קרב מילוז
קרב מילוז (בצרפתית: Battaille de Mulhouse), או קרב אלזס (בצרפתית: Bataille d'Alsace), היה אחד הקרבות הראשונים במלחמת העולם הראשונה בכלל, ובחזית המערבית בפרט, והיוזמה הצבאית הראשונה של צרפת נגד גרמניה. הקרב נערך בין 7 ל-10 באוגוסט 1914, ומטרתו עבור צרפת הייתה כיבוש מחוז אלזס מחדש בעקבות ההפסד במלחמת צרפת–פרוסיה. לאחר כיבוש צרפתי מהיר של העיר מילוז, נסוגו הכוחות הצרפתיים בעקבות מתקפת-נגד מוצלחת של הגרמנים.
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
תאריכים | 7 באוגוסט 1914 – 10 באוגוסט 1914 (4 ימים) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | סביב העיר מילוז, שבמחוז אלזס, בסמוך לגבול הצרפתי עם שווייץ וגרמניה | |||||||||||||||||
קואורדינטות |
47°44′58″N 7°20′24″E / 47.749444444444°N 7.34°E | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון גרמני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
רקע
עריכהבשנת 1871 הפסידה צרפת את חבלי אלזס ולורן לקיסרות הגרמנית המתהווה במלחמת צרפת–פרוסיה. מאז הפסד זה, שמה לה צרפת למטרה להחזיר לשליטתה את שני חבלי הארץ הללו. הדבר אף נוסח בתוכנית הלחימה הצרפתית למלחמה בגרמניה, תוכנית 17.
כוחות
עריכההכוח הצרפתי בפיקודו של גנרל לואי בונו היה משלוח של תגבורת מהארמייה הראשונה בלורן, הקורפוס ה-7 (שהורכב מהדיוויזיות ה-14 וה-41 של חיל הרגלים הצרפתי ומדיוויזיית המילואים ה-57 מבלפור) ודיוויזיית הפרשים ה-8. כח זה היה חלק מהכוח הכולל של תוכנית 17 שיועד למתקפה הצרפתית באלזס-לורן.
בצד המגן עמדו הקורפוסים הגרמניים ה-14 וה-15 מהארמייה השביעית תחת פיקוד גנרל יוזיאס פון הרינגן.
מהלך הקרב
עריכהצרפת פתחה במתקפה בשעת בוקר מוקדמת מאוד ב-7 באוגוסט 1914. המטרה שעמדה לנגד עיני המפקדים הייתה יישום תוכנית 17. עיקרה היה כיבוש מחוז אלזס ולאחריו לורן שהיו בידי הגרמנים מאז שנת 1870.
בבוקר היום הראשון לקרבות השתלטו הצרפתים על העיר אלטקירך, ששכנה בסמוך לגבול, בהסתערות כידונים. בונו הופתע והביע חשש מההגנות החלשות בצד הגרמני. הוא פחד להמשיך ולהתקדם בגלל החשש שייפול לתוך מארב גרמני מתוכנן היטב. אף על פי כן הוא קיבל הוראה להמשיך לעבר חבל הריין והשתלט על העיר מילוז בקלות, זמן קצר אחרי שרוב הכוחות הגרמניים יצאו מהעיר. לכוחות הצרפתים היו 100 נפגעים בקרב על מילוז. הכיבוש, כמעט ללא התנגדות, גרם לתחושת אופוריה אצל הצרפתים שציפו למלחמת התשה (מה שבסופו של דבר התקיים).
יומיים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט, הגיעו כוחות גרמניים משטרסבורג ופתחו במתקפת נגד מקרבת העיר סרנה שבדרום מחוז אלזס על הכוחות הצרפתיים ששהו בעיר מילוז. הצרפתים השיבו אש אך ידה של גרמניה הייתה על העליונה ומתקפת הנגד הייתה מוצלחת. הגנרל בונו, ללא תגבורת משלו, החל בנסיגה איטית באותו יום.[1]
מאוחר יותר, אחרי כמה היסוסים, החליט הרמטכ"ל הצרפתי, ז'וזף ז'ופר, לשלוח תגבורת לכח של בונו. אך התגבורת הגיעה באיחור ולא הצליחה לסייע בהגנה. בונו, שפחד ליפול לתוך כיתור של כוחות גרמניים, נמלט עם כוחותיו לעיר בלפור.
בתגובה לנסיגה האשים ז'ופר את בונו בחוסר אגרסיביות, או במונחים של היום באי חתירה למגע, ושחרר אותו מתפקידו באופן מיידי.
תוצאות
עריכהבעקבות ההפסד הצרפתי בקרב המשיכה גרמניה לשלוט במחוז אלזס. הגנרל לואי בונו הודח מתפקידו. בעקבות החשיבות הרבה של הפסד זה להמשך המערכה הוסיף ז'ופר ארבע דיוויזיות ליחידה זו, לה הוא קרא ארמיית אלזס. בעקבות ההדחה והכישלון ליישם את האסטרטגיה של תוכנית 17, מינה הגנרל ז'וזף ז'ופר את הגנרל פול פו, אותו ביקש להחזיר מפרישה, לתפקיד שנקרא מפקד ארמיית אלזס. מאוחר יותר באותו חודש ניסו כוחות אלה תחת פיקודו של הגנרל פו להתקדם במחוז לורן ללא הצלחה.