קייטי בויל
קייטי בויל (באנגלית: Katie Boyle; 29 במאי 1926 - 20 במרץ 2018) הייתה מנחת טלוויזיה ושחקנית בריטית.
לידה |
29 במאי 1926 פירנצה, ממלכת איטליה |
---|---|
פטירה |
20 במרץ 2018 (בגיל 91) מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Caterina Irene Elena Maria Imperiali dei Principi di Francavilla |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
בן או בת זוג |
Richard Boyle, 9th Earl of Shannon (17 בספטמבר 1947–?) Greville Baylis Peter Saunders (1979–?) |
ביוגרפיה
עריכהבויל נולדה בפירנצה כבתו של מרקיז איטלקי ואשתו האנגליה. היא עברה לאנגליה ב-1946 והחלה שם בקריירת דוגמנות שכללה גם עבודות למגזין ווג.
בשנות החמישים החלה להופיע בסרטי קולנוע ובהם "האמת אודות נשים" לצד דיאן סילנטו, "יומנו של גנרל תומסון" ו"כוונה להרוג". באותן שנים החלה לעבוד כקריינית עבור ה-BBC, לאחר מכן החלה להנחות בערוץ תוכניות כגון "מה השורה שלי" ו"Juke Box Jury".
ב-1968 השתתפה בחידון טלוויזיוני העוסק בידע ברפואה אך התוכנית בוטלה לאחר שלושה פרקים בלבד ובמהלך שנות השישים, היא גם השתתפה בסדרת פרסומות טלוויזיה עבור מותג הסבון "Camay".
היא הנחתה ארבע פעמים את תחרות האירוויזיון, אותה אירחה הממלכה המאוחדת בשנים 1960, 1963, 1968 ו-1974. על פי הספר "תחרות שיריי האירוויזיון-ההיסטוריה הרשמית", הנחתה בויל את התחרות ב-1974 ללא תחתונים מתחת לשמלת הסאטן שלבשה, לאחר שאלו הורדו זמן קצר לפני שהשידור החל. בנוסף היא הנחתה ב-1961 את התחרות לבחירת השיר שייצג את הממלכה המאוחדת באירוויזיון, "שיר עבור אירופה".
ב-2004 השתתפה בתוכנית "החוליה החלשה" בפרק ספיישל שעסק באירוויזיון ונהייתה למתמודדת הראשונה בתולדות התוכנית שהצביעה בעצמה עבור הדחה.
ב-1947 היא נישאה לריצ'רד בויל, הרוזן התשיעי של שאנון, ב-1955 הם התגרשו אך עדיין שמרה על שם משפחתו. מאוחר יותר באותה שנה התחתנה עם גרוויל בייליס, ממנו התאלמנה ב-1976.
ב-1979 התחתנה עם מפיק התיאטרון פיטר סונדרס וגם ממנו התאלמנה ב-2003.
בספר "המלכה אליזבת השנייה, אישה שאינה משועשעת" נכתב, לכאורה, שבויל ניהלה רומן עם הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו אך לאחר מכן בראיון אמרה בויל שטענה זו מגוחכת ובדיה טהורה.
בויל פרסמה שלושה ספרים שכתבה ובהם אוטוביוגרפיה הנקראת "מה עשתה קייטי" ופורסמה ב-1980.
קישורים חיצוניים
עריכה- קייטי בויל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קייטי בויל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)