קרב אפולוניוס

הקרב הראשון במרד החשמונאים שנגמר בניצחון חשמונאי
(הופנה מהדף קרב מעלה לבונה)

קרב אפולוניוס (מוכר גם כקרב מעלה לבונה) היה הקרב הראשון שנערך בשנת 166 לפנה"ס בין כוחותיו המורדים של יהודה המכבי לבין כוחות סדירים של הממלכה הסלאוקית. על הכוחות הסלאוקים פיקד אפולוניוס, מושל מחוז השומרון[1]. הכוחות הסלאוקים נפלו למארב של המורדים. הקרב הסתיים במפלתם של הסלאוקים, ובמותו של אפולוניוס. הניצחון בקרב עודד מורדים להצטרף אל יהודה וסימן את העתיד.

קרב אפולוניוס
המקום המשוער, על פי אבי-יונה, שבו נערך הקרב - צילום משנת 1913
המקום המשוער, על פי אבי-יונה, שבו נערך הקרב - צילום משנת 1913
המקום המשוער, על פי אבי-יונה, שבו נערך הקרב - צילום משנת 1913
מלחמה: מרד החשמונאים
תאריך 166 לפנה"ס
קרב לפני אין קרבות מסודרים לפני הקרב הזה
קרב אחרי קרב בית חורון
מקום מעלה לבונה, או ואדי חרמיה
קואורדינטות
32°03′16″N 35°14′27″E / 32.05444444°N 35.24083333°E / 32.05444444; 35.24083333 
עילה תחילת המרד החשמונאי
תוצאה ניצחון חשמונאי
הצדדים הלוחמים
מפקדים

אפולוניוס

כוחות

מעטים

מעטים

אבדות

כבדות, כולל אפולוניוס בעצמו

מעטות

הרקע למרד

עריכה
  ערך מורחב – גזירות אנטיוכוס

הגזירות שהטיל אנטיוכוס הרביעי גרמו לכעס ותסכול רב אצל היהודים מה שהוביל בסופו של דבר לפרוץ המרד. לאחר פרוץ מרד החשמונאים, צבאו המורד של יהודה התבצר - על פי השערתו של אבי יונה - בהרי גופנה, מצפון-מזרח למודיעין, ובאמצע הדרך שבין שומרון לירושלים, ובמסגרת לוחמת גרילה תקף את היישובים הסמוכים ופגע במתייוונים. הכוחות המקומיים שהיו בירושלים לא הספיקו לדיכוי המרד, לכן נשלחה תגבורת בראשותו של ראש מחוז שומרון לדכא את המרידה, ולחסל את הגרעין הראשוני שלו.

צבאות

עריכה

הכוח של אפולוניוס הורכב מבני המושבה הצבאית מוקדונית שבסאמריה-שומרון ואליהם הצטרפו שומרונים. על פי בצלאל בר כוכבא מספרם של המתיישבים הצבאיים היה מוגבל למדי, ואילו השומרונים, אף שיכלו להיות רבים, לא היו בעלי יכולות צבאיות של ממש[2].

שדה הקרב

עריכה

בניגוד לתפיסה שהשתרשה, מקום הקרב הברור איננו מצוין כלל בספר מקבים והוא משוער על ידי החוקרים. ההשערה המקובלת שהקרב נערך בנקודה כלשהי על הציר המרכזי המוביל משומרון לירושלים. על פי הצעתו של מיכאל אבי-יונה הקרב נערך במעלה לבונה (32°03′26″N 35°15′11″E / 32.057264°N 35.253117°E / 32.057264; 35.253117), במחצית הדרך בין שכם לירושלים, מעלה מפותל עם קפלי קרקע, שאפשר לארוב בהם לעולים שמתייגעים בעליה[3]. לעומתו איתן אבישר הציע את ואדי חרמיה (32°00′04″N 35°15′09″E / 32.001024°N 35.252376°E / 32.001024; 35.252376), שמיקומה כ-9.5 ק"מ דרומה למעלה לבונה ומצפון לכפר סילוואד, ובו הדרך שעוברת בגיא צר, נשלטת על ידי רכסים משני צידיה. על פי בצלאל בר כוכבא אין טעם לדבוק בהצעת זיהוי, כיוון שיכולים להיות הרבה אתרים מתאימים בדרך שבין העיר שומרון לירושלים והוא מעדיף לקרוא לקרב זה "הקרב נגד אפולוניוס"[2].

מהלך הקרב

עריכה

צבאו של אפולוניוס שיצא מסמריה-שומרון, כנראה עבר דרך שכם, ומשם צעד והדרים לכיוון יהודה, מסע לא קצר שארך בין כ-36 ק"מ (מעלה לבונה), ל-45 ק"מ (ואדי חרמיה). כאשר אפולוניוס הגיע ליהודה הוא נאלץ לטפס בהרים או לעבור בוואדיות, ונחשף עד מהרה על ידי מרגליו של יהודה המכבי ("וידע יהודה").

ככל הנראה צבאו של אפולוניוס, הופתע בעוברו על הדרך בין שכם לירושלים, במעלה לבונה/ואדי חרמיה או מקום נשלט אחר על הציר, על ידי צבאו של יהודה המכבי. אם נכונה ההנחה כי אפולוניוס הותקף במעלה לבונה, הרי שהחיילים הסלווקים עמוסי הנשק שהלכו בטור עורפי, התייגעו במעלה התלול והמפרך (שמתפתל לאורך של כ-3.5 ק"מ), כאשר באחד מהפיתולים האחרונים ממתינים להם המורדים, ומסתערים עליהם מלמעלה כלפי מטה. לפי ההנחה שאפולוניוס הותקף בוואדי חרמיה, שהוא ואדי צר מאוד שמשני צדדיו מתנשאים הרים תלולים, נראה שיהודה ואנשיו ארבו להם ברכסים השולטים משני צידי הואדי, וכאשר הסלאוקים עברו שם בטור עורפי שרוחבו כרוחב הדרך, הם התקיפו אותם מלמעלה למטה.

כך או כך, יהודה המכבי ואנשיו התנפלו על הכוח מהמארב, כאשר הם בוחרים לעצמם תנאי שטח עדיפים שינטרלו את הכוח העודף של הסלאוקים. עקב תנאי השטח שהיו לא נוחים לכוח הסלאוקי, שהיה מסורבל וכלל כלי נשק כבדים, הצבא הסלאוקי הובס ומפקדו ורבים מחייליו נהרגו[4]. היה זה הניצחון המשמעותי הראשון של יהודה המכבי, והיה בו לרמוז על הבאות.

בתיאור בספר מקבים א' מתואר כי יהודה המכבי לקח את חרבו של אפולוניוס, ומאז נלחם בה כל הימים[5].

תוצאות הקרב

עריכה

לפרשנותו של ברוך קנאל, למרות שמדובר בכח מקומי בראשותו של המושל המקומי, יהודה הצליח להוכיח שמקבוצת מורדים הוא הפך לכוח צבאי משמעותי, שיש ביכולתו לנצח כוח סלאוקי סדיר. ניצחון זה העביר לרשותם כלי נשק, דבר שהיה חשוב ביותר להתבססות הצבאית של המורדים, עקב מיעוט הנשק והציוד שהיה ברשותם בתחילת המרד.

המורדים שלטו על השדרה שמובילה מצפון לירושלים, והשלטון היה צריך להתחשב בהם בעניין הזה, ובפעם הבאה הכוח הסלוקי, שהגיע בכוחות מתוגברים, העדיף לא לחזור על אותה דרך, אלא ניסה לפרוץ לקו פרשת המים בדרך אחרת. האפקט הפסיכולוגי והמורלי היה אף הוא חשוב למדי. יהודה התחיל להוכיח ליהודים שיש לו כישורים מנהיגותיים וצבאיים, ושאפשר לסמוך עליו שלא ימיט אסון על אנשיו ועל תומכיו ואוהדיו ביהודה. הצלחתו זו הגבירה את האהדה כלפיו, וגררה הצטרפות של מורדים נוספים למחנהו.

מקורות

עריכה

ידיעות מדויקות על מהלך הקרב ומיקומו אינן בנמצא. הקרב מאוזכר באופן תמציתי וקצר בספר מקבים א' (שלושה פסוקים) ובקדמוניות היהודים, שהוא עיבוד פרוזאי שלו (אך הקרב איננו מתואר כלל בספר במקבים ב'). על פי בצלאל בר כוכבא, נראה שלמחבר ספר מקבים א' היה מידע מועט על ההתרחשות כולה: הרכב הצבאות וכמותם, מעמד המפקד היווני, ציר המסע, מספרי אבדות, כיווני נסיגה ועוד, והוא משלים את התוכן החסר במליצות מקראיות.

לקריאה נוספת

עריכה

מקורות עתיקים

עריכה

מקורות מודרניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על פי יוספוס אפולוניוס הוא סטראטגוס של שומרון כהסקה של התעודה על "הצידונים בשכם". היו אחרים שניסו לזהותו עם אפולוניוס מפקד המיסיים שעמד על פי מקבים ב' בראש הגייסות שפרצו לירושלים ערב הגזרות.
  2. ^ 1 2 מלחמות החשמונאים, משרד הביטחון, ירושלים תשמ"ח, עמ' 163
  3. ^ "מסתבר כי הקרב התנהל במעלה לבונה, המעברות הצרים בהרים, מתאימים לדרך הפעולה של יהודה המכבי; ומעלה לבונה התאים יותר מכל מקום אחר בדרך צפונה לשיטת המלחמה הזו" - מיכאל אבי יונה, הקרבות שבספרי החשמונאים, מדינת החשמונאים, עמ' 187
  4. ^ וביוספוס, קדמוניות י"ב 287: "רבים מהם הרג...ופצע עוד רבים".
    בצלאל בר כוכבא, במאמרו "על יוספוס וספרי המקבים, פילולוגיה והיסטוריוגראפיה", תרביץ, כרך סב, חוברת א, תשנ״ג תשרי-כסלו, עמ' 2 (116), מצביע על כך שבמקבים א, ג, יא, המלה היוונית τραυματία פירושה "פצועים", אולם "בתרגום השבעים היא מופיעה תדיר כתרגום ל'חללים'" ו"נראה בבירור, כי במקור העברי של מקבים א נכתב כאן 'חללים' ולא 'פצועים'". אלא שיוספוס הבין את המילה בתרגום היווני במשמעות 'פצועים' "ומאחר שהתקשה להבין מדוע לא הוזכרו ההרוגים, הוסיף מדעתו כי מספר הפצועים היה הרבה יותר גבוה מזה של המתים".
  5. ^ מקור ההשראה לסיפור זה הוא דוד וגלית בספר שמואל א כא י, שבו מתואר כי דוד מקבל את חרב גוליית ונלחם בה. וייתכן מאוד שמחבר ביקש לעשות אנלוגיה בין דוד ליהודה
  קרבות המכבים (מרד החשמונאים)
שליט אנטיוכוס הרביעי
(175 - 164)
אנטיוכוס החמישי
(164 - 162)
דמטריוס הראשון
(162 - 150)
שנה לפנה"ס 166 166 165 164 162 162 161 160
אתר הקרב אפולוניוס בית חורון אמאוס בית צור בית זכריה כפר שלמא חדשה אלעשה