ועידת TED

(הופנה מהדף TED)

ועידת TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא "Ideas Worth Spreading" (בתרגום חופשי לעברית: "רעיונות ששווה להפיץ").

ועידת TED
לוגו הוועידה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות Sapling Foundation עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ר'יצ'ארד סול וורמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 23 בפברואר 1984 – הווה (40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
ted.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביל קלינטון נואם בוועידת TED,‏ 2007

האירוע מאורגן על ידי "TED Foundation", מוסד ללא כוונות רווח שהמטה שלו נמצא בניו יורק[1]. אוצֵר TED מאז 2001 הוא כריס אנדרסון[2].

היסטוריה עריכה

TED נוסדה על ידי ריצ'רד שאול וורמן והנרי מרקס בשנת 1984. הוועידה הראשונה נערכה במונטריי, קליפורניה. המטרה הייתה לכנס כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים. בוועידה הראשונה השתתפו כ-250 איש, והוצג בה בין השאר המחשב החדש מדגם "מקינטוש", ונציג חברת סוני דיבר על הפיתוח החדש שבו התרכזו אז מאמצי החברה, מדיה חדשה שנקראה "קומפקט דיסק" שהחברה "צופה לה עתיד מזהיר"[3]. מאז 1990, הוועידה נערכת מדי שנה.

בשנת 2001 העביר המייסד ריצ'רד וורמן את האחריות על הוועידה ליזם הבריטי כריס אנדרסון. בנומבר 2001 עברה הבעלות לעמותת "קרן ספלינג" תמורת 6 מיליון ליש"ט. עמותה ללא כוונת רווח שהקים אנדרסון.

בשנת 2005, ביוזמתו של אנדרסון, נוספה ועידת אחות המוכוונת לקהל בינלאומי יותר בשם TEDGlobal. היא נערכה, בסדר כרונולוגי: באוקספורד, אנגליה (2005), בארושה, טנזניה (2007, שכותרתו TEDAfrica), שוב באוקספורד, אנגליה (2009 ו-2010) ובאדינבורו, סקוטלנד (2011, 2012 ו-2013), בריו דה ז'ניירו, ברזיל (2014), בלונדון, אנגליה (2015), ושוב בארושה, טנזניה (2017).

החל משנת 2006 ההרצאות ניתנות לצפייה חינם ברשת האינטרנט, באתר הרשמי, בערוץ יוטיוב וב-iTunes. מאותה שנה הועלו לאינטרנט למעלה מ-900 הרצאות, והן זוכות לפופולריות גדולה מצד גולשים מרחבי העולם. במאי 2009 החל אתר הוועידה בפרויקט תרגום, שבמסגרתו מתרגמים מרחבי העולם (מעל 25,000 נכון לנובמבר 2016) כ-102,000 סרטונים ב-113 שפות (נכון לנובמבר 2016)[2]. בעברית יש מעל 3,500 סרטונים מתורגמים (נכון לאוקטובר 2020)[4]. בניגוד לנוהג, הרצאתו של ניק האנאוור משנת 2011 לא הועלתה לרשת[5]. בהמשך, הרצאה אחרת שלו הועלתה לרשת בשנת 2014.

בשנת 2009 הועבר מקום כינוס הוועידה ללונג ביץ', עקב הפופולריות הרבה לה היא זוכה. ובשנת 2014 היא עברה לוונקובר בקנדה.

בשנת 2015, צוות TED כלל 180 איש בעיר ניו יורק ובוונקובר. ב-1 ביולי 2019 הועברה הבעלות מ"קרן ספלינג" ל-"TED Foundation" כדי ליישר קו עם שם המותג TED ולהקל על התורמים לחבר בין תרומות לקרן והוועידה.

פרס TED עריכה

החל משנת 2005 מוענק פרס TED מדי שנה לשלושה אנשים, ואיתו מענק כספי על סך 100,000 דולר לאדם. זוכי הפרס הם:

החל משנת 2010 מוענק פרס TED מדי שנה לאדם בודד, וב־2013 המענק כספי הוגדל לסכום של מיליון דולר. זוכי הפרס הם:

TED-Ed עריכה

TED-Ed היא היוזמה החינוכית של TED[6]. היוזמה כוללת תוכן מקורי, מועדני נוער ואתר ליצירת שיעורים על בסיס סרטונים. תוכן מקורי של TED-Ed נבנה תוך שיתוף פעולה של מומחים בתחומים שונים. אלה יכולים לכלול מרצי TED, אנשי חינוך, מעצבים, אנימטורים, חוקרים אקדמיים, עיתונאים ועורכים[6].

TEDx עריכה

בשנת 2009, TED החלה לאפשר לכל אחד בכל מקום לארגן אירועי TED באופן עצמאי[7]. אירועים אלה נקראו TEDx. מצד אחד, צעד זה הרחיב את הנגישות להרצאות מסוג TED, מהצד השני, השליטה של TED על איכות התכנים ועל המותג שלה ירדה באופן ניכר[7]. במסגרת אירועי TEDx היו גם הרצאות "פסאודו-מדעיות מפוקפקות"[7]. הם יכולים להיות מאורגנים על ידי כל מי שמקבל רישיון חינם מ-TED, ומסכים לפעול על פי עקרונות מסוימים. אירועי TEDx נדרשים לפעול לא כוונת רווח, אך המארגנים רשאים להשתמש בדמי כניסה או בחסות מסחרית כדי לכסות עלויות. המרצים אינם מקבלים תשלום, ועליהם גם לוותר על זכויות היוצרים של ההרצאה שלהם (ש-TED רשאית לערוך ולהפיץ במסגרת רישיון Creative Commons), והרצאות נמשכות 18 דקות בדיוק[8].

אירועי TEDx בישראל עריכה

בישראל הוקם ארגון בשם "TEDxTelAviv" שמפיק ועידות בתל אביב באופן קבוע. ו-TEDxJerusalem שהפיק בין השנים 2012 ל-2017 חמישה אירועים בירושלים[9]. בין אירועי TEDx הראשונים שהתקיימו בישראל:

  • באפריל 2010 נערכה ב"מרכז נא לגעת" שביפו, "ועידת TED" של יום אחד, בשם "TEDx TelAviv", ביוזמת מרצים מהמרכז הבינתחומי הרצליה[3].
  • ב-12 באוקטובר 2015 נערך כנס "TEDxWhiteCity" בהאנגר 11 בנמל תל אביב. הכנס עסק בנושא היזמות וכלל למעלה מ-1500 משתתפים[10].
  • ב-25 בינואר 2016 נערך בתל אביב כנס "TEDxWhiteCity" במשכן לאמנויות הבמה שהתמקד ברוח החדשנות בישראל. נושא הכנס היה "יעד: לא ידוע" (Destination:Unknown). בין המרצים היו הג'ודוקא אורי ששון, ד"ר תום רן, חוקר בתחום הביולוגיה הסינתטית, ירון שוורץ, מנכ"ל ומייסד Tridom, המפתחת רובוטים לבניית בתים ובניינים באמצעות הדפסה תלת־ממדית וורד שביט העוסקת במוות בעידן הדיגיטלי ובחיים ברשת אחרי המוות[11].
  • ב-15 בפברואר 2016 התקיים אירוע של TEDxTelAviv באוניברסיטת תל אביב. בין המרצים היו: השחקן חיים טופול, שר החינוך לשעבר שי פירון, שהרצה על מערכת החינוך בישראל, וד"ר ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת ילודים ופגים בבית חולים שיבא[12].
  • ב-14 באפריל 2016 התקיים בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת כנס TEDx, לראשונה בתולדות העיר. הכנס עסק בפוטנציאל אנושי והתחדשות[13].

מהימנות עריכה

הרחבת אירועי TED לאירועי TEDx הובילה לשטף עצום של הרצאות. ביולי 2019 היו 4,000 הרצאות TED ועוד 140,000 הרצאות TEDx. שטף זה גרם לשונות גבוהה באיכות ההרצאות, במיוחד אלה שניתנו במסגרת TEDx[14]. ההנחיות המדעיות של TEDx דורשות שמידע מדעי ורפואי המוצג בכנסים יהיה מבוסס על מאמרים שעברו שיפוט עמיתים. בפועל, ההקפדה על האיכות המדעית בכנסים של TEDx נמוכה מהקריטריונים המחמירים הקיימים בכנסי TED[14]. תופעה זו הובילה לכך שחלק מההרצאות שעולות ב-TEDx מורדות לאחר מכן, כתוצאה מתלונות. לדוגמה, הרצאה אחת הורדה על-ידי TED מכיוון שנטען בה שלקיחת סמים מקשרת את המשתמשים לישויות תבוניות באופן טלפתי[14].

החל משנת 2016, TED החלה להעסיק את דייוויד ביאלו כאוצר מדעי[15]. תפקידו לבחור את הנושאים המדעיים שיוצגו בכנסי TED ולפקח ולערוך תכנים מדעיים בשאר ערוצי TED. נכון לשנת 2021, TED מעסיקה גם בודקי עובדות ויועצים מדעיים. כאשר דוברת מוזמנת להציג הרצאה ב-TED, בודקים שעבודתה עברה תהליך של בדיקת עמיתים, ושהיא נחשבת לראויה על-ידי מדענים אחרים. TED מסתמכת גם על הקהל שיתריע על דאגות או שאלות בקשר להרצאות TEDx או הרצאות ישנות של TED[16].

מכיוון שסרטונים מקוריים במסגרת TED-Ed נוצרים תוך שיתוף פעולה נרחב[6], האיכות שלהם גבוהה מאד, והנתונים שבהם נבדקים היטב.

TED באקדמיה עריכה

הרצאות TED הן דוגמה לתקשורת מדעית פופולרית[17]. חלק מהמוסדות מציעים כיום גישה פתוחה לקניין הרוחני שלהם, במטרה להגביר את הנגישות' והרצאות TED, הנגישות לציבור, משתלבות במהלך כזה[18]. TED יכולה להשתלב באסטרטגיית למידה פעילה, שבה סטודנטים מתבקשים לבקר הרצאת TED קיימת או לעצב הרצאת TED משלהם לגבי נושא מסוים שמעניין או רלוונטי להם[19]. לעיתים, חוקרים אקדמאים מציגים את עצמם ב-TED כדוברים אמינים של קהילה מדעית. תוך כדי כך, הם גם מקדמים את פעילות המחקר שלהם[20].

צפייה בהרצאות TED עשויה לעזור למרצים לשפר את טכניקות ההוראה שלהם[19]. ההרצאות עשויות לעזור למרצים להציג ידע ולתקשר עם הלומדים שלהם מהר יותר. הרצאות TED עשויות גם לעזור לסטודנטים להפוך לביקורתיים יותר. הנגישות של TED, שכוללת תרגום לשפות רבות, כתוביות ואפשרות לשינוי קצב הדיבור תורמת גם היא למעמד של הרצאות TED כמקור נגיש לידע מדעי[21].

לקריאה נוספת עריכה

  • כריס אנדרסון, TED המדריך הרשמי לדיבור בפני קהל, הוצאת מודן, תרגום: ניצן לפידות, 2016[22].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ועידת TED בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אקונומיסט, סוד ההצלחה האמיתי של TED ולמה כדאי לעסקים ללמוד אותו, באתר TheMarker‏, 5 בנובמבר 2012
  2. ^ 1 2 שחר סמוחה, ‏מאות מיליוני צפיות ברשת: נשיא TED מגולל סיפור סינדרלה, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2016
  3. ^ 1 2 נועה כהן, ועידת TED בקרוב בתל אביב, באתר הארץ, 23 בפברואר 2010
  4. ^ סרטוני TED בעברית
  5. ^ https://www.huffpost.com/entry/nick-hanauer-ted-talk_n_1524435
  6. ^ 1 2 3 About TED-Ed, www.ted.com (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 "When TED Lost Control of Its Crowd". Harvard Business Review. 2013-04-01. ISSN 0017-8012. נבדק ב-2021-08-14.
  8. ^ בדלתיים פתוחות, באתר גלובס, 16 ביולי 2014
  9. ^ מירב ארד, אירוע TEDx ראשון בירושלים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2012;
      TEDxJerusalem, ברשת החברתית פייסבוק
  10. ^ מדברים על זה: כל הפרטים על אירוע TEDxWhiteCity, באתר "Time Out ישראל", 3 באוקטובר 2015
  11. ^ עכבר העיר, כנס TEDx העיר הלבנה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2023
  12. ^ 18 דקות של תהילה: ועידת TEDx מגיעה לתל אביב, באתר "Time Out ישראל", 3 בפברואר 2016
  13. ^ עכבר אילת, אפריל באילת: הופעות, קריוקי ופסטיבלים לכל המשפחה, באתר הארץ, 1 במרץ 2016
  14. ^ 1 2 3 SpeakerHub, TED: The banned talks and what we can learn from them, Medium, ‏2019-08-15 (באנגלית)
  15. ^ David Biello, LinkedIn
  16. ^ TED Science Standards, www.ted.com (באנגלית)
  17. ^ Cassidy R. Sugimoto, Mike Thelwall, Vincent Larivière, Andrew Tsou, Philippe Mongeon, Benoit Macaluso, Scientists Popularizing Science: Characteristics and Impact of TED Talk Presenters, PLoS ONE 8, 2013-04-30, עמ' e62403 doi: 10.1371/journal.pone.0062403
  18. ^ Nicolle E, Britton E, Janakiram P, Robichaud PM, Using TED Talks to teach social determinants of health, NCBI, ‏2014 Sep
  19. ^ 1 2 Frank Romanelli, Jeff Cain, Patrick J. McNamara, Should TED Talks Be Teaching Us Something?, American Journal of Pharmaceutical Education 78, 2014-08-15, עמ' 113 doi: 10.5688/ajpe786113
  20. ^ Antonio Compagnone, The Reconceptualization of Academic Discourse as a Professional Practice in the Digital Age: A Critical Genre Analysis of TED Talks, HERMES - Journal of Language and Communication in Business 27, 2015-12-22, עמ' 49 doi: 10.7146/hjlcb.v27i54.22947
  21. ^ Shouket Ahmad Tilwani, Balachandran Vadivel, Yrene Cecilia Uribe-Hernández, Ismail Suardi Wekke, Mir Mohammad Farooq Haidari, The Impact of Using TED Talks as a Learning Instrument on Enhancing Indonesian EFL Learners’ Listening Skill, Education Research International 2022, 2022-03-27, עמ' 1–9 doi: 10.1155/2022/8036363
  22. ^   ורדה רזיאל-ז'קונט, מייסד TED מלמד איך לעמוד בפני קהל ולדבר, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2016