פתיחת התפריט הראשי

בעלי התוספות

רשימת ערכים
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות.

בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב[1] של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

יצירתם וכתיבתםעריכה

בבתי המדרש ישבו התלמידים וחכמי הישיבות יחד עם מוריהם ורבניהם, התווכחו והתפלפלו על פירוש התלמוד, ומפרשיו שקדמו להם (כגון רבנו חננאל ורש"י). דרך לימודם דמתה לזו של האמוראים בישיבות בבבל.

התלמידים היו רושמים לעצמם רשימות על המשא ומתן ההלכתי על התלמוד, ועל השקלא והטריא המפולפל שהתנהל בישיבה. הם עברו מישיבה לישיבה, ולכל מקום אליו הגיעו הביאו איתם את חידושי בתי המדרש שבהם היו לפנים. חידושים אלו צוינו כתוספות של בית מדרש פלוני. כך הופיעו קובצי תוספות רבים, כאשר כל אחד נושא עליו את שם בית המדרש ממנו שוכתב תוכנו.

התוכן שעמד לנגד עיניהם של בעלי התוספות היה רב: נוסף לתלמוד, הם עסקו בכל פירוש וחיבור שנתחברו אחרי חתימת התלמוד, ולכן לימודם היה מקיף ורב ממדים. הם השוו סוגיות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, השוו ברייתות, תוספתאות ומדרשי הלכה. כמו כן, בעלי התוספות בדקו את הנוסחאות וקבעו את הנוסחא הנכונה.

המהרש"ל הגדיר את פעולת בעלי התוספות:

שהם עשו את התלמוד ככדור, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר.

כלומר, מפעל פרשני הרמוניסטי מקיף המבוסס על ההשקפה שהתלמוד נעדר סתירות.

פירושם על התורהעריכה

נוסף על פירושם לתלמוד, כתבו בעלי התוספות פירוש על התורה ועל פירוש רש"י עליה. פירוש זה מלוקט בספר "הדר זקנים" יחד עם פירוש הרא"ש על התורה.

שו"ת בעלי התוספותעריכה

חיבור נוסף יצא מבית מדרשם של בעלי התוספות: שו"ת בעלי התוספות (או תשובות בעלי התוספות). חיבור זה כולל 135 תשובות של 39 מבעלי התוספות שבאשכנז וצרפת.

עלייתם לארץ ישראלעריכה

  ערך מורחב – עליית בעלי התוספות

מבתי המדרש של בעלי התוספות יצאה תנועת העלייה לארץ ישראל הידועה גם בשם "עליית הרבנים מצרפת ומאנגליה". העלייה הייתה תגובה כנגד מאמצי מסעות הצלב לגייס כוחות באירופה לשחרור ארץ הקודש. אלו עוררו גלי עלייה של יהודי צרפת ואנגליה. העולים היהודים זכו לכתב חתום ממלך ירושלים ז'אן דה בריין, חמיו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

בגל הראשון שלה, בין השנים 12091211, עלו לארץ ישראל כשלוש מאות תלמידי חכמים, בהם כמה ממנהיגיו הרוחניים של הדור ובראשם רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל, הוא "הכהן הגדול, רבינו יונתן הכהן". הם התיישבו בעכו, מרכז המדינה הצלבנית, ויסדו בה בית מדרש ברוח בעלי התוספות.

בעקבות עלייה זו הגיעו עליות נוספות מאירופה לארץ ישראל, שחלקן התיישבו בירושלים; ברם, היישוב היהודי בירושלים לא החזיק מעמד, מסיבות כלכליות ואולי אף מהריסת ביצורי העיר, אשר תרמה להחלשת הרגשת הביטחון בעיר. בשנת 1244 נכבשה ירושלים על ידי הממלוכים ממצרים, אשר גירשו ממנה את הנוצרים ואת היהודים, אשר ברחו לשכם.

בעלי תוספות מפורסמיםעריכה

בעלי התוספות בצרפתעריכה

רבנו תם ותלמידיועריכה

ר"י הזקן ותלמידיועריכה

חכמי איבראעריכה

  • רבי משה בן שניאור מאיברא, תלמיד הר"ש משאנץ, רבו של רבינו יונה גירונדי, מחבר תוספות איברא.
  • רבי שמואל בן שניאור מאיברא, אחיו של רבי משה.
  • רבי יצחק בן שניאור מאיברא - הר"י מאיברא, אחיו של רבי משה.

בעלי התוספות באשכנזעריכה

בעלי תוספות במקומות אחריםעריכה

עורכי התוספותעריכה

 

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מאות. 44 מהם מוזכרים בשמם בתוך התוספות המודפסות על גליונות התלמוד. י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל, איזנברג-דומוביץ, תורה מסיני, באתר דעת
  2. ^ י"נ אפשטיין, פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא, תרביץ, ד, תרצג, עמ' 12 הערה 8.
  3. ^ א.א. אורבך, בעלי התוספות, א, מוסד ביאליק, תשי"ד, עמ' 120.
  4. ^ תוספות עבודה זרה ז' עמוד ב'.
  5. ^ תוספות יבמות כ"ד.