קונגרס צירי העם של רוסיה

קונגרס צירי העם של הפדרציה הרוסיתרוסית: Съезд народных депутатов Российской Федерации) היה הגוף הבכיר לענייני חקיקה ברוסיה בשנים 1990–1993.

קונגרס צירי העם של רוסיה
Съезд народных депутатов Российской Федерации
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
משכן
מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הקונגרס הוקם בהתאם לתיקונים לחוקה, שאומצו על ידי הסובייט העליון של רוסיה מ-29 באוקטובר 1989. הקונגרס נבחר על בסיס זכות בחירה אוניברסלית, שווה וישירה בהצבעה חשאית לתקופה של 5 שנים.

ההרכב הראשון והיחיד שלו נבחר ב-4 במרץ 1990, שהתכנס בתור הקונגרס הראשון ב-16 במאי אותה שנה. לאחר פתיחת קונגרס צירי העם התפטר הסובייט העליון של רוסיה וחדל להיות גוף הכוח העליון[1] ומאוחר יותר הפך לגוף של קונגרס צירי העם שפעל כגוף חקיקה, מינהלי ובקרה קבוע[2][3].

בצו של נשיא הפדרציה הרוסית בוריס ילצין מספר 1400 "אודות רפורמה חוקתית הדרגתית בפדרציה הרוסית" מ-21 בספטמבר 1993[4] פעילות קונגרס צירי העם של הפדרציה הרוסית והסובייט העליון של הפדרציה הרוסית הופסקו וסמכויותיהם של צירי העם של הפדרציה הרוסית בוטלו. בשל אי ציות לצו, הסובייט העליון אימץ החלטות על הדחה והפסקת סמכויותיו של הנשיא ילצין בשל מה שהם כינו "הפרה גסה של החוקה". בית המשפט החוקתי של הפדרציה הרוסית הכריז על צו 1400 ועל מעשיו של הנשיא ילצין כלא חוקתיים ומספיקים כדי להדיחו מתפקידו. הסובייט העליון התכנס לכינוס חירום חריג של קונגרס צירי העם.

ב-23 בספטמבר אישר הקונגרס שהתכנס את החלטות המועצה בנושא סיום סמכויותיו הנשיאותיות של ילצין והעברתן, על פי החוקה, לסגן הנשיא רוצקוי, ומעשיו של ילצין הוגדרו כניסיון הפיכה. ב-4 באוקטובר 1993, לאחר עימות של שבועיים במרכז מוסקבה, הקונגרס והסובייט העליון פוזרו על ידי כוחות באמצעות כלי נשק וכלי רכב משוריינים.

קונגרס צירי העם של הפדרציה הרוסית בוטל סופית ב-12 בדצמבר 1993 עם אימוץ החוקה החדשה של הפדרציה הרוסית, שביטלה גם את הסובייט העליון של הפדרציה הרוסית והחליפה את הגופים הללו באספה הפדרלית של הפדרציה הרוסית ובה מועצת הפדרציה של רוסיה כבית עליון והדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית כבית תחתון.

לקריאה נוספתעריכה

  • Народные депутаты России. 1990—1993. — М.: Издание Государственной Думы, 1998.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה