קהילת יהודי קונהדייש

קהילת יהודי קונהדיישהונגרית: Kunhegyes) שבהונגריה התקיימה החל מאמצע המאה ה-19 ועד להשמדתה בשואה.

הקהילה התאפיינה בעיקר בשל בעלי המלאכה והסוחרים שחיו בה. יהודי קהילת קונהדייש, שהייתה קהילה אורתודוקסית, שמרו על מסורת אבותם והאמינו בחינוך יהודי[1].

קורות הקהילה עד למלחמת העולם השנייה עריכה

הקהילה היהודית בקונהדייש החלה להתגבש באמצע המאה ה-19, לאחר מלחמת העצמאות של הונגריה, ולאחר שהוסרה ההגבלה על ישיבת יהודים במקום. בית הכנסת ובית הספר נחנכו בשנת 1893. כאמור, מרבית יהודי הקהילה עסקו במסחר, עם מיעוט בעלי מלאכה, חקלאים עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים. על המוסדות הקהילתיים נמנו החברה קדישא ואגודת נשים.

הקהילה עברה כמה טלטלות במשך שנות קיומה, בעקבות תהפוכות פוליטיות אזוריות. באירועי "הטרור הלבן" בשנת 1919, נאסרו יהודים רבים תחת החשד שהם תומכים במהפכנים ימניים, ורבים מהם עונו לעיני נשותיהם. ב-1922 נשללו רישיונותיהם של בעלי בתי המרזח היהודיים. בנוסף, צעירים יהודים בתנועת הלבנטה, תנועה להכשרה צבאית, הופרדו מהחניכים הנוצרים והוכרחו לעבוד בעבודות משפילות.[1]

בשנת 1941 2% מתושבי קונהדייש היו יהודים, כ-224 במספר; ואילו במפקד שנערך באפריל 1944, מנו יהודי הקהילה 218 איש.[2]

במלחמת העולם השנייה עריכה

כחודשיים לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה והפיכתה לשכנתה של הונגריה בשנת 1938, חוקקו בהונגריה חוקים מפלים נגד יהודים.[3] רישיונותיהם של הסוחרים ובעלי המלאכה בקונהדייש נשללו וב-1941 גויסו הגברים לעבודות כפייה.[1]

גטו קונהדייש עריכה

במאי 1944, לאחר פלישת הנאצים להונגריה, הוקם גטו קונהדייש בעיר, אשר רוכזו בו כ-70 משפחות יהודיות מקונהדייש ומטיסדרס השוכנת לידה, בשטח שבעבר ישבו בו צוענים. לא הייתה קיימת אספקת מים לגטו בשל זיהום שהיה בבאר הקרובה לעיר. גוף הביטחון הציבורי בהונגריה ערכו ניסויים על ידי עינויים ביהודים כדי לגלות היכן היהודים הסתירו את חפציהם יקרי הערך. בתחילת יוני 1944, הועברו יהודי גטו קונדהייש למרכז השילוח שבבית החרושת לסוכר בסולנוק. משם ב-25 ביוני 1944 גורשו חלקם לשטרסהוף שבאוסטריה בטרנספורט של 2,638 מגורשים; ושאר היהודים גורשו לאושוויץ ב-28 ביוני 1944.[2]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • פולה שרייבר, פנקס הקהילות, הונגריה, יד ושם, 1975

הערות שוליים עריכה