קהילת בני האושר

קהילה קתולית. נוסדה בצרפת ב־1973. בישראל מ-1975. באמאוס-ניקופטליס, סמוך ללטרון מ־1993.

קהילת בני האושרצרפתית: Communauté des Béatitudes) היא קהילה קתולית אשר נוסדה בצרפת בשנת 1973. הקהילה נמצאת בישראל משנת 1975 ומקום מושבה הוא באמאוס ניקופוליס בשפלת יהודה. הקהילה היא אחת מ"הקהילות החדשות" שנוסדו בכנסייה הקתולית, כחלק מתנועת ההתחדשות הנוצרית, שהתעוררה כתגובה לקריאתה של מועצת הוותיקן השנייה שהתקיימה בשנים 19621965. על חברי הקהילה נמנים כמרים, נזירות ונזירים, אנשים בודדים וגם משפחות.

מקור שם הקהילה הוא בדרשה שישו נשא מעל הר האושר מצפון לכנרת: "אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות השמיים..."[1]

הקמת הקהילהעריכה

בקהילת בני האושר חברים כ-1,500 איש ואישה ב-70 מרכזים במקומות שונים בעולם. רוב המרכזים שוכנים בצרפת, בה הוקמה הקהילה על ידי ג'רארד קרואסן (Gérard Croissant), שהיה איש דת פרוטסטנטי, ואשתו ז'ו. קרואסן, הציע לאשתו ולזוג חברים להקים קומונה דתית קטנה שתפעל על פי דרך תאולוגית חדשה. עם הקמת הקהילה בעיר מונפלייה בדרום צרפת בשנת 1973, הוא שינה את שמו לאפריים קרואסן והמיר את דתו לקתולית. תחילה נקראה הקהילה בשם קהילת אריה יהודה וקורבן השה. שם זה שונה כעבור זמן לשמה הנוכחי של הקהילה, ושמה הראשון מופיע על גבי הצלבים אותם עונדים חברי הקהילה.

מייסד הקהילה הטיף לחיים שיתופיים, מעורבות חברתית, הסתפקות במועט וויתור על רכוש ונכסים פרטיים. הקהילה פועלת למען התקרבות לדתות ולזרמים נוצריים אחרים. בישראל פועלת הקהילה להבנה הדדית בין יהודים לנוצרים. בין חברי הקהילה כהני דת שחיים על פי כללי העדה הנוצרית הראשונה כפי שהיא מתוארת בברית החדשה.

הקהילה בישראלעריכה

הקהילה נמצאת בישראל משנת 1975. מטרתם של חברי הקהילה בישראל היא לפעול למען פיוס והבנה בין נוצרים ליהודים. בשנת 1993 קיבלה הקהילה מידי הכנסייה הקתולית את האחריות על אתר אמאוס ניקופוליס ליד לטרון. בני הקהילה מתחזקים את האתר ומארחים בבית השלום מבקרים, צליינים ופרחי כמורה הבאים לישראל כדי ללמוד יהדות ותנ"ך וכדי לסייר במרחבי הארץ.

לקריאה נוספתעריכה

רמי דגני ורות קרק, קהילות שיתופיות של נוצרים בישראל, בתוך אריאל 204–205, 2014, ע' 115–122

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קהילת בני האושר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הבשורה לפי מתי, פרק ה' 3-12