פתיחת התפריט הראשי

קול קוריאהקוריאנית: 조선의 소리 방송) היא תחנת רדיו בינלאומית המופעלת על ידי קוריאה הצפונית.

קול קוריאה
מדינה קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית
תאריך השקה 14 באוקטובר 1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות Korean Central Broadcasting Committee עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה קוריאנית, סינית, ספרדית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, רוסית, יפנית וערבית
http://www.vok.rep.kp
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שידור המנון קוריאה הצפונית בתחנה, כפי שנקלט בממלכה המאוחדת במאי 2013

התחנה משדרת במגוון שפות, ביניהן סינית, ספרדית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, רוסית, יפנית וערבית.[1]

עד לשנת 2002, שמה של התחנה היה רדיו פיונגיאנג.

היסטוריהעריכה

התחנה נוסדה ב-14 באוקטובר 1945, במהלך תקופת משטר הכיבוש הסובייטי בקוריאה, בשם "רדיו פיונגיאנג".[2] השידור הראשון של התחנה היה נאום הניצחון של קים איל-סונג, אשר חזר זה עתה לפיונגיאנג עם תום מלחמת העולם השנייה.

השידור הראשון בשפה זרה נעשה ב-16 במרץ 1947, בשפה הסינית. במהלך שנת 1950 החלה התחנה לשדר גם ביפנית, ובהמשך באנגלית (1951), צרפתית ורוסית (1963), ספרדית (1965), ערבית (1970), וגרמנית (1983).[3]

בשנת 1960 כללו שידורי רדיו פיונגיאנג 159 שעות שידור בשבוע. ב-1970 הסתכמו שעות השידור השבועיות ב-330 שעות, ובשנת 1980 ב-597 שעות שידור. החל משנת 1990 סך שעות השידור השבועיות ירדו ל-534 שעות,[4] מגמה שהמשיכה בשנת 1994 עם 529 שעות שידור, ו-364 בשנת 1996.[3]

בשנת 2002 שונה שם התחנה לקול קוריאה.[2]

שידורי התחנהעריכה

התחנה משדרת לתושבי קוריאה הצפונית באמצעות גלים קצרים,[2] וכן למדינות שכנות באמצעות גלים בינוניים.

רוב שידורי התחנה מועברים ממשדר הממוקם כ-25 ק״מ מהעיר קוג׳אנג שבקוריאה הצפונית.[5] שידורים נוספים מתבצעים גם מאתר שידור הממוקם בפיונגיאנג.[3]

בעבר, התחנה נהגה גם לכלול בשידוריה הודעת מוצפנות למרגלים צפון-קוריאנים ברחבי העולם. התנהלות זו הסתיימה להלכה בשנת 2000, בעקבות הפסגה הבין-קוריאנית הראשונה שהתקיימה באותה שנה.[2]

תוכן השידוריםעריכה

מרבית שידורי התחנה נפתחים במרווח אות, ולאחר מכן בהודעה מוקלטת: "זהו קולה של קוריאה". לאחר מכן, מנוגן המנון קוריאה הצפונית ונגינות לאומיות נוספות.

בהמשך, מועבר דיווח חדשות מטעם סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית, תוך התאמות נדרשות למדיום הרדיו.[1]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 "Voice of Korea mid-2014 schedule". 27 במרץ 2014. ארכיון ארכיון מהמקור מ-25 October 2014. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2014. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Hoare, James E. (2012). "Voice of Korea". Historical Dictionary of Democratic People's Republic of Korea. London: Scarecrow Press. עמ' 395. ISBN 978-0-8108-7987-4. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-11-27. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Wood 2000, p. 158.
  4. ^ Wood 2000, p. 20.
  5. ^ Martyn Williams (29 באפריל 2011). "Kujang shortwave transmitter site". ארכיון ארכיון מהמקור מ-October 25, 2014. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2014.