קינג קרימזון

**קינג קרימזון**
**King Crimson**
	קינג קרימזון בהופעה, 2015
מקום הקמה	אנגליה
מוקד פעילות	אנגליה
תקופת הפעילות	1968–1974; 1981–1984; 1994–2004; 2007–2008; 2013
סוגה	רוק מתקדם, רוק פסיכדלי, פיוז'ן, רוק ניסיוני, רוק כבד, הבי מטאל, גל חדש
חברת תקליטים	אטלנטיק רקורדס, E.G. רקורדס, Discipline Global Mobile, קרוליין רקורדס, איילנד רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	Giles, Giles and Fripp, אמרסון, לייק ופאלמר, יס, McDonald and Giles, אסיה, U.K., ProjeKcts, 21st Century Schizoid Band, פורקיופיין טרי, סטיבן וילסון, טול, Crimson Jazz Trio
	אתר רשמי
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	רוברט פריפ ; ז'קו ג'קזיק; טוני לוין ; פאט מסטלוטו ; גווין האריסון ; מל קולינס ;
חברים לשעבר
	מייקל ג'יילז ; איאן מקדונלד ; פיטר סינפילד ; גרג לייק ; בוז בארל ; ביל ברופורד ; גורדון האסקל ; טריי גאן ; אנדי מקאלו ; איאן וולאס ; ג'יימי מויר ; ג'ון וטון ; דייוויד קרוס ; אדריאן בלו ; ביל ריפלין;

קינג קרימזון (באנגלית: King Crimson; בתרגום חופשי: "מלך הארגמן"^[1]) היא להקה שהוקמה על ידי הגיטריסט רוברט פריפ והמתופף מייקל ג'יילז בשנת 1968. הלהקה הייתה בין הלהקות הראשונות ששילבו רוק ומוזיקה קלאסית, ומשום כך נחשבת לאחת הלהקות החשובות בתחום הרוק המתקדם. אף על פי שנהוג לשייך אותה לסגנון זה, היא חרגה ממאפייניו המקובלים ולאורך שנותיה, הושפעה ושילבה סגנונות שונים כמו ג'אז, פולק, הבי מטאל, גמלאן, מוזיקה תעשייתית, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה ניסיונית וניו ווייב. אף על פי שהרכב החברים בלהקה השתנה פעמים רבות במהלך תקופת פעילותה, היא המשיכה להופיע ולהקליט במשך שנים רבות. בפועל פריפ הוא היחיד שהיה חבר הלהקה במשך כל שנות פעילותה, והוא היה האחראי לרוב הפיטורים של חברי הלהקה השונים. עם זאת, פריפ טען כי הוא אינו רואה את עצמו כמנהיג הלהקה.

היסטוריה עריכה

ההתחלה עריכה

רוברט פריפ ומייקל ג'יילז החלו לדון בהקמת הלהקה בנובמבר 1968, מעט לפני שהתפרקה הלהקה "ג'יילז, ג'יילז ופריפ". להקה זו הייתה גרסה מוקדמת לקינג קרימזון. המוזיקאי הראשון שצורף ללהקה היה גרג לייק, שלוהק כזמר וכבסיסט. לאחר מכן צורפו גם התמלילן פיטר סינפילד והמלחין איאן מקדונלד, וכך נוצר ההרכב הראשון של קינג קרימזון.

בתחילת ינואר 1969 החלה הלהקה לפעול ולהתאמן. בהמשך השנה הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון, In the Court of the Crimson King, שנחשב לאחד האלבומים החשובים והמשפיעים ביותר ברוק המתקדם. אחרי הוצאת האלבום יצאה קינג קרימזון לסיבוב הופעות ברחבי אנגליה וארצות הברית. במהלך הסיבוב הופיעה הלהקה יחד עם זמרים ולהקות רבות, כגון איירון באטרפליי, ג'ניס ג'ופלין, הרולינג סטונז ופליטווד מק. למרות האלבום וסיבוב ההופעות המוצלח, נוצרו מתחים וסכסוכים בין חברי הלהקה, בעיקר בשל חילוקי דעות אמנותיות, ובעקבותיהם עזבו מייקל ג'יילז ואיאן מקדונלד את הלהקה לטובת קריירת סולו, אשר הניבה את האלבום המשותף Mcdonald And Giles (מקדונלד היה מאוחר יותר אחד ממקימי להקת פורינר).

שנות ה-70 עריכה

גרג לייק

ביל ברופורד

בהרכב הלהקה חלו שינויים רבים בשנים אלו. פריפ, סינפילד ולייק, חברי הלהקה שנשארו לאחר פרישתם של ג'יילז ומקדונלד, המשיכו לעבוד והוציאו את הסינגל Cat Food/Groon במרץ 1970. במשך הזמן הם עבדו על חומר לאלבום השני של קינג קרימזון, In the Wake of Poseidon. באלבום זה השתתפו גם נגן כלי הנשיפה מל קולינס והבסיסט פיטר ג'יילז. באפריל עזב גרג לייק והקים את להקת אמרסון, לייק ופאלמר (ELP), ובכך השאיר את קינג קרימזון ללא זמר, עד שהבסיסט גורדון האסקל, שהצטרף ללהקה לקראת העבודה על האלבום השלישי Lizard, לקח על עצמו את תפקיד הסולן. אנדי מקאלו השתתף באלבום החדש כמתופף, ובשיר אחד מהאלבום השתתף גם ג'ון אנדרסון מלהקת יס. רגע לפני הוצאת האלבום Lizard עזבו האסקל ומקאלו, וקינג קרימזון נותרה במצב האבסורדי של להקת רוק ללא זמר, בסיסט ומתופף.

פריפ החל לבחון מוזיקאים על מנת להרחיב את הלהקה. המתופף איאן וולאס והזמר בוז בארל נבחרו, ומאחר שלא נמצא בסיסט שעמד בדרישות של פריפ, החליט פריפ ללמד את בארל לנגן בבס. באמצע סיבוב ההופעות הארוך שאליו יצאה קינג קרימזון, יצא האלבום Islands ב-1971. בסוף השנה עזב את קינג קרימזון אחד מחבריה הראשונים, פיטר סינפילד. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בשנה הבאה, מתוך כוונה לפרק את קינג קרימזון אחריו. הקלטות מתוך סיבוב ההופעות הזה נערכו יותר מאוחר לאלבום Earthbound.

מעט אחרי סיבוב ההופעות החל פריפ לחפש שוב נגנים חדשים. הראשון שהצטרף היה נגן כלי ההקשה ג'יימי מור. אחריו הצטרף הזמר והבסיסט ג'ון וטון, מכר של פריפ מהקולג' שבו למד. וטון היה מועמד גם להרכב הקודם של הלהקה, אך לבסוף לא התקבל. כעת, כאשר קינג קרימזון התחילה מההתחלה, ניתנה לווטון ההזדמנות. אחרי וטון הצטרף לקינג קרימזון המתופף של להקת יס, ביל ברופורד, מה שנראה כשגיאה בקריירה של ברופורד בעיני אחדים. ברופורד עזב את יס, שהייתה אז להקה בעלת פוטנציאל גדול להצלחה מסחרית, לטובת קינג קרימזון, שהייתה ידועה כלהקה לא צפויה ובעלת היסטוריה של חוסר יציבות. ברופורד עצמו היה מעוניין בקריירה יותר אמנותית, וקינג קרימזון נראתה לו יותר מתאימה. לבסוף הצטרף גם הקלידן ונגן כלי המיתר דייוויד קרוס. החזרות של ההרכב החדש התחילו בסוף 1972, ובשנה שלאחר מכן יצא לאור האלבום Larks' Tongues in Aspic. לאחר הוצאת האלבום הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה, אירופה וארצות הברית.

התקופה הזאת של קינג קרימזון הראתה התקרבות לסגנון ההבי מטאל שהחל להתפתח באותו זמן. נגינת הגיטרה של פריפ הייתה חזקה ואגרסיבית, וחטיבת הקצב של הלהקה (התופים והבס) הית עוצמתית במיוחד.

ג'יימי מור עזב את הלהקה בתחילת 1973, ובמשך סיבוב ההופעות החלו חברי הלהקה שנותרים להכין חומר לאלבום הבא, Starless and Bible Black. בתחילת 1974, העבודה על האלבום הסתיימה. רוב האלבום הוקלט בהופעות חיות מ-1973, ורק שני שירים מלאים (The Great Deceiver ו-Lament) הופקו באולפן הקלטות, עובדה שהדגישה את הצורך של הלהקה לנגן בצורה חיה. פריפ הרגיש שהקלטות באולפן לא מסוגלות להמחיש של האווירה והאנרגיה של הופעות חיות. אלבום הופעות נוסף, 'USA', הוקלט לאחר זמן קצר אך לא יצא לאור עד לשנה הבאה.

בינתיים, דייוויד קרוס הרגיש שמקומו בלהקה מיותר מעט. תפקיד כלי המיתר היה חשוב יותר בתקופה הקודמת של קינג קרימזון, אך משהשתנתה המוזיקה של הלהקה והפכה ליותר אגרסיבית ורועשת, הוא לא מצא את מקומו בה. הוא עזב את קינג קרימזון, והלהקה נותרה עם שלושה נגנים. שנים אחר כך סיפר קרוס שפריפ לא נהג לבלות עם שאר חברי הלהקה, ואילו וטון וברופורד היו חברים טובים ומאוחדים במיוחד, כך שהוא נשאר בודד.

בקיץ 1974 הקליטה הלהקה את אלבומה הבא, 'Red', שנחשב גם הוא לאחד האלבומים החשובים ביותר של קינג קרימזון בפרט וברוק המתקדם בכלל. השתתפו בו, בנוסף לחברי הלהקה, גם רובין מילר (באבוב), מארק צ'ריג וחברי הלהקה לשעבר מל קולינס ואיאן מקדונלד, שניהם בכלי נשיפה. האלבום לא לווה בסיבוב הופעות, מכיוון שמעט אחרי יציאתו הודיע פריפ במפתיע ש-"קינג קרימזון הפסיקה להתקיים". נראה היה שהאלבום Red היה סופה של הלהקה. למעשה, הוא היה רק סופה של תקופה מסוימת של קינג קרימזון.

שנות ה-80 עריכה

טוני לוין

בתחילת 1981, פריפ וברופורד החלו לשקול הקמת להקה חדשה, שתיקרא Discipline ("משמעת"). השניים חיפשו בסיסט ללהקה החדשה, אך לא מצאו במשך זמן רב, עד שפגשו את טוני לוין. לוין היה ידוע בעבודה שלו עם פול סיימון, ג'ון לנון, יוקו אונו, פיטר גבריאל (ג'נסיס) ועוד אמנים, ופריפ בחר בו ללהקה.

במשך הזמן, הזמין פריפ את הגיטריסט אדריאן בלו, שניגן עם פרנק זאפה, דייוויד בואי ועוד. פריפ מעולם לא עבד בעבר עם גיטריסט נוסף באותה להקה, ולכן מהלך זה סימן את הרצון של פריפ ליצור מוזיקה שונה מקינג קרימזון. בלו, מצידו, הוחמא מההזמנה והצטרף ללהקה מיד בתום סיבוב ההופעות של הטוקינג הדס שבו השתתף.

בזמן החזרות וההקלטות הראשונות של הלהקה, החל פריפ להבין שבעצם הוא מקים מחדש את קינג קרימזון, למרות ההחלטה לקרוא ללהקה בשם אחר. בנוסף, בלו שהיה אמריקאי ליברלי התנגד לשם 'משמעת' שסימל בעבורו דיכוי. שאר חברי הלהקה הסכימו, וקינג קרימזון נולדה מחדש. ההרכב הזה של הלהקה הוציא טרילוגיה של אלבומים: Discipline, Beat ו-Three of a Perfect Pair. בלו היה הזמר וכתב את המילים כמעט לכל השירים בשלושת האלבומים, וכך היה לתמלילן הראשון של קינג קרימזון שגם הופיע איתה ונחשב לחלק מהלהקה.

הגרסה הזאת של קינג קרימזון הזכירה קצת בסגנונה את סגנון הגל החדש של שנות ה-80, כנראה כתוצאה מחברותו של בלו בלהקת הטוקינג הדס, שנחשבה לאחת ממייסדות הסגנון.

לאחר השלמת הטרילוגיה, התפרקה קינג קרימזון למספר שנים נוספות. פריפ החל בתהליכים משפטיים נגד מנהל הלהקה והיה עסוק בהם רוב הזמן.

שנות ה-90 עריכה

רוברט פריפ

בשנת 1994 קינג קרימזון הוקמה מחדש כשישייה, יחד עם שני מוזיקאים נוספים שהצטרפו להרכב משנת 1981. טריי גאן הצטרף וניגן בבס ונגן כלי ההקשה פאט מסטלוטו. הרכב זה הוציא מספר אלבומים באמצע שנות ה-90: Vroom, Thrak ו-ThraKaTTak. הסאונד החדש של קינג קרימזון נשמע כמו שילוב של תקופת Discipline והאלבום Red. אולם מכיוון שהחזרות וההופעות בהרכב המורחב הזה היו יקרות, ההרכב התפרק.

בסוף שנות ה-90, חברתו של פריפ, Discipline Global Mobile, הפעילה לייבל ידידותי לאמנים והפיקה את הפרויקטים הצדדיים של קינג קרימזון, שנקראו ProjeKcts. החברה שחררה גם מוזיקה של אמנים אחרים שהיו קשורים לחברי קינג קרימזון. ב-1998 החברה יצרה את מועדון האספנים של קינג קרימזון, שירות שאיפשר לרשומים בו לקבל מדי חודשיים הקלטות נדירות מהופעות חיות של הלהקה.

שנות ה-2000 עריכה

קינג קרימזון גרסת 2016

הלהקה התאחדה שוב ובשנת 2000 ללא ברופורד ולוין, הוציאה את אלבום האולפן ה-12 שלה, The ConstruKction of Light האלבום כולו היווה פנייה חדה לפרוג מטאל ונחשב לאחד מהאלבום החלשים שלה. בשנת 2002 הוציאה את ה-EP שלה Happy With What You Have to Be Happy With, במטרה להכנה לאלבום האולפן ה-13 של הלהקה, The Power to Believe גם אלבום זה היה מאוד מטאלי אך יותר מוצלח מקודמו. בשנת 2004 הלהקה התפרקה שוב ולא פעלה עד 2007.

בשנת 2007, הלהקה התאחדה בהרכבה של פריפ, בלו, מאסטלוטו, לוין והמתופף השני החדש של הלהקה, גווין האריסון המתופף של להקת פורקיופיין טרי. הרכב זה לא הוציא שום אלבום אולפן. בשנת 2009, הלהקה התפרקה שוב. וב-2012, פריפ הודיע שהוא פורש מתעשיית המוזיקה ומשאיר את עתידה של קרימזון כלא בטוח. כיום, הלהקה התפרקה סופית ואין תוכנית לאיחוד.

בשנת 2009, פריפ יחד עם מנהיג להקת פורקיופיין טרי סטיבן וילסון, החלו לעבוד על גרסאות משופרות ורימסטרים לאלבומי הלהקה לכבוד יובל 40 שנה ללהקה.

בשנת 2013, פריפ חזר בו ופרסם ביומנו הדיגיטלי כי קינג קרימזון התאחדה שוב בהרכב חדש ובו פריפ (גיטרה), ז'קו ג'קזיק (גיטרה ושירה), גווין האריסון (תופים), מל קולינס (כלי נשיפה) שלא ניגן על הלהקה מאז 1974, ביל ריפלין (תופים) מלהקת R.E.M., טוני לוין (גיטרת בס, צ'פמן סטיק) ופאט מסטלוטו (כלי הקשה). ההרכב יתחיל להופיע בספטמבר 2014.

המוזיקה עריכה

פריפ תיאר את קינג קרימזון כ-"דרך לעשות דברים" ו-"ניסיון לארגן אנרכיה". במשך תקופה של כ-35 שנה, ואין ספור שינויים בהרכב, תזמור וצורת הלהקה, קינג קרימזון שמרה על סוג של קביעות בחזון המוזיקלי שלה, ביחס ללהקות ארוכות ימים אחרות.

השפעות עריכה

שורשי המוזיקה של קינג קרימזון נבעו במידה מסוימת מהרוק של שנות ה-60, ובמיוחד מהאסיד רוק והרוק הפסיכדלי. ההרכב הראשון של קינג קרימזון ניגן גם שירים של דונובן והביטלס.

עם זאת, לעומת להקות כמו הביטלס או הרולינג סטונז שיצרו בעיקר צורה מתוחכמת יותר של הרוק האמריקאי, קינג קרימזון ניסתה לשוות למוזיקה שלה גוון אירופאי. במידה רבה קינג קרימזון עזבה את השורשים של הרוק האמריקאי שנבעו מהבלוז והחליפה אותם במוזיקה סימפונית אירופאית מודרנית.

המלחין הקלאסי גוסטב הולסט הוא המשפיע העיקרי על המוזיקה של קינג קרימזון. הגלגול הראשון של הלהקה ניגן את הקטע Mars מתוך The Planets, יצירתו של הולסט, כחלק רגיל מההופעות. השפעות המוזיקה הקלאסית על קינג קרימזון מחשיבות אותה לאחת הלהקות הראשונות והחשובות שיצרה רוק סימפוני.

אלתור עריכה

החל מתחילת פעילותה, ההופעות של קינג קרימזון כללו אלתורים. האלתורים באו לידי ביטוי גם בקטעים מסוימים באלבומי האולפן (למשל 21st Century Schizoid Man), אבל בעיקר בהופעות החיות, שרובן כללו לפחות קטע אלתור אחד, שבו הלהקה פשוט התחילה לנגן ולקחה את המוזיקה לאן שרצתה. הדוגמה הקדומה ביותר לאלתורים של קינג קרימזון היא החלק האמצעי והארוך של השיר Moonchild מהאלבום הראשון, שבו הקטעים המולחנים הם רק הבסיס לאלתורים. בניגוד לרוב האלתורים ברוק, קטעי האלתור של קינג קרימזון מבוססים על בלוז רק לעיתים נדירות, והם מגוונים במיוחד.

קינג קרימזון וישראל עריכה

קינג קרימזון כלהקה מעולם לא ביקרו בישראל, אך חברי הלהקה הופיעו בישראל במסגרות שונות. רוברט פריפ הופיע עם הרכבו The League of Crafty Guitarists ב-6 בפברואר 1987 במוזיאון תל אביב, ואדריאן בלו הופיע עם הרכבו The Bears בשנת 1988. בנוסף, ההרכב Crimson Projekct המורכב משלושת חברי הלהקה אדריאן בלו, טוני לוין ופאט מאסטלוטו בתוספת של שלושה נגנים אחרים, הופיע בהיכל התרבות ב-5 במרץ 2014 וניגן את החומרים של קינג קרימזון בעיקר משנות השמונים והלאה.

דיסקוגרפיה עריכה

חברי הלהקה עריכה

רוברט פריפ – גיטרה, מלוטרון, גיטרה סינתסייזר, סאונדסקייפס (1968–1974, 1981–1984, 1994–2009, 2013–היום)
אדריאן בלו – זמר, גיטרה, גיטרה סינתסייזר, כלי הקשה אלקטרוניים, מילים, תופים לעיתים רחוקות (1981–1984, 1994–2009)
טוני לוין – גיטרה בס, צ'פמן סטיק, קונטרבס, סינתסייזר, קולות, מילים לעיתים רחוקות (1981–1984, 1994–1999, 2003–2009, 2013–היום)
פאט מאסטלוטו – כלי הקשה אקוסטיים ואלקטרוניים (1994–2009, 2013–היום)
גווין האריסון – תופים (2007–2009, 2013–היום)
ז'קו ג'קזיק – גיטרה, שירה (2013–היום)
ביל ריפלין – תופים (2013–היום)
פיטר סינפילד – מילים, תאורה, סינתסייזר, עטיפות (1968–1972)
גרג לייק – זמר, גיטרה בס, תוף מרים, מילים לעיתים רחוקות (1968–1970)
מייקל גיילס – תופים, כלי הקשה, קולות (1968–1969, מוזיקאי אורח ב-1970)
איאן מקדונלד – חליל צד, סקסופון, קלרינט, קלרינט בס, מלוטרון, קלידים, ויברפון, קולות (1968–1969, מוזיקאי אורח ב-1974)
מל קולינס – חליל צד, סקסופון, חליל בס, קלרינט בס, קלידים, קולות (1972–1970, מוזיקאי אורח ב-1970 ו-1974, 2013–היום)
גורדון האסקל – גיטרה בס, זמר (1970, מוזיקאי אורח ב-1970)
אנדי מקלאוך – תופים (1970)
איאן וולאס – תופים, כלי הקשה, קולות (1971–1972; נפטר ב-2007)
בוז בארל – גיטרה בס, זמר (1971–1972; נפטר ב-2006)
ביל ברופורד – תופים אקוסטיים, אלקטרוניים וכלי הקשה (1972–1974, 1981–1984, 1994–1997)
ג'ון וטון – גיטרה בס, זמר, פסנתר, גיטרה, מילים לעיתים רחוקות (1972–1974)
דייוויד קרוס – כינור, ויולה, מלוטרון, פסנתר חשמלי, קלידים, חליל צד (1972–1974)
ג'יימי מויר – כלי הקשה, תופים, דברים שונים (1972–1973)
טריי גאן – גיטרת Warr, צ'פמן סטיק, גיטרת בריטון, בס אשבורי, קולות, "דברן" (1994–2003)

מוזיקאים אורחים

קית' טיפט – פסנתר אקוסטי וחשמלי באלבומים In The Wake Of Poseidon, Lizard ו-Islands
פיטר גיילס – גיטרה בס באלבום In The Wake Of Poseidon
מארק צ'ריג – קורנית באלבומים Lizard, Islands ו-Red (מהשישייה של קית' טיפס וקנטיפט)
רובין מילר – אבוב, קרן אנגלית באלבומים Lizard, Islands ו-Red
ניק אוונס – טרומבון באלבום Lizard
ג'ון אנדרסון – זמר אורח באלבום Lizard (מלהקת יס)
ריק קמפ – גיטרה בס, ניגן במשך שבועיים עם הלהקה לפני הקלטת האלבום Islands וצירופו של בוז בארל
הארי מילר – קונטרבס באלבום Islands
פאולינה לוקאס - שירת סופרנו באלבום Islands
האנטר מקדונלד – סינתסייזר ותכנות באלבום Earthbound
ריצ'רד אלמר-ג'יימס – מילים באלבומים Larks' Tongues in Aspic, Starless and Bible Black ו-Red
אדי ג'ובסון – אוברדאבינג של כינור ופסנתר חשמלי באלבום USA
מרגרט בלו – מקור המילים של Indiscipline (מן האלבום Discipline) ומילים ל-"Two Hands" (מן האלבום Beat) (מרגרט בלו הייתה אמנית ואשתו של אדריאן בלו בתקופת ההרכב הרביעי של קינג קרימזון)