אריאל

אֲרִיאֵל היא התנחלות במעמד עיר השוכנת בלב השומרון, ליד כביש חוצה שומרון. הוקמה בשנת 1978, והוכרזה כעיר בשנת 1998. העיר ממוקמת בגובה הנע בין 500 מטר מעל פני הים ועד לגובה של כ-706 מטר מעל פני הים. מבחינה טופוגרפית היא בנויה על גבעה המשתרעת לאורך כ-12 ק"מ. אריאל מכונה לעיתים קרובות "בירת השומרון".

אריאל

מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יאיר שטבון
גובה ממוצע	‎521 מטר
תאריך ייסוד	1978
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	21,954 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	21,703 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	108
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+0.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,566 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	144
תחום שיפוט	14,020 דונם
- דירוג ארצי	105
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   אריאל (למפת צפון השומרון רגילה)   אריאל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אריאל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אריאל 32°06′19″N 35°11′24″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	102
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3839
- דירוג ארצי	171
לאום ודת   יהודים: 78%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 22% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל גילאי 0 - 4 6.7% גילאי 5 - 9 7.6% גילאי 10 - 14 6.9% גילאי 15 - 19 5.2% גילאי 20 - 29 21.8% גילאי 30 - 44 17.6% גילאי 45 - 59 15.3% גילאי 60 - 64 5.5% גילאי 65 ומעלה 13.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 8 –  יסודיים 6 –  על-יסודיים 3 תלמידים 3,028  –  יסודי 2,002  –  על-יסודי 1,026 מספר כיתות 135 ממוצע תלמידים לכיתה 24.6 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל אריאל נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.ariel.muni.il

רחוב דרך אפרתה באריאל

בניין מעונות הסטודנטים 102

אוכלוסיית אריאל היא חילונית ברובה. בעיר נמצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון.

נכון לשנת 2023 מתגוררים באריאל יותר מ-20,000 תושבים.

מקור השם

הגרעין הראשוני של העיר, שהוקם ב-17 בינואר 1978 נקרא בשם הזמני "חרס", על שם הכפר חארס הסמוך. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב השם "אריאל", על פי הצעתו של זאב וילנאי.

אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ומקורו מהתנ"ך: ”הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו...” (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א'). פסוק זה חרוט גם על פסל האריה, שנתרם על ידי החברה האמריקאית יהודית לשימור ההיסטוריה, שממוקם בכניסה (הישנה) לאריאל. ביולי 2009 החליטה מועצת עיריית אריאל לקרוא את העיר על שם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, לבקשת משפחת שרון ובתמורה ליוזמת משפחת שרון לבנות בעיר מוזיאון ומרכז תרבות, אך ועדת השמות הממשלתית דחתה החלטה זו. המילה אריאל ("אראל") מופיעה במקרא במשמעויות נוספת ואף במצבת מישע.

היסטוריה

הקמה

בשנת 1973 התארגנו 200 משפחות מהתעשייה הצבאית בראשות רון נחמן, לימים ראש העירייה; יוסף בר-אילן, מהנדס בתעשייה הצבאית; גיורא שחר ודוד חסמן, לגרעין שביקש להקים יישוב עירוני בשומרון. הם פנו אל משה דיין בבקשה לקדם את הקמת היישוב, אולם בעקבות פרוץ מלחמת יום הכיפורים הטיפול בעניין נדחה. לאחר המלחמה הם המשיכו לפעול להקמת היישוב, אך העניין התעכב עוד משום שהמוסדות המיישבים לא הכירו ביישוב שהוא "לא עיר ולא כפר, לא מושב ולא קיבוץ".

לאחר המהפך, ביוני 1977, התארגנו מחדש 45 משפחות בעמותה שנקראה "גרעין תל אביב". הם נפגשו בספטמבר 1977 עם סגן שר הביטחון, מרדכי ציפורי, וב-16 בינואר 1978 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת יישוב על ידי גרעין תל אביב, בשם הזמני "חרס", על שם הכפר חארס הסמוך. תחילה עלו למקום הגברים בלבד וב-17 באוגוסט 1978 עלו לקרקע 40 המשפחות הראשונות מהגרעין והתיישבו באשקוביות. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב השם "אריאל", על פי הצעתו של זאב וילנאי. כעבור כשנתיים עברו התושבים למבני הקבע הראשונים ביישוב.

בתחילת 1979 התגוררו באריאל כ-100 משפחות ולטענת רון נחמן בתור חיכו 600 משפחות. באותה עת הייתה ליישוב ועדת קבלה, שסיננה את הפונים.

מועצה מקומית

במרץ 1981 הוכרזה אריאל בצו אלוף הפיקוד כמועצה מקומית, שבראשה הועמד כראש מועצה ממונה, יעקב פייטלסון, שכיהן עד 1985. לאחריו כיהן רון נחמן, שכיהן בתפקיד, תחילה כראש מועצה מקומית ולאחר מכן כראש עיר, במשך כ-28 שנה.

במאי 1982 חוברה אריאל לרשת החשמל הארצית.

בין השנים 1978–1988 היישוב ביסס את מעמדו כמרכז עירוני עבור היישובים היהודיים בסביבה, הוקמו בו ארבע קופות חולים ושלושה בתי ספר יסודיים, הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל (כיום אוניברסיטת אריאל) והוקמו מתנ"ס, היכל ספורט ובית כנסת בעיר.

בשנת 1998 הוכרזה אריאל כעיר. המנון העיר נכתב על ידי תושבת העיר שרה פוגרב.

המנון העיר אריאל
פה ליד "חרס" רק היו סלעים יש לי מליצות ויש לי סיפורים פה שאבתי מים כאן הזזתי הר לכן באריאל אני נשאר יש מקום כאן, בארץ ישראל יש שם בית חם כן זאת אריאל כאן בהר הזה הקמתי את ביתי מחייכים אלי מכירים אותי לכולם אכפת מה יהיה מחר כאן באריאל אני נשאר יש מקום כאן, בארץ ישראל יש שם בית חם כן זאת אריאל היישוב גדל הולך ומתפתח החמימות היא מלת המפתח הפנים קדימה אל עבר העתיד כן באריאל אשאר תמיד יש מקום כאן, בארץ ישראל יש שם בית חם כן זאת אריאל נוער פועל ומפעיל ויוזם תמיד יש יד מושטת מישהו עוזר עובר ברחוב כל אחד כאן שר כאן באריאל אני נשאר יש מקום כאן, בארץ ישראל יש שם בית חם כן זאת אריאל
שרה פוגרוב

כעיר

במהלך 20 השנים מאז הוכרזה לעיר התפתחה אריאל בכיוון מזרח (שכונת מוריה). ב-2007 נבנתה גדר ההפרדה מסביב לעיר. מכללת יו"ש הפכה לאוניברסיטה, הוקם מרכז ספורט, נחנך היכל התרבות בעיר ונפתח קניון מגה אור בכניסה לעיר, קניון אריאל סנטר בצמוד לאוניברסיטה ומרכז צעירים בסמוך למבני העירייה. בשנת 2018 התקבלו האישורים להקמת שכונת אריאל דרום. בסמוך לאוניברסיטה הולך ונבנה המרכז הרפואי ובית הספר לרפואה על שם שלדון אדלסון באוקטובר 2021 אישר שר השיכון זאב אלקין מאות יחידות דיור נוספות בעיר ובכלל זה הקמת שכונת אמירים באריאל מערב, לכיוון אזור התעשייה אריאל.

כחלק מגל הטרור בישראל (אביב 2022) אירע באפריל 2022 פיגוע ירי בכניסה לעיר בו נורה למוות מאבטח מירי מחבלים.

לאחר ראש העיר רון נחמן, כיהן אלי שבירו כראש העיר במשך כעשור. בבחירות לרשויות המקומיות 2024, ניצח המועמד יאיר שטבון ולראשונה מונו שתי נשים כסגניות ראש העיר.

במהלך מלחמת חרבות ברזל נהרגו חמישה לוחמים תושבי העיר בקרבות ברצועת עזה, ונרצחו שתי תושבות בטבח בפסטיבל נובה ותושב נרצח בפיגוע במעבר אלנבי. לזכרם הוקם 'גן רעים' בכניסה המערבית לעיר.

מעמד חוקי

אריאל היא ההתנחלות החמישית בגודלה ביהודה ושומרון (לאחר מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים וגבעת זאב), וכמו שאר היישובים מעבר לקו הירוק, שלא סופחו לישראל, חוקי מדינת ישראל לא הוחלו ישירות על אריאל, בהיותה חלק משטחי יהודה ושומרון הנתונים בתפיסה לוחמתית, אלא דרך תקנות יו"ש המחודשות כל 5 שנים (לצד פקודות של מפקד פיקוד המרכז, מכוח התקנות, המחילות על אריאל נורמות מן המשפט הישראלי). בשנת 2007 ניסתה עיריית אריאל להתחמק מתשלום מס שכר בתואנה כי חוקי מדינת ישראל אינם חלים עליה, אך טענה זו נדחתה בבית המשפט.

בהיותה התנחלות, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם לאריאל ומתגוררים בה לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם נאלצו להתפטר ממקום עבודתם בשל המעבר, זו תיחשב להם כפיטורים.

בתחום ההשכלה הגבוהה, בעבר הייתה כפופה אוניברסיטת אריאל למל"ג יו"ש, אך עם תיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2018, הוחלו סמכויות המל"ג גם על מוסדות אקדמיים בשטחי יהודה ושומרון החל משנת 2019. על הבנייה בעיר, לצד התנחלויות עירוניות אחרות כמו מעלה אדומים וביתר עילית, אחראי משרד השיכון ולא מועצת התכנון העליונה (של המנהל האזרחי).

מעמדה של העיר בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת, עקב מיקומה הגאוגרפי, המונע רצף טריטוריאלי בישות הפלסטינית העתידית, חרף הימצאותה בשטח גדר ההפרדה. בשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים בוועידת קמפ דייוויד, ועידת טאבה, דרשה ישראל להכליל את העיר וקבוצת יישובים ממערב לה בשטחי ישראל; גם בשיחות בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ואבו מאזן, בוועידת אנאפוליס (2007) ובספטמבר 2008, הוצגה הדרישה להשארת גוש אריאל בריבונות ישראלית, בכפוף לחילופי שטחים. דרישה אליה התנגדו הפלסטינים. במסגרת תוכנית המאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נכללה העיר כחלק מהשטח שעתיד להיות חלק ממדינת ישראל.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2025 (אומדן), מתגוררים באריאל 21,954 תושבים, מתוכם 21,703 תושבי ישראל (מקום 108 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.3% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,681 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

להלן גרף גידול האוכלוסייה בעיר להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

קבוצות

שלב מכונן בהיסטוריית העיר היה עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, שבא עם התפרקות ברית המועצות. העיר הפכה לעיר קולטת עלייה ובין השנים 1989 ל-1998 הצטרפו אליה מעל 6,000 עולים חדשים שהכפילו את אוכלוסייתה. במאי 1998 התגוררו באריאל כ-15,000 תושבים.

העולים היוו את אותה מסה קריטית שלה הייתה העיר זקוקה לביסוס מעמדה כעיר מחוז מרכזית בשומרון ולהכרה באריאל כעיר בישראל, הכרה שבוטאה בטקס במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 1998. אוכלוסיית יוצאי חבר העמים משפיעה רבות על חיי התרבות והמסחר בעיר, ופרסומים שונים של העירייה נעשים בשפה הרוסית לצד עברית.

הקהילה הדתית שהתפתחה אט-אט מאז ייסוד העיר זכתה לחיזוק בסוף אוגוסט 2005, כאשר לעיר הגיעו חלק ממפוני היישוב נצרים שבגוש קטיף. המפונים השתכנו בסמוך לאוניברסיטה, בחלקה המזרחי של אריאל. הקהילה הדתית באריאל מתרכזת בעיקר סביב שתי קהילות: קהילת "שבות אריאל" שמרכזה בשכונות הוותיקות במרכז העיר, וקהילת "נצר אריאל" שבסיסה מפוני נצרים והיא פועלת באזור שכונת מוריה שעל יד האוניברסיטה. בעיר פועלים כחמישה-עשר בתי כנסת של מגוון עדות ונוסחים.

בריאיון באוגוסט 2007, אמר ראש העירייה רון נחמן, כי הוא דוגל בהרחבת העיר למען גידול הקהילה הדתית בעוד מאות משפחות. אחת הסיבות שציין לכך היא העובדה שאריאל הוקמה כעיר חילונית, ולכן הקהילה ההטרוגנית שבה כוללת מספר גדול של עולים חדשים בעלי רקע חילוני. משכך, לדעתו, יש לעבות את האוכלוסייה הדתית כדי לתת דגש רב יותר למסורת היהודית. ברוח גישתו זו סייע בקליטת ישיבת ההסדר מנצרים באריאל. מקום מגוריה של קהילת נצרים נמצא מעל גבעת האוניברסיטה, בשכונת נווה שאנן. אולם הישיבה הגבוהה, בתי הספר היסודיים והגנים, ממוקמים בלב השכונה החילונית בעיר, מה שיצר חיכוכים בין התושבים לתלמידי הישיבה. כשהחליטה עיריית העיר להצטרף לפרויקט "נעים בסופ"ש", שמקדם תחבורה ציבורית בשבת, מרבית הקהילה הדתית התנגדה למהלך.

הקהילה הגאה התפתחה בעיר בהדרגה בעיקר עם כניסת אוכלוסייה סטודנטיאלית גדולה לעיר. בקיץ 2021 אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל ביקשה לקדם אירוע לקהילת הלהט"ב בעיר. לאחר שלא קיבלה את המימון הראוי להסדרת מקום מונגש לאירוע מהעירייה, עקב לחץ של גורמים דתיים בעיר, היא בחרה לקיים אותו באולם הצדדי במתחם הקאנטרי בעיר. בתחילת האירוע פרצו נערים רעולי פנים למתחם, ונקטו באלימות נגד המשתתפים. בנובמבר 2021 הוגש כתב אישום נגד תושב העיר מקהילת נצר אריאל בתקיפת משתתפי האירוע. בעקבות האירוע מונה רכז עירוני לקהילה הגאה מטעם המשרד לשוויון חברתי, אירוע הגאווה הראשון בחסות העירייה התקיים ביוני 2023 ולקראת הבחירות למועצת העיר ב-2024, חתמו 4 רשימות עירוניות על מצע הגאווה של האגודה למען הלהט"ב וראש העירייה הנבחר יאיר שטבון הבטיח לשמר את הסטטוס קוו גם בתחום זה. אריאל, לצד אורנית, ואלפי מנשה הן ההתנחלויות היחידות המקדמות מדיניות ידידותית ללהט"ב על פי האגודה למען הלהט"ב בישראל.

משכן אמנויות הבמה אריאל

קריית הספורט באריאל

כלכלה ותחבורה

אריאל מחוברת לגוש דן באמצעות הכביש המהיר כביש 5. כביש 505 מחבר אותה לבקעת הירדן. כביש 60 אשר מחבר אותה לירושלים ולישובי בנימין. בעבר שירתה את העיר חברת דן, ומספר קווים הופעלו על ידי אגד לכפר סבא, תל אביב, נתניה וירושלים דרך יישובי צפון השומרון וחבל בנימין; החל מספטמבר 2009 מרבית קווים אלה הופעלו על ידי חברת אפיקים, ומינואר 2022 הוחלפה חברה זו בחברת תנופה. בדצמבר 2014 החליפה חברת "אגד תעבורה" את "אגד" בקווי השירות מהעיר לירושלים דרך יישובי מטה בנימין. אריאל משמשת כמרכז שירותים ליישובי הסביבה, בהם ברקן, יקיר, נופים, רבבה, קריית נטפים, עלי זהב, פדואל, יישובי גב ההר ויתר ההתנחלויות ב"גוש אריאל", וכן יישובי צפון בנימין: עלי וגוש שילה.

קיימת תוכנית להקמת מסילת רכבת שתחבר בין ראש העין לאריאל ובכך תחובר אריאל למערכת המסילות של רכבת ישראל.

בעיר תחנת משטרה הסמוכה לקמפוס אוניברסיטת אריאל, המשמשת כמטה מרחב השומרון כחלק ממחוז יהודה ושומרון.

באריאל מספר מרכזים מסחריים המשרתים את תושבי השכונות השונות, מגרשי ספורט, מועדון קרוספיט, מרכז כושר וספא, פארק טיפוס אתגרי, ספרייה עירונית ומספר מסעדות ופאבים. בעיר פותח מרכז תקשורת קהילתי ("מרכז תקשורת אריאל") הכולל אולפני רדיו חינוכי קהילתי ואולפני טלוויזיה קהילתית.

חמישה ק"מ מהגוש העירוני של העיר שוכן אזור התעשייה אריאל מערב, מן העבר הנגדי והדרומי למתחם אזור התעשייה ברקן. אזור התעשייה אינו נהנה מרציפות עירונית, ונוצר בעקבות חלוקת משאבים בין המועצה האזורית שומרון לעיריית אריאל, אזור התעשייה מופרד ממרכז העיר אריאל בעיקר על ידי שטחים בבעלות פרטית של תושבי סלפית, אך מחובר בכביש רציף לעיר.

בכניסה המערבית לאריאל שוכן מלון אשל השומרון, המתמחה בכנסים וימי עיון.

במרץ 2017 נפתח קניון בעיר על שטח של כ-7.3 דונם, שטחו הבנוי של הקניון כ-11 אלף מ"ר עיקרי להשכרה, שמתפרס על פני שתי קומות. עוד מתוכננות בקומפלקס חמש קומות משרדים. בדומה להיכל התרבות בעיר, גם הקניון עמד במיקומה של סערה תקשורתית עקב סירוב הזכיין הישראלי של רשת המזון המהיר מקדונלד'ס לפתוח סניף בו, עקב מיקומו של הקניון מעבר לקו הירוק.

התיירות הנוצרית לשומרון, המשתייכת לאוונגליזם מארצות הברית וצפון אירופה, תרמה לעיר מגרשי טניס, בריכת שחיה ומרכז ספורט חדישים.

תרבות וספורט

פסל האריה בכניסה הישנה לאריאל (גובה 4 מטר). הפסל נתרם על ידי החברה האמריקאית יהודית לשימור ההיסטוריה.

במהלך שנת 2010 הושלמה בנייתו של היכל תרבות חדש וראשון בעיר, בהשקעה של כ-40 מיליון ש"ח, בסיוע מפעל הפיס. ההיכל נחנך בנובמבר 2010 ובו אולם גדול עם 536 מושבים ואולם קטן שבו 80 מושבים. לקראת פתיחת ההיכל הודיעו 36 שחקנים ואנשי תיאטרון שבכוונתם לסרב להופיע מעבר לקו הירוק. הודעתם ספגה גינוי מידי מצד ראש הממשלה, שרת התרבות, אמנים רבים אחרים וחלקים גדולים מהציבור הישראלי. החרמה זו זכתה מנגד גם לגילויי תמיכה. הנהלת תיאטראות הבימה, הקאמרי, החאן הירושלמי, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית ליסין הבהירו כי התיאטראות הללו יופיעו בהיכל התרבות באריאל חרף החרמת ההיכל על ידי מספר אמנים. המחלוקת בעניין סירובם של האמנים להופיע בהיכל, והדיון בצעדי התגובה בעניינם, דעכה לאחר שהצגות התיאטראות השונים, כמו גם הופעות של זמרים וקומיקאים הועלו כמתוכנן, כולל אלו שבוימו על ידי חותמים על מכתב החרם. כיום היכל התרבות אריאל מארח תיאטראות ואמנים מהארץ ומהעולם ופעיל כ-185 ימים בשנה. בשנת 2012 זקף לזכותו מספר מנויים המונה כ-9% מאוכלוסיית העיר.

באריאל ישנו בית זיכרון לשואה ולגבורה, המכיל בין היתר עבודות של אמנים ניצולי שואה, כגון הפסל שמואל וילנברג והצייר אוזיאש הופשטטר.

בעיר קיים שבט "עוז" של תנועת הצופים שהוקם בשנת 2000. זוהי תנועת הנוער החילונית הגדולה ביותר בעיר. כמו כן בעיר קיימים שני סניפים של בני עקיבא, תנועת הנוער הדתית הגדולה בעיר. בעיר גם פועלת קבוצה של תנועת כנפיים של קרמבו. בעבר פעלה קבוצה של תנועת הנוער איגי- ארגון הנוער הגאה עיריית אריאל גם משתתפת בתוכנית למען קהילת הלהט"ב של המשרד לשוויון חברתי. בעיר פועל מרכז צעירים כחלק מהמרכז הקהילתי גוונים בעיר לפנאי ותרבות.

בקיץ 2024 נוסד פסטיבל הבירה השנתי של אריאל, במועד היווסדה של העיר. לראשונה גם יסדה העירייה בקיץ זה מסיבה בליל שבת בחסות עירונית.

באריאל מצוין חודש הגאווה מידי יוני בהרצאות ופעילויות ברחבי העיר מאז שנת 2022. לצד זאת מתקיימים מדי שנה אירועים לציבור הדתי, בעיקר סביב ההקפות השניות בשמחת תורה ויום ירושלים. כמו כן מדי קיץ מתקיימות הופעות של להקות ישראליות וערבי סרטים תחת כיפת השמיים בפארק הנחל בעיר.

מלבד תיאטרון, בהיכל התרבות העירוני מתקיימות הופעות, תערוכות מתחלפות ומופעי סטנדאפ. בפארק האתגרים בכניסה לעיר מתקיים הפנינג עירוני בסוכות ופסח.

בעבר פעלה בעיר תזמורת קאמרית בניצוחו של ברק ייבין. כיום פועלים בעיר מספר נבחרות ריקודים בסגנונות שונים. קבוצת הכדורגל של העיר 'עירוני אריאל', משחקת בליגה ג' לבוגרים וקבוצת הנוער שלה משחקת בליגה הארצית לנוער.

חינוך

ערך מורחב – אוניברסיטת אריאל בשומרון

בשנת 1982 הוקמה בעיר מכללת "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. מאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון), שמאז 2019 עברו סמכויותיה למל"ג, על הפיכת המוסד לאוניברסיטה. בדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה.

בנוסף לאוניברסיטה פועלים באריאל חמישה בתי ספר יסודיים; מתוכם שלושה ממלכתיים (מילקן, נחשונים ועליזה בגין) אחד ממלכתי דתי (אור זבולון) ואחד תלמוד תורה של רשת בני יוסף (נווה אריאל). כן קיימים באריאל בית ספר תיכון ממלכתי (אורט יובלי אריאל) וישיבת הסדר (נצר מטעי).

קשרי חוץ

לאריאל קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר הרדיה שבקוסטה ריקה, וקשרי חינוך ותרבות עם הקהילה היהודית בעיר מוביל, אלבמה שבארצות הברית. אריאל ומוביל חתומות על ברית ערים תאומות. בשנת 1985 חתמה אריאל ברית ערים תאומות עם בישו, בירת הבנטוסטן סיסקאי שבדרום אפריקה. כמו כן, אריאל חתמה בשנת 2015 על ברית ערים תאומות עם העיירה הגגאוזית צ'אדיר לונגה (Ceadîr-Lunga) שבמולדובה.

רפואה

בשנת 2016 נפתחה לראשונה פקולטה ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל. בהמשך הוקם מרכז רפואי הצמוד לבנייני האוניברסיטה, אשר משמשת בין היתר את הסטודנטים לרפואה. מרכז רפואי זה עתיד להפוך לבית חולים מרכזי של השומרון, והוא יהיה בית החולים הישראלי הראשון בשומרון. באפריל 2024 נחנך בו מרכז שיקום ומרפאה לבריאות הנפש היחידים בשומרון.

ראשי העיר

• יעקב פייטלסון: 1981–1985
• רון נחמן: 1985–2013 (נפטר במהלך כהונתו)
• אליהו שבירו: מרץ 2013 – מרץ 2024
• יאיר שטבון: ממרץ 2024 – מכהן

גלריה

• 
  בתים באריאל. 7/2005
• 
  מרכז קמפוס אוניברסיטת אריאל בשומרון. 7/2005
• 
  בית מגורים משותף משנות ה-90, בתכנון האדירכלית רחל ולדן, 11/06
• 
  בית כנסת רב-עדתי בתכנון האדריכלית רחל ולדן, 11/06
• 
  האנדרטה לזכר השואה
• 
  שלטי רחובות באריאל
• 
  מלון אשל השומרון בכניסה לעיר
• 
  קריית החינוך "אורט יובלי אריאל"
• 
  משטרת ישראל, מרחב השומרון
• 
  גן בעיר לאורך יובל נחל
• 
  מסוף האוטובוסים בעיר
• 
  קניון מרכזי באריאל ומעליו בניין משרדים
• 
  שלט הכניסה לאוניברסיטת אריאל בשומרון, נובמבר 2020

אקלים

אקלים באריאל
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	11.9	14.2	16.3	21.8	25.9	28.7	29.6	30.1	28.7	24.9	19.3	15.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	6.8	7.4	8.2	13.7	16.3	18.9	19.8	20.2	18.8	14.7	13.3	8.8
משקעים ממוצעים (מ"מ)	140.3	136.5	76.7	20.2	7.1	0	0	0	1	16	57	106
מקור: Israel Weather

לקריאה נוספת

• רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספריית בית-אל, תשמ"ח
• יפעת מדמון, אריאל: סיפורה של עיר, 2008-1978, אריאל, 2009

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אריאל

• אריאל, ברשת החברתית פייסבוק
• אריאל (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

• פרופיל אריאל נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס