קונסטנטין סימונוב

קונסטנטין מיכאילוביץ' סימונוברוסית: Константи́н Миха́йлович Си́монов‏; 28 בנובמבר 1915, פטרוגרד, האימפריה הרוסית - 28 באוגוסט 1979, מוסקבה, ברית המועצות), היה סופר, משורר, עיתונאי ומחזאי סובייטי ממוצא רוסי שעיקר כתיבתו נסבה סביב מלחמת העולם השנייה.

קונסטנטין סימונוב
Konstantin Simonov 1941.jpg
לידה 15 בנובמבר 1915 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 1979 (בגיל 63)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, משורר, מתרגם, מחזאי, תסריטאי, סופר, פרוזאיסט, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג נטליה סוקולובה, ולנטינה סרובה, לאריסה אלקסייבה ז'אדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון גורקי לספרות, המכון לפילוסופיה, ספרות והיסטוריה של מוסקבה, האקדמיה הצבאית-פוליטית של ברית המועצות על שם ולדימיר איליץ' לנין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, פווסט, שירה נרטיבית, טור שירי, מחזה, אוצ'רק עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ריאליזם סוציאליסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלין
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור הדגל האדום
  • עיטור לנין
  • גיבור העמל הסוציאליסטי
  • עיטור מלחמת המולדת דרגה ראשונה
  • פרס לנין (1974)
  • עיטור אות הכבוד
  • מדלייה "על הגנת אודסה"
  • מדליית ההגנה על מוסקבה
  • מדליה על הגנת סטלינגרד
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה על שחרור פראג
  • מדליה על הגנת הקווקז
  • פרס האחים וסילייב של הרפובליקה הסובייטית הרוסית
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • מסדר האריה הלבן
  • צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945
  • מסדר סוחבאאטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילדותועריכה

סימונוב נולד בפטרוגרד, אימו הייתה בת אצולה משושלת רוריק ואביו קצין בצבא הצאר שנמלט מרוסיה לפולין לאחר מהפכת אוקטובר ושם הלך לעולמו. אימו נישאה בשנית לקצין צבא שהוצב כמדריך בבית הספר הצבאי בעיר ריאזן. בהמשך עברה המשפחה לסראטוב, שם סיים קונסטנטין את השכלתו היסודית. בהמשך למד סימונוב בבית ספר מקצועי, הוסמך כחרט והחל לעבוד במפעל תעשייה בעירו. ב-1931 עברה משפחתו למוסקבה וקונסטנטין עבד במפעל תעשייה עד 1935, מועד בו החל לכתוב שירה אשר מקצתה התפרסמה בכתבי עת שונים. במהלך קרב חלקין גול הועסק סימונוב ככתב צבאי.

תקופת מלחמת העולם השנייהעריכה

ב-1940 כתב מחזה ראשון מפרי עטו שהוצג בתיאטרון בלנינגרד. ב-1942 מונה לקומיסר גדוד ובהמשך הועלה לדרגת לויטננט קולונל, תוך שהוא ממשיך בתפקידו ככתב צבאי. כתבותיו פורסמו בעיתון הכוכב האדום. הוא דיווח מבולגריה, רומניה, יוגוסלביה, פולין וגרמניה ונכח בקרב על ברלין. במהלך המלחמה כתב סימונוב שלושה מחזות, שני ספר שירה ונובלה בשם ימים ולילות שנסבה סביב קרב סטלינגרד. עם סיום המלחמה הועלה סימונוב לדרגת פולקובניק.

בארץ ישראל התפרסם סימונוב בזכות שירו "את חכי לי" בתרגומו של אברהם שלונסקי ובלחנו של שלמה דרורי.

לאחר המלחמהעריכה

עם תום המלחמה הועסק סימונוב במשך שלוש שנים בשירות החוץ הרוסי. בין 1958 ל-1968 התגורר בטשקנט וכיהן ככתב לענייני הרפובליקות המרכז אסייתיות של הפרבדה. ב-1952 פרסם את הרומן "אחים לנשק" שהיה הראשון מפרי עטו ועד ל-1970 כתב עוד 2 רומנים ומחזה ובמקביל כיהן כעורך במספר עיתוני תרבות. מ-1967 ועד מותו כיהן כמזכיר התאחדות הסופרים הסובייטית. סימונוב זכה שש פעמים בפרס ברית המועצות וב-1974 גם בפרס לנין. הוא היה חבר של הסובייט העליון בשנים 19461954 ופעיל במנגנון המפלגתי. לאור תפקידו הרם הוא הצליח להביא להוצאה לאור חוזרת של מספר יצירות ספרותיות שהיו אסורות בתקופת יוסיף סטלין. עם זאת הוא השתתף באופן פעיל במאבק נגד הקוסמופוליטיות, השתתף ברדיפות של אנה אחמטובה וחתם על מכתבי גנאי נגד אלכסנדר סולז'ניצין ואנדריי סחרוב.

קונסטנטין סימונוב הלך לעולמו במוסקבה ב-1979 והוא בן 64 שנים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קונסטנטין סימונוב בוויקישיתוף