קדרי חאפז טוקאןערבית: قدري حافظ طوقان; 1910 - 26 בפברואר 1971) היה מנהלה של אוניברסיטת א-נג'אח ושר החוץ של ירדן בשנים 1964 - 1965.

קדרי טוקאן
قدري حافظ طوقان
לידה 1910
שְׁכֶם, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1971 (בגיל 61 בערך)
ביירות, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה שכם עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה האמריקנית בביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שר החוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

טוקאן נולד בשכם למשפחת טוקאן, שהייתה אחת המשפחות הנכבדות בעיר. הוא למד במצרים ובביירות, שאת התואר הראשון במתמטיקה מהאוניברסיטה האמריקאית שלה סיים ב-1929, והיה חבר האקדמיה המצרית למדעים[1].

טוקאן היה מורה למתמטיקה וסגן מנהל מכללת א-נג'אח בשכם[2]. משנות ה-40 של המאה ה-20 כיהן טוקאן כמנהל מכללת א-נג'אח. הוא היה ממתנגדי הציונות בה ראה אימפריאליזם המנשלת את ערביי ארץ ישראל מארצם[3]. טוקאן נחשב למזוהה עם מפלגת אל-איסתקלאל וניהל מעל דפי העיתונות ויכוחים פוליטיים[4].

טוקאן נבחר לפרלמנט של ירדן בשנת 1950[5] ושב ונבחר בשנת 1951, כאחד מחברי החזית הקונסיסטוציונית האופוזיציונית[6]. לאחר פעולת קיביה דרש טוקאן במאמר בעיתון שהלגיון הירדני יבצע פעולת תגמול ביישובים ישראליים[7].

ביולי 1964 מונה טוקאן, שהיה ידוע כנאצריסט, לשר החוץ של ירדן[8][1], במסגרת פעילותו של חוסיין להתקרב למצרים של נאצר. כשר החוץ פעל טוקאן להטות את מדיניות ירדן מתמיכה במלוכנים במלחמת האזרחים בתימן לסיוע לרפובליקנים[9]. בשנת 1966 היה טוקאן מתומכי אש"ף, והוא היה בין העצורים בנובמבר 1966 כשחוסיין סגר את משרדי אש"ף בגדה המערבית[10].

טוקאן נפטר בעת ביקור בביירות בפברואר 1971[11]. הוא נקבר בהלוויה המונית בשכם[12] ושר הביטחון משה דיין הגיע לביקור תנחומים[13].

ספריו עריכה

טוקאן הוציא לאור 25 ספרים, חלקם מדעיים וחלקם פוליטיים[14].

בראשית שנות ה-40 הוא פרסם ספר על תרומת הערבים למדעי המתמטיקה[2].

לאחר מלחמת העצמאות פרסם טוקאן ספר המנתח את הסיבות לנכבה. טוקאן טען בספר שהסיבה העיקרית להפסד היה העדר השכלה בקרב הערבים[15].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קדרי טוקאן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 הפרופסור היה לשר, הַבֹּקֶר, 10 ביולי 1964
  2. ^ 1 2 תרומת הערבים בארץ לתחייה הספרותית במזרח, הד-המזרח, 14 באוגוסט 1942; המשך
  3. ^ "הפתרון הצודק והנבון", הַבֹּקֶר, 7 במאי 1944
  4. ^ פני המפלגות הערביות לאן?, משמר, 9 בנובמבר 1944
  5. ^ נתיני עבדאללה מחרימים שידוריו ומאזינים ל"קול ישראל", על המשמר, 17 במאי 1950
  6. ^ גבריאל שטרן, הצלחה לאופוזיציה בבחירות ה"ירדניות", על המשמר, 31 באוגוסט 1951
  7. ^ הפגנות ושביתות בשטח הכיבוש, זמנים, 19 באוקטובר 1953
  8. ^ חילופים בראשות "ממשלת־המשך" בירדן, על המשמר, 8 ביולי 1964
  9. ^ מנחם שמואל, תורת השנאה של מורה המורים משכם, מעריב, 1 בספטמבר 1967
  10. ^ חוסיין סגר משרדי "ארגון השחרור הפלשתינאי", מעריב, 28 בנובמבר 1966
  11. ^ קדרי טוקאן מת בביירות, דבר, 28 בפברואר 1971
  12. ^ יוסף ולטר, 15 אלף איש השתתפו בשכם בהלווייתו של ד"ר קאדרי טוקאן, מעריב, 1 במרץ 1971
  13. ^ ביקור תנחומים של דיין אצל משפחת טוקאן, דבר, 2 במרץ 1971
  14. ^ ד"ר טוקאן משכם העדיף לצאת לירדן דרך לוד ולא דרך רבת-עמון, דבר, 27 בנובמבר 1970
  15. ^ Through Arab Eyes, Palestine Post, April 7, 1950, page 8