מילוז

עיר במחוז או-רן, גראנד אסט, צרפת

מילוזצרפתית: Mulhouse; באלזסית: Mìlhüsa) היא עיר במחוז או-רן, בדרום-מזרח חבל גראנד אסט שבצרפת. מילוז יושבת על נהר האיל כמאה ק"מ דרומית לשטרסבורג. מילוז היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בגראנד אסט, השנייה בגודל אוכלוסייתה באלזס וה-26 בצרפת כולה. השטח האורבני שלה הוא ה-25 בצרפת וגרים בה כ-40% מתושבי מחוז או-רן. העיר נמצאת כ-30 ק"מ מהגבול המשולש צרפת-גרמניה-שווייץ. החל מהמאה ה-14 מילוז הייתה עיר-מדינה עצמאית בדקאפול. בשנת 1515 פרשה מילוז מהדקאפול והצטרפה לקונפדרציה השווייצרית הישנה, וב-1798 הצטרפה לרפובליקה הצרפתית הראשונה.

מילוז
Mulhouse
סמל מילוז
סמל מילוז
סמל מילוז
דגל מילוז
דגל מילוז
דגל מילוז
קולז' של מילוז
קולז' של מילוז
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל גראנד אסט
מחוז או-רן
ראש העיר מישל לוץ
שטח 22.18 קמ"ר
גובה 300 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 106,341 (1 בינואר 2021)
 ‑ במטרופולין 243,894 (2011)
 ‑ צפיפות 4,993 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 47°45′00″N 7°20′00″E / 47.75°N 7.3333333°E / 47.75; 7.3333333
אזור זמן UTC+1
אתר העיר
מפה

אטימולוגיה

עריכה

השם מילוז הוא צורת ההגייה הצרפתית של השם הגרמני Mülhausen שפירושו Mühl - טחנת קמח ו-Hausen - בתים. זאת בעקבות הבתים שנבנו סביב טחנת מים שהייתה באזור.

 
מילוז בתוך המחומש הצפוף של אירופה

העיר מילוז הופיעה לראשונה בשם Mulinhuson בשנת 803. היא הייתה עיר-מדינה שהפכה בשנת 1347 לרפובליקה של מילוז (Stadtrepublik Mülhausen) עד הצטרפותה לרפובליקה הצרפתית הראשונה בשנת 1798. ב-1848 שם העיר קיבל את צורתו הצרפתית Mulhouse. ב-1871 כבשו הפרוסים את העיר לאחר מלחמת צרפת–פרוסיה והיא קיבלה את השם Mülhausen im Elsass כדי להבדילה מהעיר מילהאוזן שבתורינגיה. העיר קיבלה בחזרה את שמה הצרפתי ב-1919 לאחר שאלזס-לורן הוחזרו לצרפת.

גאוגרפיה

עריכה

מילוז יושבת בקצה הדרומי של מישור אלזס, בין נהר הריין הזורם 15 ק"מ ממזרח לה, הרי הווז' המצויים 30 ק"מ ממערב לה, והרי היורה מדרום. העיר מצויה בין גבעות מוריקות, על גדת נהר האיל ונהר דולר (צר'). גובהה של העיר הוא כ-300 מטר מעל פני הים. בסביבת העיר מצויים כרמים, יערות ושדות. בעיר אקלים ממוזג ויורדים בה כ-722 מ"מ גשם בשנה.

מילוז מצויה בליבה של אירופה, במרחק 30 ק"מ מהגבול המשולש צרפת-גרמניה-שווייץ, ו-14 ק"מ בלבד מערבית לגרמניה בקרבת היער השחור. היא מרוחקת כ-30 ק"מ צפונית לבזל, 90 ק"מ צפונית לברן, 96 ק"מ דרומית לשטרסבורג וכ-100 ק"מ מערבית לציריך. מילוז מצויה במרכזו של המחומש הצפוף של אירופה (בין הערים: לונדון, פריז, מילאנו, מינכן והמבורג). בסמוך למילוז מצוי נמל התעופה הבינלאומי יורו-איירפורט (אנ') המשותף לערים בזל, פרייבורג ומילוז.

היסטוריה

עריכה

העת העתיקה

עריכה
 
כיכר האחדות במילוז
 
מגדל בולוורק במילוז
 
כיכר הרפובליקה במילוז
 
מילוז ומגדל אירופה
 
מפת העיר מילוז מנת 1642
 
כנסיית סנט-אטיין במילוז

האזור בו העיר נמצאת כיום היה מיושב כבר מהתקופה הפלאוליתית, אולם לא הייתה התיישבות גדולה באזור זה. חפירות ארכאולוגיות בגבעות מסביב לעיר מצאו עדויות להתיישבות אנושית לפני כ-7,000 שנה. לפני 4,000 שנה, הגיעו לאזור שבטים קלטים. אופידום בריטזגיבר (Britzgiberg) שנמצא בדרום מילוז המתוארך למאה ה-7 לפנה"ס, היה חלק מתרבות האלשטאט ששלטה באזור. בין המאה החמישית למאה הראשונה לפנה"ס, השבט הקלטי העיקרי שישב בדרום אלזס היה הסקוואנים.


  ערך מורחב – קרב ווז'

בשנת 58 לפנה"ס התנהל במערב העיר קרב ווז' בין הצבא הרומי לבין הסואבים. נראה כי אריוביסטוס חצה את נהר הריין לתוך אלזס בשנת 72 לפנה"ס ואיתו כ-120,000 בני שבטים גרמאניים וסואבים. השבטים הגאלים שחיו באלזס, איידואים והסקוואנים, ניסו להתנגד לאריוביסטוס וצבאותיו אולם נחלו תבוסה. האיידואים פנו לרומא בבקשה לסייע להם נגד צבאו של אריוביסטוס, מה שהיווה עילה ליוליוס קיסר להתחיל את מלחמת גאליה. צבא הרומאים נכנס למישור אלזס ממערב דרך המעבר שבין הרי הווז' להרי היורה (Trouée de Belfort). כאשר מטרתם הייתה לדחוף את השבטים הגרמאניים מזרחה אל מעבר לנהר הריין.

בעקבות ניצחון הרומאים בקרב בווז', שרר באלזס שלום יחסי במסגרת השלום הרומאי. בנדידת העמים במאה ה-4 החלו להתיישב אלמאנים באלזס. בשנת 451 נכנסו אטילה ההוני וצבאו דרך נהר הריין על מנת לכבוש את גאליה, צבאו כבש את אלזס אך נעצר ליד העיר מץ בקרב במישורים הקטאלונים. למרות הפסדם של ההונים, הרומאים לא כבשו מחדש את אלזס ובאזור התיישבו האלמאנים ובנו כפרים רבים לאורכה של אלזס. האלמאניים הביאו עמם לאלזס את תרבותם ושפתם, המוכרת כיום כאלזסית.

שנת היווסדה של מילוז אינו ידועה. קיימות שתי אגדות זהות כאשר האחת התרחשה בשנת 451 לספירה, בקרבות שניהל באזור זה אטילה ההוני וצבאו, והשנייה התרחשה בשנת 58 לפני הספירה בקרב ווז' בין צבאות יוליוס קיסר מול אריוביסטוס. ללא קשר לקרב בו הסיפור התרחש, האגדה מספרת על לוחם שניסה לברוח מאזור הקרבות ולהגיע לנהר הריין, ונמצא פצוע ליד טחנת מים במיקום הנוכחי של העיר. בתו של בעל הטחנה התחתנה עם אותו לוחם, לוחמים ופצועים נוספים הגיעו לטחנת המים וגם הם התחתנו עם בנותיו של הטוחן ועם נשים נוספות שחיו בסביבה. זה הסיבה שגלגל שיניים נמצא במרכז סמל העיר.

ימי הביניים

עריכה

האלמאנים הקימו קונפדרציה של ממלכות קטנות שנקראה ממלכת אלמאניה. האלמניים נשלטו על ידי הפרנקים כחלק מאוסטרזיה ושלטונם הסתיים סופית ב-746 לאחר טבח קאנסטאט. לא ידוע הרבה מעבר לכך, על קורות העיר עד למאה העשירית, בעקבות שרפה שפרצה בבניין העירייה ב-1551 והשמידה את כל ארכיון העיר. מעריכים כי המיקום האסטרטגי בין הרי היורה, הרי הווז' והיער השחור בשילוב עם אנרגיה הידראולית שהופקה בנהר האיל החוצה את העיר הביא לפיתוחה של העיר.

העיר נמצאה בשטח האימפריה הרומית הקדושה משנת 962, בה נוסדה האימפריה הרומית הקדושה. העיר התפתחה בשני גרעינים כאשר האחד שייך לבישוף שטרסבורג והשני לבית הוהנשטאופן. היריבות בין הבישוף לבין השלטון המרכזי של האימפריה הרומית הקדושה גרם לכך שכל צד פיתח את העיר במהירות על מנת לזכות באהדת התושבים. מאבקי כוח אלו גרמו לכך שהעיר הייתה בנויה כבר במאה ה-12. תושבי העיר ניצלו את מאבקי השליטה האלו על מנת לקבל אוטונומיה מפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בו צידדו במאבק. משנת 1223 עברה העיר לחלופין לשליטת הקיסר ולשליטת הבישוף של שטרסבורג. ב-1261, בעקבות האיומים של הבישופים, הערים הגדולות באלזס התמרדו ותמכו ברודולף הראשון, מלך גרמניה. במילוז, שהייתה בשליטת בישוף שטרסבורג, פתחו את שערי העיר בפני רודולף וצבאו וצרו על הארמון שהיה בעיר. לאחר מצור שערך שלושה חודשים, נכבש הארמון והוא נהרס עד היסוד, היום נותרו מהארמון רק צריח נסל וצריח השטן. בסיועו של רודולף הראשון, תושבי העיר השתחררו סופית משלטונו של בישוף שטרסבורג.

ב-1275 קיבלה העיר מעמד של עיר קיסרית חופשית. ב-1347 בעקבות מלחמות שליטה עם אצילים מקומיים שנתמכו על ידי אלברכט השני, דוכס אוסטריה, החליטו בעיר לייסד שלטון רפובליקאי וייסדו את רפובליקת מילוז, נקבע כי האימפריה הרומית הקדושה תמשיך לשלוט ברפובליקה הצעירה עד 1437. ב-1354 הייתה מהערים הראשונות שהיו בדקאפול שייסד קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כמו בכל אזור הריין, הערים הקיסריות החופשיות קיבלו מעמד ועצמאות יחסית, מה שגרם לאצילים ללטוש עיניים לערים אלו. האצילים יצרו קואליציות נגד הערים ומנגד, ערים בבוואריה, שווייץ וסואביה יצרו קואליציה משלהן, בהן הייתה גם מילוז. ב-1386 השווייצרים רמסו גדודים אוסטריים בקרב סמפש. ב-1395 רפובליקת מילוז סייעה לונצל, מלך גרמניה, לעלות לכס הקיסרות ובתמורה הוא הגדיל את שטחי השליטה שלה, ואשרר מחדש את האוטונומיה שהייתה לעיר.

תקופת הקונפדרציה ההלווטית

עריכה

ב-1466 העיר הותקפה על ידי בית הבסבורג ואצילים מקומיים. בניגוד להסכם שערי הדקאפול יגנו אחת על השנייה, הערים האחרות לא באו לעזרתה. היא חתמה על הסכם הגנה עם הקנטונים השווצריים זולותורן וברן. שאר הקנטונים הצטרפו גם הם לצד מילוז. משנה זו הצטרפה מילוז דה-פקטו לקונפדרציה ההלווטית, היא לא התנתקה מהדקאפול אולם קשריה עם שאר הערים שבו ירדו למינימום. מילוז ובנות בריתה נצחו במלחמה לאחר שגם העיר טורקהיים הצטרפה אליהם. בשנת 1468 נאלץ זיגיסמונד, ארכידוכס אוסטריה לחתום על הסכם וולדשוט שאילץ אותו לעזוב את שטחי מילוז ובנות בריתה. בעקבות הקשרים שנוצרו במלחמה זו, מילוז הצטרפה ב-1515 לקונפדרציה ההלווטית ועזבה את הדקאפול. בעקבות כך הפכה העיר לרפובליקה עצמאית שאינה קשורה לאלזס.

מילוז הושפעה מתהפוכות אזוריות ובפרט ממלחמת שלושים השנים, כחלק מהקונפדרציה ההלווטית מילוז הייתה נייטרלית כך שלעיר הגיעו פליטים רבים עד שמספר הפליטים עלה על מספר התושבים. בעקבות שלום וסטפאליה שסיים את המלחמה, שטחי אלזס הועברו לממלכת צרפת, ומילוז שהייתה נייטרלית שמרה על הסטטוס העצמאי שלה אך הפכה למובלעת בתוך שטח ממלכת צרפת.

המהפכה התעשייתית הגיע למילוז במאה השמונה עשרה. מפעל ליצור בד האנדיין נבנה ב-1746. העיר נבנתה סביב תעשיית הטקסטיל כאשר מסביב לעיר נבנו מפעלי ייצור טקסטיל וברצועה חיצונית יוצר מפעלים כימיים לייצור הבדים. מילוז חתמה על הסכם בלעדיות עם לואיזיאנה להספקת כותנה. באותן שנים פעל בעיר המתמטיקאי יוהאן היינריך למברט.

שלטון צרפת הראשון

עריכה

ב-1798, המועצה של מילוז הצביעה על הצטרפותה לרפובליקה הצרפתית בעקבות מצור של הצבא הצרפתי שרצה להפסיק את הפריבילגיות שהיו לעיר, בעיקר בתחום הפיננסי. העיר, שמנתה כ-6,000 תושבים ניצבה על בסיס כלכלי איתן בעקבות תעשיית הטקסטיל שצמחה בעיר. האיחוד התבצע ב-15 במרץ באותה שנה ובעקבותיה הפכה העיר מרפובליקה עצמאית לעיר צרפתית. גם תחת שלטון צרפתי המשיכה להתפתח תעשיית הטקסטיל וכן התעשייה המכנית והכימית הקשורים לטקסטיל.

בשנת 1798 יהודי דורנך, אז עיירה ליד מילוז והיום שכונה של מילוז, התחילו לכתוב את שמות הנפטרים בממורבוך. ב-1803 ניתן ליהודים ולקתולים אישור להתיישב בשטח העיר. בשנת 1812 נפתחה תעלה מהרון לריין שעוברת בעיר והקלה על הגעת פחם לעיר. אותה שנה החלה לפעול מכונת הקיטור הראשונה בעיר, זאת בתוספת לחדשנות הובילה את העיר להיות כוח משמעותי באירופה בתחום התעשייה. ב-1826 אנדרה קוכלין הקים את SACM‏ (Société alsacienne de constructions mécaniques) שעוסקת בתעשייה המכנית. בשנת 1837 בן דודו ניקולה קוכלין הקים את החברה למסילת ברזל מילוז-טאן (Thann), המסילה החלה לפעול בשנת 1839. ניקולה הקים גם את החברה למסילת ברזל שטרסבורג-בזל בשנת 1838. המסילה הופעלה בשנת 1846 והחברה פורקה ב-1854. באותן שנים במילוז היו 46 מפעלים שונים[1]. ב-1843 הוקמה המַגרֵדָה המכנית הראשונה בעולם במילוז. באותה שנה ז'אן-באפטיסט שאקר (Jean-Baptiste Schacre) מונה לארכיטקט-ממונה, הוא היה אחראי בין השאר לבניית בית הכנסת של מילוז, בית הכנסת של דורנך, כנסיית סנט-אטיין דה מילוז.

ב-1848 העיר שינתה רשמית את שמה מ-Mulhausen (מילאוזן) ל-Mulhouse. באותה שנה בעקבות הקמת הרפובליקה השנייה הוקם מוסד פיננסי ראשון בעיר (Comptoir national d'escompte de Mulhouse) שיהווה את אחת החברות שייסדו את BNP בשנת 1966 ושמוזגה לBNP פריבה בשנת 2000.

שלטון גרמני

עריכה

בספטמבר 1870, נכבשה העיר על ידי ממלכת באדן ויחד עם כל אלזס היא נמצאה תחת שלטון גרמני עד שנת 1918. לתושבי העיר היו שתי ברירות: להגר לצרפת או להפוך לאזרחים גרמניים. הגרמנים קראו לעיר Mülhausen im Elsass (מילהאוזן באלזס) כדי להבדילה מהעיר מילהאוזן שבתורינגיה.

גם תחת שלטון גרמני, המשיכה העיר להתפתח ובשנת 1882 הוקם בעיר קו הרכבת הקלה הראשון. בשנת 1900 טחנות קמח ראשונות הוסבו לעבודה בחשמל. באותן שנים יליד העיר אלפרד דרייפוס קרע את צרפת לשניים בפרשה שנקראת על שמו. משפחת דרייפוס חיו במילוז אך בעקבות הכיבוש הגרמני עברו לפריז. ב-1913 אלפרד ורנר שהיה בן העיר בטרם היגר לשווייץ, זכה בפרס נובל לכימיה.

מלחמות העולם

עריכה

קרב מילוז וקרב דורנך ב-1914 פתחו את המערכה הצרפתית באלזס אולם הגרמנים המשיכו לשלוט באלזס עד לתבוסתם במלחמה כולה. ב-17 בנובמבר 1918, חזרה מילוז לשלטון צרפתי. בין השנים 1940 ל-1944 השתייכה העיר דה פקטו לרייך השלישי כאשר גרמניה כבשה את אלזס. העיר שוחררה ב-20 בנובמבר 1944 על ידי הדיוויזיה המשוריינת הצרפתית הראשונה.

אוכלוסייה

עריכה

נכון לשנת 2013 גרים בעיר 112,063 תושבים בצפיפות של 5,052 תושבים לקמ"ר, והיא העיר השנייה בגודלה באלזס, הרביעית בחבל גראנד אסט, וה-26 בצרפת. במטרופולין מתגוררים 284,739 תושבים המהווים כ-40% מתושבי מחוז או-רן, והוא ה-25 בגודלו בצרפת.

יהדות מילוז

עריכה
  ערך מורחב – יהדות אלזס

עד תחילת המאה ה-19 נאסר על יהודים להתגורר בעיר עצמה והם התיישבו בעיירות סמוכות, ובעיקר בדורנך, אז עיירה סמוכה לעיר וכיום אחת משכונותיה. בשנת 1798 החלה הקהילה בדורנך לכתוב ממורבוך - ספר זיכרון, ובו תפילות וקינות על חורבן קהילות אירופה לאורך השנים. בשנת 1803, תחת שלטונו של נפוליאון, הותר ליהודים להתיישב בעיר והחלה להתפתח בה קהילה יהודית, לצד הקהילה הוותיקה של דורנך. בשנת 1821 נחנך לראשונה בית כנסת במבנה זמני. הקהילות המשיכו להתפתח ובאמצע המאה נחנכו בית הכנסת הגדול של מילוז ובית כנסת גדול נוסף בדורנך, שניהם בתכנונו של האדריכל Jean-Baptiste Schacre. אחד מבניה הידועים של הקהילה הוא אלפרד דרייפוס, שהואשם לשווא בריגול בשנת 1895 במה שנודע לאחר מכן כפרשת דרייפוס.

לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה ברחו רבים מיהודי העיר והסביבה לשווייץ ולמקומות אחרים מפני הנאצים. בית הכנסת הגדול שימש את הנאצים כתיאטרון וכך שרד את המלחמה, ולאחריה חזר לשמש כבית כנסת. לאחר המלחמה השתקמה הקהילה, וכיום מונה הקהילה היהודית בעיר כ-500 משפחות.

תחבורה

עריכה

כפועל יוצא ממיקומה הגאוגרפי החשוב, על יד צומת גבולות המחבר בין צרפת, גרמניה ושווייץ, למילוז חשיבות תחבורתית גבוהה ברמה האירופית, וסביבה עוברות אוטוסטרדות ומסילות רכבת רבות.

תחבורה עירונית ומטרופולינית

עריכה

בשנת 1882 נחנך טראם בעיר. עם התפשטותו של הרכב הפרטי הופחתה פעילותו, ובשנת 1957 נעצרה לחלוטין. בשנת 2006 חודשה מערכת הטראם, וקווים נוספים מתוכננים להיבנות בה בשלבים.

מלבד הטראם הקלאסי מופעל בעיר קו רכבת קלה המסוגל לנסוע גם על מסילות רכבת רגילות. הקו משרת תחנות בפרברים המרוחקים של העיר ובשלב מסוים עולה על פסי הטראם ומשרת כ-11 תחנות בתוך העיר.

כלכלה

עריכה

ספורט

עריכה

ערים תאומות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מילוז בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Jacques-Eugène Armengaud, Publication industrielle des machines, outils et appareils les..., vol. 14, p. 327