קורביל

קומונה במחוז אֶסוֹן שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת

קוֹרְבֵּילצרפתית: Corbeil-Essonnes (מידעעזרה), נהגה קוֹרְבֵּיי-אֶסוֹן) היא קומונה במחוז אֶסוֹן שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת. העיר שוכנת על נהר סן, וממוקמת כ-28 ק"מ דרומית מזרחית לפריז.

קורביל
Corbeil-Essonnes
Blason ville fr Corbeil-Essonnes2 (Essonne).svg
סמל קורביל
Corbeil-Essonnes Hôtel de Ville.JPG
בית העירייה של קורביל
מדינה צרפתצרפת  צרפת
חבל איל-דה-פראנסאיל-דה-פראנס  איל-דה-פראנס
מחוז אסון
ראש העיר ז'אן-פייר בשטר
תאריך ייסוד 10 באוגוסט 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 11.01 קמ"ר
גובה 32-92 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 51,292 (נכון ל־1 בינואר 2017)
קואורדינטות 48°36′50″N 2°28′55″E / 48.6139°N 2.482°E / 48.6139; 2.482
אזור זמן UTC +1
האתר הרשמי של עיריית קורביל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אטימולוגיהעריכה

שם העיר נגזר משם העיר הלטיני Corbulium וכן מהשם הגאלי cor beel, שמשמעותו הבית הקדוש.

היסטוריהעריכה

 
שער העיר העתיקה בקורביל

ממצאים שנמצאו בגדה המערבית של הסן, מעידים על נוכחות אנושית באֵזור כבר בתקופה הפלאוליתית והנאוליתית. קיימים גם ממצאים ליישוב בתקופה הרומית, וככל הנראה, הדרך בין אגדינקום (Agendicum סנס המודרנית) ללוטטיה עברה בתחום העיר.

גאוגרפיהעריכה

העיר נמצא בדרום השטח האורבני של מטרופולין פריז בצפון-מזרח המחוז אסון. בעיר נמצאת ההתחברות של נהר האסון ונהר הסן.

כלכלהעריכה

במאה ה-19, קורביל הייתה מרכז של טחינת קמח. כמו כן בלטה בתעשיית הנייר, הודות למפעל ייצור הנייר של פייר-פרנסואה דידו, שנוסד שם עוד הרבה קודם.

הקהילה היהודיתעריכה

היישוב היהודי, ככל הנראה היה קיים במקום כבר בראשית ימי הביניים. במאות ה-12 וה-13 התקיימה בעיר קהילה יהודית גדולה, שהלכה והתפתחה, ואף הייתה בה ישיבה גדולה.
כמה מגדולי הראשונים ומהמפורסמים שבהם, היו מתושבי העיר. בהם:

לאחר גירוש צרפת, היישוב היהודי אמנם חזר והתבסס בה, למרות הרדיפות והגירושים החוזרים ונשנים, אך כבר לא היה בממדיו הקודמים, ובהמשך הלך ודעך[5].

ערים תאומותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קורביל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל עמ' 874.
  2. ^ תוספות ישנים יומא יד: ד"ה ועוד מזה; אוצר הגדולים חלק ד אות רמ.
  3. ^ אוצר הגדולים חלק ה אות תתשה.
  4. ^ אוצר הגדולים חלק ב אות תקסה.
  5. ^ עמק הבכא (לרבי יוסף הכהן הרופא, קרקוב 1895), עמ' 72.