קמצ'טקה (חבל מנהלי)

חבל מנהלי קַמְצַ'טְקַה (ברוסית: Камчатский край ; תעתיק: קַמְצַ'טְסְקִיּ קְרַאי) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. רוב שטחו של החבל נמצא בחצי האי קמצ'טקה אשר בצפון-מזרחו של המזרח הרחוק הרוסי. החבל הוקם ב-1 ביולי 2007 כתוצאה מאיחוד של מחוז קמצ'טקה (Камчатская область) והמחוז האוטונומי הקוריאקי (Корякский автономный округ; שבירתו הייתה פלנה).

קמצ'טקה (קראי)
Камчатский край

סמל קמצ'טקה דגל קמצ'טקה
מדינה
מחוז פדרלי	מחוז המזרח הרחוק
מחוז כלכלי	מחוז המזרח הרחוק
מושל	ולדימיר איליוחין
בירת הקראי	פטרופבלובסק-קמצ'טסקי
שפה רשמית	רוסית
תאריך ייסוד	1 ביולי 2007
שטח	472,300 קמ"ר (דירוג: 10)
אוכלוסייה	‏
‑ בקראי	315,557 (נכון ל־1 בינואר 2018)
‑ צפיפות	0.68 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	56°N 159°E
אזור זמן	UTC +12
www.ako.kamchatka.ru
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת מחוז קמצ'טקה מוגדלת)   פטרופבלובסק קמצ'טסקי יליזובו מילקובו קליוצ'י אוסט קמצ'טסק פלנה צ'וקוטקה מגדן סאחה-יקוטיה ים אוחוצק ים ברינג האוקיינוס השקט מחוז קמצ'טקה (למפת מחוז קמצ'טקה רגילה)   פטרופבלובסק קמצ'טסקי יליזובו מילקובו קליוצ'י אוסט קמצ'טסק פלנה צ'וקוטקה מגדן סאחה-יקוטיה ים אוחוצק ים ברינג האוקיינוס השקט מחוז קמצ'טקה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מבחינה מנהלית החבל מחולק ל-11 מחוזות משנה (ראיונים) ו-3 אזורים עירוניים (Города краевого значения).

תוכן עניינים

גאוגרפיה

החבל שוכן בחצי האי קמצ'טקה (ובחלק היבשתי שמצפונו) ובאיי קומנדור וקרגינסקי, הסמוכים לו. הוא מתאפיין בפעילות געשית ענפה – קיימים כ-300 הרי געש, מהם 29 פעילים שהוכרזו על יד אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ומספר רב של גייזרים. קלוצ׳בסקאיה סופקה (גובהו 4,750 מ') הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר באירואסיה.

דמוגרפיה

הרוסים מהווים כ-80% מאוכלוסיית החבל, האוקראינים – כ-3%, עמי הצפון^{[דרושה הבהרה]} – כ-4%.

בעיר הגדולה – פטרופבלובסק-קמצ'טסקי – מתגוררים כ-181 אלף תושבים, למעלה ממחצית מאוכלוסיית החבל.

בשנת 1991 התגוררו במחוז 471 אלף תושבים. מאז פוחת היקף אוכלוסייה בהתמדה ובשנת 2015 עמד על 317 אלף בלבד.^{[דרושה הבהרה]}

כלכלה

כלכלת החבל מתבססת על דיג. כמו כן, בירת החבל, פטרופבלובסק-קמצ'טסקי, מהווה עיר נמל חשובה באזור.

היסטוריה

קיימות עדויות על כך שקוזאקים רוסים הגיעו לקמצ'טקה כבר במהלך המאה ה-17. עדויות כתובות על כך אבדו, אך הדבר נזכר על ידי חוקרים מאוחרים יותר. בשנות ה-40 של המאה ה-18 היה באזור מספר מצומצם של מבצרים רוסים. בשנת 1737 הגיעה לאזור משלחת מדעית בראשות סטפן קרשניניקוב. המשלחת עבדה במשך 4 שנים ופרסמה עבודה מקיפה על הגאוגרפיה, גאולוגיה והעולם החי והצומח של האזור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קמצ'טקה בוויקישיתוף

• קמצ'טקה - יומן מסע
• אמיר גור, ‏המסע הצפוני האדיר, באתר ‏mako‏‏, ‏25 בנובמבר 2013‏