פתיחת התפריט הראשי
צומת ואדי חרמיה בכביש 60 מבט מדרום לצפון
טקס יום הזיכרון לנופלי בנימין 2019 - מועצה אזורית מטה בנימין
הנוף האופייני הנשקף בעת נסיעה בוואדי

ואדי חרמיה או ואדי אל-חראמייה (وادي الحرامية, בעברית: נחל השודדים) הוא אפיק נחל צר ועמוק הממוקם בצפון הרי בנימין, בין שילה לגופנא, ובו עוברת הדרך הקדומה החוצה את הארץ מצפון לדרום. כיום עובר באפיק הנחל כביש 60.

שם זה ככל הנראה ניתן לו משום שבעבר הוא היה מקום מועד להתקפות שודדים על עוברי האורח במקום, מכיוון שהמקום כה צר ועמוק והדרך עוברת בתוך ערוץ הנחל.

צפונית-מערבית לנחל נמצאת ההתנחלות מעלה לבונה, עוד בסביבת המקום הכפרים הפלסטינים סינג'יל ואל מזרעה אשרקיה.

הוואדי בעת העתיקהעריכה

בזמן העתיק היה ואדי חרמיה ממוקם באחת הנקודות האסטרטגיות החשובות ביותר באזור, זאת מפני שהמעבר הראשי מדרום הארץ לצפונה עבר בו. ערך ביטחוני הביא להקמת מצודות סביב הנחל בתקופות שונות:

  • בורג' בארדוויל - מצודת בולדוין (בורג' - מצודה, כמו burg בגרמנית)
  • מצודת ריימון דה סן ז'יל בסינג'יל
  • חרבת בורג' א-ליסאנה במזרעה א-שרקיה, שבה שרידי מצודה צלבנית שהוקמה על גבי שרידי מבצר עתיק יותר מן התקופה הרומית[1]
  • המבצר הצלבני על הכביש, מדרום לצומת המשטרה הבריטית. יש סבורים[2] שקרב מעלה לבונה, הקרב הראשון בין כוחותיו של יהודה המכבי ובין כוחות הצבא הסלאוקי נערך בוואדי, ולכן נקרא גם קרב ואדי חרמיה. הקרב נערך בשנת 167 לפנה"ס בין כוחות המכבים ובין הצבא הסלאוקי שהורכב מחיל המצב המקומי של העיר שומרון תחת פיקודו של אפולוניוס. הסלאוקים הובסו ואפולוניוס נהרג. גם במסעו של אספסיאנוס לכיוון ירושלים היה ואדי חרמיה המכשול האחרון שעמד בפניו בדרכו לירושלים.

ארכאולוגיהעריכה

בצלעות הואדי ישנן מערות טבעיות ומערות חצובות. חלק מהמערות שימשו כמערות קבורה. במערת הקבורה, שנמצאת בק"מ ה-32 מירושלים, נמצאה כתובת עם האותיות "לגה" האות הראשונה מטושטשת וככל הנראה זו היא האות "ב". לפי השערת החוקרים במערה זו נקברה אישה חשובה ממשמרת בילגה, אחת מ24 משמרות הכהונה ששירתו בבית המקדש השני. משמרת זו נודעה לגנאי בגלל התנהגות כוהניה. משמרת זו התגוררה באזור גופנה בימי בית שני.[3]

את המערה מצא אלעזר ליפא סוקניק במהלך סקר ארכאולוגי שקיים באזור בשנת 1932, במהלך עבודות להרחבת הכביש על ידי הבריטים.

ואדי חרמיה בעת החדשהעריכה

בימי המנדט הבריטי, לפחות עד סלילת כביש תל אביב חיפה הישן בשנת 1936, היווה כביש 60 שעבר דרך ואדי חרמייה את הדרך העיקרית המחברת את דרום הארץ עם צפונה. בוואדי חרמייה עבר הכביש בין הרים גבוהים במקום נוח להסתתרות שודדים[4][5] ועל כן הוקמה במקום תחנת משטרה,[6] שהיוותה גם תחנת עזרה ראשונה וסיוע במרחב בין רמאללה ושכם;[7] שודד דרכים ידוע שפעל במקום בתקופת היישוב היה אחמד חמד מחמוד שנודע בכינויו "אבו ג'ילדה". בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, (1936–1939) פעלו הפורעים הערבים נגד קוי הטלפון שעברו לאורך הוואדי,[8] כנגד כלי הרכב היהודיים שעברו במקום ואף נגד תחנת המשטרה עצמה,[9] שננטשה בספטמבר 1938 מחוסר יכולת להגן עליה.[10]

גם בימי שלטון ממלכת ירדן ביהודה ושומרון אירעו במקום מקרי שוד.[4]

בעקבות הסכמי אוסלו והאיסור על יהודים לנסוע באזורים שנמסרו לרשות הפלסטינית, נפרץ "כביש עוקף רמאללה", כחלופה לקטע מכביש 60 שבסביבות רמאללה. הכביש העוקף נפגש עם כביש 60 הישן במרכז ואדי חרמיה, סמוך לתחנת המשטרה הבריטית בצומת שנודע כ"צומת המשטרה הבריטית" או "צומת חרמיה". מאז, קטע הכביש העובר בחלקו הדרומי של הוואדי (לשעבר חלק מכביש 60) הוא ראשיתו של ציר "חוצה בנימין" וחלקו הצפוני של כביש 466.

גם כיום הדרך בוואדי חרמייה מועד לפורענות שכן הוא חשוך ברובו, מפותל מאוד ובקטעים ארוכים בו אין קליטה לתקשורת סלולרית. להלן מספר פיגועים בולטים שהיו בדרך זו:

בנוסף לאלה, בדרך ובסביבתו היו פיגועים רבים נוספים, בירי, מטעני חבלה או אבנים. חלקם הסתיימו במות הנפגע או בפציעתו.

כיום, משמש תחנת המשטרה הבריטית הנטושה כ"בית יד לבנים" של המועצה אזורית מטה בנימין. מדי שנה, מתקיים בבית יד לבנים טקס יום הזיכרון המרכזי לנופלי בנימין.

התיישבות בעת החדשהעריכה

בשנת 1975 ניסה גרעין שילה מאנשי גוש אמונים להקים את היישוב עפרה. לאחר מספר ניסיונות שלא הצליחו נכנסו המתיישבים להתגורר במערות הפזורות בואדי חרמיה, כאות מחאה על סירובה של הממשלה לאשר להם את הקמת היישוב. ניסיון זה נודע בשם "מבצע מנוחה ונחלה"[13]

יישובים סמוכים ונקודות ציוןעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • "ההר הטוב הזה - מסלולים ואתרים בדרום השומרון" מאת דניאל אלדד ויוסף ירושלמי הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009. עמודים 190–207

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Pringle, 1998, pp. 29-30
  2. ^ גבורת המכבים בבנימין עלון ישע שלנו, גיליון 127, טבת תשס"ט
  3. ^ ז'אבו ארליך, גבורת בית חשמונאי, החברה להגנת הטבע
  4. ^ 4.0 4.1 Crime Wave in Arab Areas, פלסטיין פוסט, 17 בינואר 1949
  5. ^ Hold-Up on Nablus Road, פלסטיין פוסט, 27 במרץ 1934
  6. ^ אתרים מעניינים - ואדי חארמייה, באתר "לבן כתום לבן"
  7. ^ The Good Samaritan, פלסטיין פוסט, 16 באוגוסט 1936
  8. ^ Official Communique, פלסטיין פוסט, 22 ביוני 1936
  9. ^ Sniping Attacks near Jerusalem, פלסטיין פוסט, 16 ביוני 1938
  10. ^ Three Stations and Posts Closed, פלסטיין פוסט, 18 בספטמבר 1938
  11. ^ עפרה פליקס, באתר "אלון מורה-שכם"
  12. ^ [www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/9/32169.doc התובע הצבאי נגד סאמר מחמד חסין אבו קויק], תיק ביה"מ: 3639/02, תיק תביעה: 574/02, תיק פ.א.: 3148/00, באתר דובר צה"ל
  13. ^ דני רובינשטיין, דבר, עיתונות יהודית היסטורית, ‏11.3.1975