קוודליבט
קוודליבט (בלטינית: Quodlibet) הוא קטע מוזיקלי המורכב מכמה מלודיות שונות, בדרך כלל נעימות פופולריות, בקונטרפונקט ולעיתים קרובות בנימה קלילה והומוריסטית. המונח לטיני ופירושו "הכל בכל" או מילולית "לפי הרצון". לקוודליבט יש שלושה סוגים עיקריים:
- קוודליבט קטלוגי, המכיל מוזיקה חופשית לשירה קטלוגית (בדרך כלל רשימות הומוריסטיות של נושאים בעלי קשר רופף ביניהם).
- בקוודליבט רצף, אחד הקולות שר ציטטות מוזיקליות וטקסטואליות קצרות בעוד יתר הקולות מספקים ליווי הומופוני (חד-קולי).
- בקוודליבט סימולטאני, משולבות שתי מלודיות קיימות או יותר. הקוודליבט הסימולטני יכול להיחשב לקודמו ההיסטורי של המאש-אפ המוזיקלי של ימינו.
היסטוריה עריכה
רנסאנס עריכה
את מקורות הקוודליבט אפשר לאתר במאה ה-15, כשצירופן של נעימות-עם שונות היה נוהג פופולרי.[1] המלחין יוהאן שמלצל היה הראשון להשתמש במונח בהקשר מוזיקלי מובהק בשנת 1544.[2]תומך מוקדם בסוגה היה המלחין לודוויג זנפל בן מאה ה-16, שיכולתו להציב זו לצד זו כמה מלודיות קיימות בקוודליבט קנטוס פירמוס הניבה יצירות כמו Ach Elselein/Es taget, יצירה הנודעת בסימבוליזם יותר מאשר בהומור שבה.[2]. דוגמה מוקדמת עוד יותר אפשר למצוא ב- Por las sierras de Madrid של פרנציסקו דה פניאלוסה מתוך Cancionero Musical de Palacio שלו. מכל מקום, היה זה פרטוריוס שהיה, בשנת 1618, הראשון להגדיר שיטתית את הקוודליבט כ"תערובת של יסודות שונים, הלקוחים מתוך יצירות קודש וחול".[3] במשך תקופת הרנסאנס נחשבה יכולתו של מלחין להציב זו לצד זו מספר מלודיות קיימות, כמו בקודליבט קנטוס פירמוס, לשליטה האולטימטיבית בקונטרפונקט.
מן המאה ה-19 עד ימינו עריכה
תפקידים נוספים הוטלו על הקוודליבט בין ראשית המאה ה-19 לאמצעיתה, כאשר נודע בשמות potpourri ו-musical switch. בצורות אלה, היה הקוודליבט עשוי להכיל בין שישה לחמישים "ציטוטים" בזה אחר זה. הסתירה הברורה בין מילים למוזיקה שימשה כמקור לא אכזב לפרודיה ולבידור.[4]במאה ה-20 נשאר הקוודליבט סוגה, המצטטת נעימות ו/או טקסטים מוכרים, אם בו-זמנית ואם ברצף, בדרך כלל להשגת אפקט הומוריסטי.
גרסאות שונות עריכה
המילה קוודליבט מתייחסת גם לצורה של דיון אקדמי או בחינה בעל פה (בדרך כלל בתחום התאולוגי), שבמסגרתה אפשר להציג כל שאלה שהיא בדרך האלתור. דיוני "קוודליבט" היו פופולריים בתרבות המערב במהלך המאה ה-13 ועדיין מקובלים כיום בלימודי בודהיזם בטיבט.
דוגמאות עריכה
ברפרטואר הקלאסי עריכה
- קוודליבט מופיע בסופן של וריאציות גולדברג של באך.
- "גאלימתיאס מוזיקום", קוודליבט בן 17 פרקים שמוצרט חיבר בגיל עשר.
- המיסות של יאקוב אוברכט, המשלבות לפעמים נעימות פופולריות, קנטוס פלאנוס ומוזיקה מקורית.
- "קוודליבט הכלולות" של באך, או "קוודליבט", שאיננו קוודליבט לפי ההגדרה שלעיל אלא תצוגה בת עשר דקות של דברי הבל, הלצות, התחכמויות, רמיזות תרבותיות עלומות, משחקי מילים ופרודיה על שירים אחרים. לפעמים, המוזיקה מחקה שאקון ופוגה תוך כדי הסוואה מכוונת של הקונטרפונקט. היצירה איננה דומה לשום יצירה אחרת של באך וחוקרים אחדים מטילים ספק באותנטיות שלה.
דוגמאות מודרניות עריכה
- קוודליבט על שירי ילדים ולשים של המלחין הוולשי אלון הודינוט.
- תערובת הנעימות של הגרייטפול דד, "האחר", כוללת את השיר "קוודליבט לרגליים רגישות".
- "הקוודליבט לתזמורת קטנה וסימפונה לא-מותחלת" של פיטר שיקל
- הפסנתרן גלן גולד אלתר קוודליבט הכולל את ההמנונים של ארצות הברית ושל בריטניה.[5]
- להקת הרוק המתקדם מניו ג'רזי, "עידן התבונה" חיברה וניגנה קטע אינסטרומנטלי בשם "קוודליבט" בתקליטם הראשון "כרצונכם".
קישורים חיצוניים עריכה
- קוודליבט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Vincent J. Picerno, "Quodlibet," Dictionary of Musical Terms (Brooklyn, NY: Haskell House Publishers, 1976), p. 304.
- ^ 1 2 Maria Rika Maniates with Peter Branscombe/Richard Freedman, "Quodlibet," 2007, Grove Music Online, Online (December 18 2007).
- ^ In book 3 of his Syntagma musicum
- ^ Maria Rika Maniates with Peter Branscombe/Richard Freedman, "Quodlibet," 2007, Grove Music Online, Online (December 19 2007).
- ^ bopuc/weblog: 1955, Glenn Gould remixes live, on piano