קארטינג

קארטינג הוא ענף בתחום הספורט המוטורי. זה מרוץ מכוניות המבוסס על מכוניות קטנות הנקראות קארט. פעילות קארטינג מתקיימת לרוב במסלולי מרוצים הייעודיים לשם כך. ישנם סוגים רבים של קארטים, החל מקארטים פשוטים הזמינים לקהל הרחב במסלולי שעשועים, קארטים המשמשים למרוצי חובבים, וכלה בקארטים המשמשים ככלי מרוץ מקצועיים באליפויות העולם.

מרוץ קארטינג באליפות TKM הבריטית

היסטוריה

ראשיתו של ענף הקארטינג הייתה בקליפורניה של שנות החמישים, עת ארט אינגלס הרכיב את הקארט הראשון שלו מצינורות פלדה ומנוע של מכסחת דשא בחלוף שנים ספורות, יצרנים רבים החלו לייצר קארטים כאלה ברחבי יבשת אמריקה. עד סוף העשור כבר הגיעו הקארטים לאירופה, שם נחלו הצלחה רבה. בשנות השישים החל הענף להתמסד, כאשר ההפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) הקימה גוף בקרה בשם CIK, העוקב אחר ענף הקארטינג. במקביל, החלו להופיע יצרנים ייעודיים לייצור מנועי קארטים. מנועים אלו החליפו בהדרגה את השימוש במנועי מכסחות דשא ואופנועים. החל משנות השבעים, החלה ההכרה בקארטינג כחממה לגידול אלופי מרוצי מכוניות, כאשר אלופי עולם כאיירטון סנה ואלן פרוסט התחרו בהצלחה במרוצי קארטינג במדינותיהם.

מבנה הקארט

הקארטים הם מעין מכוניות זעירות, המצוידות במנוע בנזין מסוג שתיים או ארבע פעימות. קארט מורכב בדרך כלל משלדה ללא אביזרים מיותרים ולכן הוא קל מאוד ומתאפיין בנהיגה טכנית מאוד. הקארט נמוך מאוד וגחון הקארט נמצא בגובה של סנטימטרים בודדים מהרצפה. מכיוון שהקארט נמוך וקל, יש לו יכולת אחיזה גבוהה, והוא מסוגל להאיץ ולפנות היטב. לכן ובתנאים מסוימים מספק ביצועי מסלול העולים על אלו של מכוניות מרוץ יקרות.

ישנה קשת רחבה של קארטים ממגוון סוגים המשמשים למטרות שונות: חלקם מיועדים להשכרות בפארקים מוטוריים ומשמשים קהל רחב ומזדמן, ואחרים הם כלים המיועדים למרוצים, המורכבים ומותאמים לפי צורכי ויעדי הנהג להם הם שייכים. למרות השוני הרב ביניהם, רוב הקארטים חולקים מספר מאפיינים בסיסיים, כדלקמן:

השלדה

השלדה בנויה מצינורות פלדה או מסגסוגות פלדה שונות, פרי פיתוח היצרן. בקארט אין מערכת מתלים כמו ברכב רגיל, לכן השלדה צריכה להיות גמישה מספיק, זאת כדי לספק שיכוך ובו בעת קשיחה מספיק כדי לא להישבר או לקרוס תחת המאמץ בפניות.

כדי לשמור על מרכז כובד נמוך ולא לפגוע באווירודינמיקה, הקארט הוא פתוח ואין לו גג או משענת ראש לנהג. חלוקת המשקל תלויה במידה רבה במשקל המנוע, נתוניו הפיזיים של הנהג, וסוג המסלול בו נוסע הקארט. ברוב המקרים, החלוקה עומדת על 60% לאחור ו-40% לפנים.

קשיחות השלדה משתקפת בביצועיה על המסלול. בדרך כלל שלדה קשיחה עדיפה יותר במזג אוויר יבש, לעומת מזג אוויר רטוב בו שלדה גמישה עדיפה. בשלדות המובילות יש אפשרות להוסיף בחלקים שונים של הקארט מוטות קשיחות כדי לשנות את התנהגות הקארט ולהתאימו בצורה יותר טובה למסלול או למזג האוויר.

אמצעי הבלימה המקובל בקארטים הוא בלם דיסק שנמצא על הציר האחורי, ונשלט לרוב באמצעות משאבה הידראולית. בקארטים בקטגוריות הגבוהות, מורכב בלם דיסק נפרד לכל ציר ומתאפשרת חלוקת עוצמת בלימה בין הגלגלים הקדמיים והאחוריים.

שלדות מובילות שוקלות בסך הכל, כולל אביזרים ונוזלים אך ללא נהג, בין 65 ל-80 קילוגרם. בכל קטגוריה מוגדר משקל מינימלי למכלול הקארט, הנהג וציודו על מנת שלנהגים קלים לא יהיה יתרון משמעותי.

העברה

בקארט אין דיפרנציאל, כלומר שני הגלגלים האחוריים מחוברים לאותו הציר ומסתובבים באותה המהירות. כדי להתגבר על כך, השלדה ומערכת ההיגוי מעוצבות כך שבזמן הפניה, הגלגל האחורי הפנימי מתרומם מעט מהכביש ומאבד אחיזה, ובכך יאפשר לקארט לפנות בצורה יותר חלקה.

הולכת התנועה מהמנוע לגלגלים נעשית בעזרת רצועת גומי או שרשרת. גלגלי השיניים שעל המנוע ועל הציר האחורי ניתנים להחלפה, על מנת ליצור יחס העברה אידיאלי לתוואי המסלול, תנאי מזג האוויר, וסגנון הנהיגה של נהג הקארט. ככל שגלגל השיניים האחורי גדול ביחס לגלגל השיניים שעל המנוע, לקארט יהיה יותר כוח ויהיה לו יותר קל להאיץ לאחר פנייה חדה. במצב ההפוך, יכולת התאוצה נפגעת אך המהירות המקסימלית עולה. לדוגמה, במסלול אובלי או מסלול עם מעט פניות יחס ההעברה יהיה ארוך, על מנת לשמור על מהירות גבוהה וקבועה. לעומת זאת, במסלול מפותל וטכני יידרש יחס העברה קצר יותר לשיפור ההאצה לאחר עקומות חדות.

העברת הכוח נעשית באופן ישיר מגלגל השיניים במנוע לגלגל השיניים על הציר האחורי, כלומר יש להניע את הקארט בדחיפה, והמנוע עובד רק בזמן שהקארט בתנועה. לחלופין, בקארט שעשועים מורכב מצמד צנטריפוגלי על גלגל השיניים במנוע, דבר המאפשר למנוע הקארט לעבוד גם כשקארט עומד מלכת.

כמו כן, ישנם מנועי קארטינג בעלי תיבת הילוכים סדרתית, בדומה לאופנועים ומכוניות מרוץ.

גלגלים וצמיגים

צמיגי הקארט מהווים את אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ביצועי הקארט והתנהגותו. לכן, ישנם גלגלים וצמיגים למגוון רחב של תנאי דרך. גלגלי קארט קטנים בהרבה מגלגלי מכונית ועשויים בדרך כלל מסגסוגת מגנזיום או מאלומיניום. לרוב, הצמיגים האחוריים גדולים ורחבים מהצמיגים הקדמיים, מפני שהם נושאים את רוב העומס בתאוצה ובפניות. דפנות הצמיג גבוהות יחסית לעומת גודלו הכללי של הצמיג, מאחר שהן מהוות גורם נושא עומס ובולם זעזועים.

הצמיגים עשויים מתרכובות גומי רכות, ובנויים באופן המספק אחיזה גבוהה מאוד על המסלול. השילוב בין כיול נכון של מכלולי הקארט, לחץ האוויר בצמיגים ותנאי המסלול מביא את הצמיגים למצב בו הם מספקים את האחיזה האידיאלית. בניגוד לצמיגי רכב רגילים, המתוכננים לאורך חיים ממושך, צמיגי הקארט מתוכננים לספק ביצועים גבוהים על חשבון אורך חייהם. כתוצאה מכך, יש להחליף את סט הצמיגים בתדירות גבוהה - כל כמה מרוצים. תדירות זה משתנה בהתאם לתקציב המתחרים ותקנות הליגה, כאשר הנטייה בשנים האחרונות היא להגביל את כמות הצמיגים הנצרכת במהלך מספר מקצים או תחרויות.

בדומה לענפי ספורט מוטורי אחרים, קיימים צמיגי קארט שונים המתאימים לתנאי המסלול המשתנים. בין סוגי הצמיגים השונים ישנם צמיגים חלקים (slicks) למזג אוויר יבש, צמיגי ביניים (Intermediates) למזג אוויר לח, וצמיגי גשם (wets) למזג אוויר רטוב מאוד או גשום. בנוסף, יש גם שימוש חריג בצמיגים מיוחדים כמו צמיגים עם קוצים או מסמרים לנסיעה על קרח.

במרוצים הנערכים במסלולים אובאליים, רוחב הצמיגים בין הצירים אינו סימטרי.

חלק מיצרניות הצמיגים המובילות בעולם כמו ברידג'סטון ודאנלופ מפתחות ומספקות צמיגי קארטינג, אולם ישנן חברות המתמחות בפיתוח צמיגי קארטינג בלבד כמו מוג'ו, ווגה ו-MG.

מרוצי קארטינג

סוגי מרוצים

ישנם מספר סוגי מרוצים הנערכים בתחום הקארטינג:

• ספרינט - מרוץ קצר שמתקיים במשך לא יותר מ 15 דקות. מרוצים אלה נערכים במסלולים קצרים באורך שלא עולה על קילומטר וחצי, בקירוב.
• סיבולת - מרוץ המתקיים לאורך זמן ארוך יותר. ההגדרה משתנה ממקום למקום בעולם. המרוצים ארוכים יותר ממרוצי הספרינט, ונעים בין חצי שעה למקצה רצוף על מסלול קצר, המשך במרוצים הנמשכים מספר שעות בהם עורכים הפסקות תדלוק, עד למרוצים בני 24 שעות המתקיימים במסלולים ארוכים כגון לה-מנס, בהם מתחרות קבוצות המורכבות ממספר נהגים וקארטים.
• Speedway - מרוצים הנערכים במסלולים אובליים קצרים בני חצי קילומטר בדרך כלל, פופולריים מאוד בארצות הברית.

קטגוריות

בתחום הקארטינג ישנן קטגוריות רבות ומגוונות. בכל מדינה יש גופים המארגנים קטגוריות שונות ומשונות. ברם, CIK/FIA, הגוף המבקר את תחום הקארטינג בפדרציה הבינלאומית לאוטומובילים, מארגן גם את אליפויות העולם במספר קטגוריות, לפי החלוקה הבאה:

• KF1, KF2, KF3 - קטגוריות פתוחות בהן נוהגים בקארטים עם מנועי 125 סמ"ק עם הילוך יחיד ושלדות הנתונים לביקורת ותקנות ה־CIK. קטגוריית KF1 נחשבת לבכירה שביניהן, והיא פתוחה לנהגים מעל גיל 16, ואילו שאר הקטגוריות הן קטגוריות ביניים המיועדות לילדים ונוער המפתחים את הקריירה שלהם בספורט המוטורי. נוסעים במסלולים קצרים.
• KZ1, KZ2 - קטגוריות פתוחות בהן משתמשים במנועי 125 סמ"ק עם 6 הילוכים ושלדות הנתונים להשגחת ה־CIK. נוסעים במסלולים קצרים.
• Superkarts - קטגוריה פתוחה בה מתמודדים קארטים עם מנועי 250 סמ"ק, 5 או 6 הילוכים, שלדות שונות וחיפויי פלסטיק אווירודינמיים. קארטים אלה הם המהירים ביותר בנמצא. נוסעים במסלולים ארוכים.

בנוסף, ה־CIK מפקח על מספר אליפויות נוספות, ביניהן:

• WSK בהן משתתפות קטגוריות Super KF, KF2, KF3
• Rotax Max Challenge - אליפות בה משתמשים במנוע יחיד מתוצרת רוטקס ושלדה אחידה. המתמודדים מגיעים מאליפויות לאומיות הנערכות במתכונת דומה.
• Rok Cup International - אליפות במתכונת דומה לזו של Rotax Max, אך כאן משתמשים במנועי Rok מתוצרת Vortex.
• עוד אליפויות אזוריות ויבשתיות בקטגוריות שונות.

פעילות בישראל

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פעילות קארטינג 2 פעימות בקיבוץ נחשונים

תחום הקארטינג החל להתפתח באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, עת נפתח מסלול הקארטינג ליד קיבוץ נחשונים וגם בראשון לציון. מאז ועד היום נפתחו ונסגרו מסלולים רבים, אך עם זאת נשמרה פעילות רציפה במספר רמות, הן ברמה העממית והן במרוצים מקצועיים יותר.

בישראל מתקיימת ליגת ימאהה (Formula Yamaha) המכונה על ידי הנהגים והמעורבים בספורט ליגת ה-2 פעימות, עקב סוג המנוע שמייחד את ליגה זו. בנוסף, מתקיימת פעילות של קארטינג מסוג רוטקס. קארט זה נחשב יקר יותר לתחזוקה ובנוי בטכנולוגיה מורכבת יותר אך פופולרי יותר בעולם.

בנוסף, מתקיימות מספר ליגות במסלולי קארטינג שונים על קארטים בעלי מנועי 4 פעימות, הניתנים להשכרה. המתכונת בה נערכות תחרויות אלו משתנות ממסלול למסלול, ומהוות את רמת הכניסה למעוניינים להתנסות במרוצי קארטינג, אך ללא העלות הכספית הגבוהה הכרוכה ברכישת קארט והמחויבות הנלווית לכך.

בשנת 2012 קיבלה התאחדות הקארטינג הישראלית הכרה מידי הרשות לנהיגה ספורטיבית כגוף המייצג את ענף הקארטינג בישראל.

קארטינג כשלב למידה

קארטינג משמש כדרך זולה ובטוחה בתור צעד ראשון בספורט המוטורי. על אף ההנחה שקארטינג הוא ספורט לילדים, מתחרים בספורט זה נהגים מכל הגילאים, חלק נכבד מהנהגים הם מבוגרים בעלי ניסיון. הקארטינג מפתח את יכולות הנהג להתמודד עם מצבים תחרותיים במהירויות גבוהות על ידי פיתוח אינסטינקטים ותגובות מהירות, שליטה מדויקת ברכב ויכולת קבלת החלטות במהירות הנדרשת. בנוסף, הקארטינג מפתח מודעות גם בצד הטכני של הספורט המוטורי ועוזר לנהג בהבנת המשתנים שמשפיעים על ביצועי הקארט. כל נהגי הפורמולה 1 כיום^{[דרושה הבהרה]} ורבים בעבר התחילו את דרכם בקארטינג, ביניהם מיכאל שומאכר, איירטון סנה, פרננדו אלונסו, קימי רייקונן ולואיס המילטון.

קישורים חיצוניים

• CIK - גוף התקינה של ה-FIA בתחום הקארטינג (אנגלית)
• קארטינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)