגו
Hugó Károly
לידה 1 בספטמבר 1808
פשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בנובמבר 1877 (בגיל 69)
מילאנו, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הוגו נולד במשפחה יהודית מהעיר בודה. אביו התכוון שיהיה סוחר, אך הוא התעניין במשחק. סיים את לימודיו בתיכון בפשט ובסגד ולאחר מכן למד תחילה פילוסופיה בפשט, ולאחר מכן סיים את לימודיו ברפואה באוניברסיטת וינה והשיג תואר ברפואה והתמחות בכירורגיה. בסיום לימודיו התגייס לצבא הקיסרי כרופא צבאי. כך הוא הגיע בהצבתו לפולין, שם בדיוק פרצה מלחמת העצמאות הפולנית. קארוי הוגו הצטרף לצבא הפולני ונלחם כרופא במלחמה נגד צבא הצאר הרוסי. הוא קיבל עיטור בצבא הפולני על אומץ ליבו והתמדתו. בסוף המלחמה נפל בשבי הרוסי לאחר כישלון מלחמת העצמאות הפולנית. הוא ברח וחזר לפשט. משנת 1832 עבד בעיר כרופא מנתח, ובתקופת מגפת הכולרה הגדולה כהומאופת.

בשנת 1839, על פי הזמנתו של סמואל האנמן (Hahnemann), נסע לפריז, שם אהבת ילדותו, משחק ותיאטרון, הפכה במהירה ליותר חזקה ממקצועו כרופא. הוא הפך למחזאי. בשנת 1840 עבר להמבורג ופרסם את יצירתו "Sehnsuchtsklänge eines Hagestolzen". מכיוון שהרפורמות שהציע נדחו בהמבורג, הוא התיישב בווינה בשנת 1844. מהכנסותיו כרופא הדפיס כמה מהדרמות שלו:

  • Brutus und Lucretia
  • Das Schauspiel der Welt
  • Des Hauses Ehre
  • Der Stein der Weisen

כיוון שמחזותיו נדחו גם על ידי תיאטראות ווינה הוא חזר לפשט בשנת 1846 ושיפר את ההונגרית שלו. בשל השתתפותו במלחמת העצמאות הפולנית זכה ליוקרה רבה וחבריו כללו אז כמה שחקנים מפורסמים, כמו גם גאבור אגרשי, מיקשה פלק, אדה סיגליגטי, שגילו ברופא גם את הפן הספרותי, והושפעו רבות מהידע הפילוסופי שלו. הם גם קראו את הדרמה שלו שנכתבה בגרמנית עוד בהיותו סטודנט לרפואה בווינה, "מלך הונגרי" (Ein Ungarkönig) על המלך מתיאש הראשון, מלך הונגריה, וגם את הדרמה האחרת שלו נגד העריצות בשם "ברוטוס ולוקרציה" והוא נחשב בעיניהם מוכשר כמחזאי. גאבור אגרשי ומיקשה פלק תרגמו את יצירותיו להונגרית. עוד באותה השנה פרסם גם כרך שירים ששמו היה "Psalmen eines armen Poeten".

מוקדם יותר באותה השנה הציג התיאטרון הלאומי את הדרמה שלו "Ein Ungarkönig" שהוצגה בהונגרית בשם "מלך הונגרי" שהפכה להצלחה, ובכך הפך שמו של ד"ר ברנשטיין ל"קארוי הוגו" כשם הבמה שבחר (למעשה השתמש בשני שמותיו הפרטיים). ההצלחה נמשכה ובשנת 1847 הופיעה הדרמה שלו "ברוטוס ולוקרציה" בפשט. התרגום של המחזה להונגרית עבר עיצב וסיגנוּן, שוב על ידי גאבור אגרשי ומיקשה פלק.

בשנת 1847, רוחות של מהפכות נשבו באירופה, והאווירה נגעה גם בקארוי הוגו. כך הוא נסע לצרפת. ז'ול ג'נין (גבריאל ז'ול ג'נין - סנט אטיין, לואר, 16 בפברואר 1804 - פריז, 19 ביוני 1874 היה סופר, עיתונאי ומבקר תיאטרון רומנטי צרפתי ) לקח את הוגו תחת חסותו והכיר בכישרון הכתיבה שלו. הוגו גם נפגש והתיידד אז עם פרנץ ליסט. הוגו קרא באותה התקופה סיפור קצר של הסופר הצרפתי בזנקורט (César Lecat de Bazancourt), שעל בסיסו החל לכתוב את הדרמה "בנקאי וברון", אותו השלים רק במהלך שהותו בגרמניה. הוא כתב את הדרמה בגרמנית. לימים תורגמה היצירה להונגרית על ידי מיקשה פלק.

הוגו פרסם שתי דרמות שנכתבו על ידו בצרפתית (La comédie infernale, L'IIiado finie). הוא רצה לביים בפריז את "ברוטוס ולוקרציה", שבוצע בהצלחה בהונגריה, אך בינתיים המהפכה פרצה בצרפת בפברואר 1848. הוא הצטרף בהתלהבות לאירועים, הלך עם דגל הונגריה והכריז על עצמו כנציג העם ההונגרי. כאשר פרצה מהפכת 1848 בהונגריה הוא טען לטובת המהפיכה ביחד עם פרנץ ליסט. בשנת 1848 ביקר בהונגריה לזמן קצר. אחרי נפילת המהפכה הצרפתית ב-1848 נאלץ לעזוב את צרפת. כיוון שהמהפכה נכשלה גם בהונגריה, הוא נסע לברלין, גרמניה. אז סיים את מחזהו בשלוש מערכות "בנקאי וברון".

הוא חזר להונגריה לאחר פרסום צו החנינה, אז תרגם את הדרמה, הטקסט הסופי של ההצגה זכה לצורתו הסופית על ידי גאבור אגרשי. הוגו היה מספר שובה לב, שנון, ואמירותיו היו מפתיעות או מגוחכות, כך שהקהל שמח להיכנס לתיאטרון להופעותיו. בשנים האחרונות לחייו נשא הרצאות במדינות שונות באירופה, ומשנת 1874 הופיע עם מה שהוא כינה קנטומימה (הוא ביצע קטעי אופרה בביצוע יחיד). הוגו התכונן להופעה במילאנו בתחפושת שתכנן בעצמו, רצה לתת הרצאה פילוסופית, אך לקה בהתקף לב ומת במקום מיד.

קארוי הוגו היה חריג. כתב בשלוש שפות, אך תמיד הכריז על עצמו כסופר הונגרי.

יצירותיו עריכה

  • Mosaik; von Bernstein; Ludwig Schumann, Leipzig 1837-1838
  • Die grosse Fibel, in zwei dramatischen Dichtungen. Das Schauspiel der Welt in vier Akten; Gedruckt bei Karl Ueberreuter, Wien 1844
  • Brutus und Lucretia. Drama; Gerold, Wien, 1844
  • Fibel der Ehre in zwei dramatischen Dichtungen. 1. Brurus und Lucretia; Überreuter, Wien 1845
  • Psalmen eines armen Poeten; Heckenast, Pest, 1846
  • Ein Ungarkőnig Historischen Drama; Heckenast-Wigand, Pesth–Leipzig 1847
  • Egy magyar király. Történeti dráma; Heckenast, Pest 1847
  • Brutus és Lucretia. Drama; Heckenast, Pest 1847
  • Bankár és báró. Szomorújáték; Heckenast, Pest 1848

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קארוי הוגו בוויקישיתוף