קוישיקלך
קוישיקלך או קויישלך (ביחיד קוישעלע) מיידיש - קויש: טנא, סל. שזירת הענף הצעיר של עץ התמר בצורת V, לשם הכנת אביזר העשוי עלעלי לולב קלועים המשמש לאגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות מארבעת המינים בחג סוכות. מטרת הקוישיקלך היא לקיים מצוות "אגד" בלולב, שאמנם על פי התלמוד אינה חובה להלכה, אך התקבלה כרצויה וכהידור מצווה כדברי חז"ל על הפסוק: "זה אלי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות". כיוון שאגידת הלולב אינה חובה, ניתן לקיימה על ידי כל דבר[1], אולם מקובל לאגוד את הלולב דווקא בעלי לולב, שהם "מינו" של הלולב – ומכאן השימוש בקוישיקלך[2].
ישנם סוגי קושיקלעך רבים הנפוץ ביותר הוא שעשוי כצורת מכנס, ישנם שנראים כצורה עגולה חלולה שלתוכה מוכנסים עוד חמישה קנים קטנים בשביל בדי הערבה וההדס, וישנם יותר מפוארים עם כתרים מיוחדים המשמשים בעיקר לאדמורי"ם, ועוד רבים.
דיון הלכתי
עריכההאחרונים נחלקו האם מתקיימת מצוות ה"אגד" בלולב על ידי הקוישיקלך. יש שכתבו להתיר מנהג זה של שימוש בקוישיקלך בתור אגד[3], אך מאידך ישנם הסבורים שאין די בו לקיום מצווה זו מאחר שאפשר בקלות להוציא את המינים מתוכו[4].
כיום מקובל לאגוד ב"קוישיקלך" בעיקר בקרב האשכנזים, אולם יש קושרים עליו טבעת נוספות, על מנת לקיים את מצוות ה"אגד".
לקריאה נוספת
עריכה- איך עושים קוישליך (על יצירת מאחז ללולב)
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ שולחן ערוך סימן תרנ"א סעיף א'.
- ^ ראו דברי הרב משה בן שלמה אבן חביב בספר "כפות תמרים" על מסכת סוכה דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ משנה ברורה סימן תרנ"א ס"ק ח': "ועיין בתשובת 'אגורה באהלך' שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו גם זה בכלל קשר".
- ^ הרב מרדכי אליהו, ארבעת המינים, על פי כף החיים שם, ס"ק י"א.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.