קבלן קולות

אדם העוסק בגיוס מצביעים למען מועמד מסוים

קבלן קולות הוא כינוי לאדם העוסק בגיוס מצביעים למען מועמד מסוים או עמדה מסוימת, כך שהצבעתם אינה נעשית על בסיס אידאולוגי, אלא על בסיס טובת הנאה, מפורשת או מרומזת, שמובטחת להם. קבלן קולות מנצל את כללי הדמוקרטיה, שבמסגרתם לכל אדם יש זכות הצבעה, כדי להטות את תוצאות ההצבעה לכיוון הרצוי לו או לשולחו.

הגדרת המושג עריכה

קבלני קולות פעילים בהקשרים אחדים:

  • בבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, לגיוס אנשים שיצביעו בעד מועמד מסוים.
  • בבחירות מקדימות במרכז המפלגה.
  • באיסוף חתימות הנחוצות לקראת הגשתה של רשימה עצמאית בבחירות לכנסת.

משקלם של קבלני קולות גדול יותר בפורומים מצומצמים, כגון מרכזי מפלגות או רשויות מקומיות קטנות, שבהם כוחו היחסי של כל קול חזק יותר.

קבלנות הקולות נתפסת כעניין שלילי, המעיד על שחיתות. אחת הטענות נגד קבלני הקולות היא שפעילותם אינה נעשית ממניעים אידאולוגיים, אלא מתוך שאיפה לקבל טובות הנאה מהאדם שלו סייעו בגיוס קולות. הדבר מגיע לכדי אבסורד במקרים שבהם קבלני קולות פועלים במספר מפלגות במקביל.[1] טענה נוספת היא שיש בכך כדי להטות את תוצאות ההצבעה באופן שלא ישקף את רצונו האמיתי של הציבור, ובכך יש משום פגיעה בעיקרון הדמוקרטי. לעיתים, קבלני הקולות מגייסים מצביעים ממגזר מסוים, ובכך יוצרים אצל הפוליטיקאי שנבחר בעזרתם תחושת מחויבות לאינטרסים של אותו מגזר.

עורכי סקרי דעת קהל טוענים כי תופעה של קבלנות קולות מקשה על עריכת סקרים אמינים. פרופ' אבי דגני הודיע לאחר כישלון תחזיותיו לגבי תוצאות הפריימריז לראשות מפלגת העבודה ב-2005 כי לא יעסוק יותר בעריכת סקרים של פריימריז. הוא ציין כי כאשר הבחירה אינה אידאולוגית, אלא בבחירה המבוססת על קבלנות קולות, אין טעם בבדיקה מדעית של עמדות הבוחרים, אלא בבדיקה מודיעינית של זהותו של האדם שפקד אותם. מינה צמח קיבלה החלטה דומה לאחר כישלון תחזיות המדגמים של ערוצי הטלוויזיה בפריימריז לראשות קדימה בשנת 2008.[2]

קבלנות קולות כעבירה פלילית עריכה

הבעיות מחמירות במקרים בהם מבצעים קבלני הקולות עבירות פליליות, כגון זיוף מסמכים לשם השגת קולות,[3][4] וכך נוצר מצב שבו אנשי ציבור בכירים תלויים בעבריינים לשם בחירתם.

פסק דין תקדימי בסוגיה זו ניתן בבית המשפט העליון בשנת 1984‏,[5] ובסיומו עמד השופט דב לוין על חשיבותו של פסק הדין:

עיקר חשיבותו של משפט זה, שהיה ראשון מסוגו בארץ, הוא בכך שנועד לקבוע, ככל שרק ניתן, הלכה באשר להלכות המותר והאסור במסע בחירות, שלא היו נהירות לצבור, במידה מספקת, ולהציב סכרים בפני עיוות ההוויה הדמוקרטית במעשי שחיתות וכפייה, המכוונים להשפיע, שלא כדין, על דרך הבחירה של האזרחים.

בפסק הדין הורשע חבר הכנסת שמואל פלאטו-שרון בעבירה של שוחד בחירות, בעקבות מעשיו בבחירות לכנסת התשיעית. יחד עמו הורשע יעקב חלפון, שעל פעילותו העיד העיתונאי מרדכי גילת, כי חלפון אמר לו, ש"את כל מה שלמדתי במשך 34 שנים במפא"י, עשיתי עכשיו למען פלאטו. גייסתי קבלני הקולות של המערך למאבק למען האיש הזה, שכנעתי שלוש עדות שלמות, שהיו תמיד מונחות בכיס של מפא"י לעבור למחנה שלנו והבאתי לפלאטו, כמו שהבטחתי לו מראש, קרוב ל-50 אלף קולות".

השופט לוין הבהיר מדוע פסולה פעולתו של קבלן קולות המבטיח טובת הנאה:

לכאורה, יכול התם לבוא ולהקשות מהו האיסור הזה לכם, לשלול השפעה על הבוחר על דרך מתן טובת הנאה? הרי מקבל טובת ההנאה מנצל את זכותו האזרחית להצביע והוא בוחר במי שחפץ לבו, ומה אם הבחירה מושפעת מתשלום או טובת הנאה, הרי בכך לא נלקחה ממנו חירותו לממש את זכותו לבחור כרצונו. למי ששואל כך, את פתח לו ופקח את עיניו לראות ולהבין נכונה את ההוויה האמיתית של בחירה דמוקרטית, כפי שזו הוסברה לעיל. חופש הבחירה משמעו לא רק החופש הפיסי להטיל לקלפי את פתק ההצבעה, אלא גם, ובעיקר, החופש הגמור לעבור כבן-חורין את תהליך ההצבעה מהבחינה הנפשית והשכלית. לכן, כל מעשה, שיש בו כדי לצמצם או לבטל, בין במישרין ובין בעקיפין, את חירות חשיבתו של הבוחר ויכולתו לתת ביטוי אמיתי לתוכנית הפעולה הרצויה בעיניו ולהשקפת עולמו, על-פי שיקול-דעתו העצמי - אם משום טובת הנאה, ששיבשה חירותו זו, ואם משום כפיית דעתם של אחרים עליו - פוגע בעיקרון הבסיסי של טוהר הבחירה ואי-תלותה. מכאן, שמעשים כאלה פסולים הם מיסודם. גישה שונה או מקילה בנושא זה, השלמה עם מעשים מעין אלה והיגררות אחריהם, יביאו בהכרח לשיבוש התהליך הדמוקרטי ולסילוף דמותו, שכן, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה, כי בעל המאה יהיה גם בעל הדעה, וכפועל יוצא מכך גם בעל השררה, על כל המשתמע מכך; אין לך עיוות חמור יותר מזה של עקרון השיטה הדמוקרטית בחברה נאורה.

בתרבות עריכה

הצגה סאטירית של הפעלתו ופעולתו של קבלן קולות מופיעה בסרט "סאלח שבתי": עם התקרבות הבחירות, אנשי מפא"י מציעים לסאלח שבתי, עולה חדש המתגורר במעברה ומזוהה כמנהיג תושביה, תפקידים ומותרות (כמו למשל, שיכון), ומבקשים בתמורה שיגייס את כל המעברה להצביע עבורם.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רונן ליבוביץ, הכנסת נגד קבלני הקולות, באתר nfc
  2. ^ יעל לוי, הסוקר אבי דגני: לא להשתתף במשחק הזה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2008
  3. ^ יואב יצחק, המשטרה עצרה שישה קבלני קולות החשודים בזיוף ההתפקדות בליכוד, באתר nfc
  4. ^ מזל מועלם, דיווח: כתבי אישום נגד קבלני קולות של פרץ בפריימריס - בתוך שבוע, באתר "הארץ"
  5. ^ ע"פ 71/83 שמואל פלאטו-שרון ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב-27.6.84