קברות המורדים מעל נחל חבר

קברות המורדים מעל נחל חבר הם קבר אחים של שרידי עצמות שיוחסו ללוחמים ובני משפחותיהם מימי מרד בר כוכבא. ב-11 במאי 1982 העצמות נקברו בטקס צבאי מלא בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין. מקום הקבורה - מעל נחל חבר, שבין מורדותיו נמצאות מערת האימה ומערת האגרות, בהן נאספו השלדים. בסמוך לו נמצאים שרידי אחד משני מחנות הצבא הרומיים.

ב-2007 גילו מטיילים שהמצבה הושחתה. היא שופצה בינואר 2008 על ידי מתנדבים, לאחר שהושחתה בפעם השנייה מתנדבים שיפצו מחדש את המצבה והקימו לוח מתכת להנצחת הנופלים בדצמבר 2012.

הממצאים במערות נחל חברעריכה

הממצאים הקדומים ביותר במערות נחל חבר שייכים לתקופה הכלקוליתית. ביניהם נמצא שלד אחד. גיל הממצאים נאמד בכ-3,500 לפנה"ס (לפי תיארוך פחמן-14). רוב הממצאים במערות שייכים לתקופת מרד בר כוכבא, מהמאה השנייה לספירה. כך למשל, נמצאו כלי חרס, חפצי בית, שרידי מזון ומטבעות מתקופת המרד. במערות התגלו קטעי פפירוסים, קטעי קלף ואוסטרקונים. הממצאים הכתובים כללו תעודות משפטיות, קטעים שנכתבו בתקופת המרד עצמו ומגילות מקראיות. כן התגלו תעודות נבטיות, קדומות יותר, מהמאה הראשונה לפנה"ס. המצבור כולו היה מכוסה בשכבת פיח, כתוצאה מהבערה באש.

במערות נאספו 40 שלדים, של גברים, נשים, ילדים ותינוקות. חלקם הונחו בפנים המערות וההנחה היא שמתו בזמן המצור. נמצאה קבורה של איש מבוגר, כאשר הפנים לכיוון ירושלים כמקובל בקבורה יהודית. על הממצאים במערת האגרות כתב יגאל ידין[1]:

"יש לשער שפליטי מרד בר כוכבא תכננו בריחה מן המערה בזמן ששמו עליה הרומאים מצור, ולכן הטמינו את חפציהם. לפחות חלק מיושבי המערה לא הצליחו להימלט, שכן באחד הכוכים שבאולם הפנימי (אולם ג') נתגלו שלדים של 17 אנשים (שלושה גברים, שמונה נשים ושישה ילדים). רוב הגולגולות נמצאו מונחות בסלים, והשלדים נמצאו עטופים במחצלאות ובסלים. כמה שלדים נמצאו עטופים בבגדים ובשטיחים."

בשנת 2000 עוד היו שרידי אדם במערת האגרות כפי שמתברר מקטעי ווידאו שצולמו במהלך החפירות שערך במקום פרופ' ריצ'רד פרוינד[2]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל (1992), "מדבר יהודה, מערות", עמ' 907.
  2. ^ קטע מן התוכנית על מערת האגרות של ערוץ נובה