קמצ'טקה (חבל מנהלי)
חבל מנהלי קַמְצַ'טְקַה (ברוסית: Камчатский край ; תעתיק: קַמְצַ'טְסְקִיּ קְרַאי) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. רוב שטחו של החבל נמצא בחצי האי קמצ'טקה אשר בצפון-מזרחו של המזרח הרחוק הרוסי. החבל הוקם ב-1 ביולי 2007 כתוצאה מאיחוד של מחוז קמצ'טקה (Камчатская область) והמחוז האוטונומי הקוריאקי (Корякский автономный округ; שבירתו הייתה פלנה).
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | מחוז המזרח הרחוק | ||
| מחוז כלכלי | מחוז המזרח הרחוק | ||
| מושל | ולדימיר סולודוב | ||
| בירת הקראי | פטרופבלובסק-קמצ'טסקי | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 1 ביולי 2007 | ||
| שטח | 472,300 קמ"ר (דירוג: 10) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקראי | 315,557 (נכון ל־1 בינואר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 0.68 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 56°N 159°E / 56°N 159°E | ||
| אזור זמן | UTC +12 | ||
| www.ako.kamchatka.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה   (למפת מחוז קמצ'טקה רגילה)   יליזובו מילקובו קליוצ'י אוסט קמצ'טסק מחוז קמצ'טקה | |||
  | |||
מבחינה מנהלית החבל מחולק ל-11 מחוזות משנה (ראיונים) ו-3 אזורים עירוניים (Города краевого значения).
גאוגרפיהעריכה
החבל שוכן בחצי האי קמצ'טקה (ובחלק היבשתי שמצפונו) ובאיי קומנדור וקרגינסקי, הסמוכים לו. הוא מתאפיין בפעילות געשית ענפה – קיימים כ-300 הרי געש, מהם 29 פעילים שהוכרזו על יד אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ומספר רב של גייזרים. קלוצ׳בסקאיה סופקה (גובהו 4,750 מ') הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר באירואסיה.
דמוגרפיהעריכה
 |
ראו גם – דמוגרפיה של רוסיה |
הרוסים מהווים כ-80% מאוכלוסיית החבל, האוקראינים – כ-3%, עמי הצפון הילידיים – כ-4%. בעיר הגדולה – פטרופבלובסק-קמצ'טסקי – מתגוררים כ-181 אלף תושבים, למעלה ממחצית מאוכלוסיית החבל.
כלכלהעריכה
כלכלת החבל מתבססת על דיג. כמו כן, בירת החבל, פטרופבלובסק-קמצ'טסקי, מהווה עיר נמל חשובה באזור.
היסטוריהעריכה
קיימות עדויות על כך שקוזאקים רוסים הגיעו לקמצ'טקה כבר במהלך המאה ה-17. עדויות כתובות על כך אבדו, אך הדבר נזכר על ידי חוקרים מאוחרים יותר. בשנות ה-40 של המאה ה-18 היה באזור מספר מצומצם של מבצרים רוסים. בשנת 1737 הגיעה לאזור משלחת מדעית בראשות סטפן קרשניניקוב. המשלחת עבדה במשך 4 שנים ופרסמה עבודה מקיפה על הגאוגרפיה, גאולוגיה והעולם החי והצומח של האזור.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- קמצ'טקה - יומן מסע
- אמיר גור, המסע הצפוני האדיר, באתר מאקו, 25 בנובמבר 2013
