קרב קרנונטום

קרב קרנונטום התרחש בשנת 170 לספירה כחלק מן המלחמות המרקומניות.

באביב אותה שנה, הותקפו פרובינציות רומיות לאורך נהר הדנובה בידי לוחמים של השבטים הגרמאניים מרקומני וקוואדי. הקיסר הרומי מרקוס אורליוס ביחד עם חתנו ויועצו הצבאי טיבריוס קלאודיוס פומפיאנוס, חצו את הדנובה במטרה להרחיק את הפולשים. שני הצבאות התנגשו בקרבת היישוב קרנונטום באזור פאנוניה עילית, כיום הכפר פטרונל-קרנונטום (Petronell-Carnuntum), כ-30 ק"מ ממזרח לווינה. במקום שכנה מפקדת הלגיון ה-14. הצבא הרומי היה חסר ניסיון ובלתי מצויד. תוצאות הקרב היו הרות אסון עבור הרומים. לאחר הקרב הקשה נמנו כ-20,000 הרוגים בקרב הכוחות הרומים, ואילו השבטים הגרמאנים, המעודדים מתוצאות הקרב, המשיכו בתנועה דרומה, והטילו מצור על אקוויליה ואופיטרגיום (Opitergium) שלחוף הים האדריאטי בצפון מזרח איטליה של ימינו. הייתה זו התבוסה הקשה ביותר של הרומים בקרבות המאה השנייה לספירה.

קיים רק מקור היסטורי אחד המתאר את הקרב ותוצאותיו, והוא בספרו הסאטירי של לוקיאנוס מסאמוסאטה-"אלכסנדר", אודות אלכסנדר מאבונוטקוס, מיסטיקן ואורקל יווני. תוצאות הקרב המתוארות על ידי לוקיאנוס אינן מקובלות על היסטוריונים המודרניים שכן הן אינן נתמכות בממצאים היסטוריים אובייקטיבים אחרים כגון תיאורים של היסטוריונים בלתי תלויים בני התקופה, וממצאים ארכאולוגיים ואפיגרפים. למרות זאת קיימת הסכמה בין החוקרים כי קרב זה אכן התרחש[1].[דרושה הבהרה]

קרב קרנונטום ותוצאותיו היוו אירוע בעל משמעות רבה בהגותו של הפולקיסט האוסטרי הלאומני גידו פון ליסט, כחלק מגיבוש הזהות הלאומית הפאן גרמאנית שפיתח והטיף לה. כחלק מפעילותו לחיזוק התודעה הלאומנית המתבססת על המורשת של העמים הגרמאנים הקדומים, ערך ב-24 ביוני 1875 טקס פגאני בחורבות מבנה של שער ניצחון מפואר מן התקופה הרומית באתר, ובו חגג מלאת 1500 שנה לניצחון הגרמאני, על ידי הדלקת מדורה וקבורה של 8 בקבוקי יין במבנה של צלב הקרס.

הערות שולייםעריכה