תשלום

מסירה רצונית של כסף

תשלום הוא מסירה רצונית של כסף מגוף אחד (אדם או חבר בני אדם) לגוף אחר בתמורה לטובין שמספק מקבל התשלום, לשם קיום חובה חוקית (כגון תשלום קנס) או מטעמי נדבנות.

קופאי הדורש תשלום במזומנים בלבד
תשלום לזוכים בתחרות כישרונות בניגריה, בהמחאה גדולת ממדים

התשלום מתבצע בשתי דרכים עיקריות:

אופן התשלום נקבע בהסכמה בין הצדדים (המשלם ומקבל התשלום), ולעיתים הוא מוכתב על ידי מקבל התשלום, למשל בסירוב לקבל תשלום בהמחאה או בכרטיס אשראי.

תשלום במזומנים מתקיים עוד מהעת העתיקה. הוא נעשה בדרך כלל בהילך החוקי של המדינה שבה מתבצע התשלום, אך מתאפשר גם תשלום במטבע אחר (כאשר אין חוק האוסר זאת). לעיתים מגבילה החקיקה את גובה התשלום המותר במזומנים. באמצע המאה העשרים התפתח התשלום בכרטיסי אשראי, שהלך וגדל במשך השנים על חשבון אמצעי תשלום אחרים. במאה ה-21 התפתח תשלום באמצעות אפליקציות מובייל כגון bit וגוגל פיי.

יש עסקאות שבהן התשלום ניתן בבת אחת, ואחרות שבהן התשלום ניתן בצעדים אחדים (למשל רכישה בעשרה תשלומים חודשיים). בעסקה מתמשכת, למשל תשלום על אספקת חשמל או רכישת מנוי על עיתון, התשלום המוסכם ניתן שוב מדי תקופה, בהתאם למוצר או לשירות שסופקו. לעיתים מבטיח מקבל התשלום הנחה על תשלום מידי (או תשלום מראש), או לחלופין גובה ריבית על תשלום דחוי.

כאשר מקבל התשלום הוא עסק, החקיקה מחייבת אותו לתת קבלה על כך. גם כאשר אין חובה לתת קבלה ניתנת לעיתים קבלה, כהוכחה לכך שהתשלום בוצע.

שיקולי מס משפיעים לפעמים על מועד התשלום, למשל הקדמתו מהשנה הבאה לשנה הנוכחית (לשם הגדלת ההוצאות של המשלם בשנה הנוכחית) או דחייתו מהשנה הנוכחית לשנה הבאה (לשם הקטנת ההכנסות של מקבל התשלום).

בחוקי מדינת ישראל

עריכה

אחדים מחוקי מדינת ישראל עוסקים בהסדרה של תשלומים, בהם:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תשלום בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה