קביעות לכל החיים

קביעות לכל החיים היא תקופת כהונה של נושא משרה הנמשכת למשך תקופת החיים של בעל משרה (במקרים מסוימים כפופה לפרישה חובה בגיל מוגדר), אלא אם נושא משרה יוסר מכהונתו בנסיבות חריגות או יבחר להתפטר.

בממשל ובאזרחות

לשופטים וחברים מסוימים בכמה חדרים עליונים (למשל, סנאטורים לכל החיים) יש קביעות חיים. המטרה העיקרית של קביעות החיים היא לבודד את בעל המשרד מלחצים חיצוניים. גם ראשי מדינות מסוימים, כגון מלכים ונשיאים לכל החיים , מקבלים קביעות חיים. לשופטים הפדרליים בארצות הברית יש קביעות החיים שנוצרת על ידי מינוי אישי של הנשיא ואישור הסנאט.

במקרים מסוימים, קביעות החיים נמשכת רק עד גיל פרישה חובה. לדוגמה, סנאטורים קנדים ממונים לכל החיים, אך נאלצים לפרוש בגיל 75. כמו כן, שופטים רבים, כולל לשופטי בית המשפט העליון של בריטניה, יש קביעות חיים אבל הם מחויבים לפרוש בגיל 70.

קביעות חיים קיימות גם בארגונים דתיים שונים. לאפיפיור, כמו הבישוף של רומא ומנהיגה של הכנסייה הקתולית העולמית, יש קביעות חיים, אבל בישופים קתולים אחרים נדרשים להגיש את התפטרותם בגיל 75.

פרופסורים בכירים במוסדות אקדמיים עשויים גם לקבל קביעות חיים, שנועדו להגן על עקרונות החופש האקדמי.

ראו גם

• הגבלת כהונה

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.