קטפרס

קטפרס היא מילה ביוונית שפורשה בספרות חז"ל כמדרון וגם לעניין נתינת מכות^[1].

המילה מורכבת משני חלקים: קָטָ- (Cata), שפירושו ירידה, ופרס^{[דרושה הבהרה]}.

ככל הנראה, בחרו חז"ל להשתמש במילה זו להבהיר כי מדובר לא בעניין מדרון סתמי אלא במדרון באופן קיצוני; מדרון משופע עד שאין אפשרות לחפץ לנוח בו כלל ועיקר. כך גם פירש הרמב"ם^[2].

ההפך של "קטפרס" הוא "אשבורן", גומא בארץ, שכאשר משקה נוזל ישפך לשם, הוא יתכנס מחמת הגומא.

לעיתים משמשת המילה "קטפרס" ככינוי למקום שאינו נחשב ל"אשבורן", אך גם אינו "קטפרס", ודינו שווה לקטפרס (לעניין טומאה וטהרה). כך גם רצפה חלקה שאין בה גומא לכינוס המים מכונה ונחשבת כקטפרס לעניין טומאה וטהרה^[3].

בדיני טומאה וטהרה עריכה

ערך מורחב – קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

המילה "קטפרס" מופיעה שלוש פעמים במשנה בסדר טהרות ופעם אחת במסכת גיטין לעניין מסירת גט - ^[4]. הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל לתיאור "אשבורן", שכן נחשב לחיבור.

הערות שוליים עריכה

^ ראו פירוט בספר הערוך
^ בפירושו על משנה, מסכת טהרות, פרק ח', משנה ט'
^ רש"י, מסכת מעילה, דף י"ז, עמוד א'
^ ראו למשל משנה, מסכת טהרות, פרק ח', משנה ט'

[1] ראו פירוט בספר הערוך

[2] בפירושו על משנה, מסכת טהרות, פרק ח', משנה ט'

[3] רש"י, מסכת מעילה, דף י"ז, עמוד א'

[4] ראו למשל משנה, מסכת טהרות, פרק ח', משנה ט'

[1]

[2]

[3]

[4]