קריסטיאנפולר
שם משפחה (Kristianpoller)
קְרִיסְטְיַאנְפּוֹלֶר (Kristianpoller) היא משפחה של רבנים, במקור מפולין.
- רבי מאיר קריסטיאנפולר (1740–1815) – הראשון שאימץ שם משפחה זה לאחר שהיה לרבה של קריסטיאנפול במזרח גליציה, אז באיחוד הפולני-ליטאי וכיום באוקראינה בשם צ'רבונוהראד. רבי מאיר קריסטיאנפולר היה בנו של הרב צבי הירש ולמד תורה אצל אביו, שהיה רבה של ביאלי-קמיאן (ביידיש: בילקאמין. Biały Kamień, כיום בילי קמין (אנ') באוקראינה) ליד ברודי ולאחר מכן אב בית הדין בלמברג, ולאחר מכן אצל רבי שמואל הלוי הורוביץ מניקולסבורג. רבי מאיר קריסטיאנפולר חיבר את "יד המאיר" (ורשה, תרל"ד), חידושים על מסכתות תלמודיות שונות, ועסק בהתכתבות הלכתית עם רבנים בני זמנו, בהם הרב יחזקאל לנדא ששיבח אותו מאוד. במשך כ-30 שנים הוא כיהן כרבה של קהילת יהודי ברודי משנת 1785 ועד מותו.[1]
- רבי יחיאל מיכל בן ציון קריסטיאנפולר (נפטר בשנת 1863) בנו של רבי מאיר קריסטיאנפולר, כיהן כרבה של ברודי מ-1831, אך מינויו לא הוכר רשמית על ידי ממשל האימפריה האוסטרית עד 1846, משום שלא הייתה לו ההשכלה הכללית הנדרשת. רבי יחיאל מיכל זכה להערצה בקהילתו, אך מדיניותו הליברלית יחסית, הפכה אותו למושא להתקפות חריפות מצד חרדים, בעיקר מצד הרב שלמה קלוגר.[1]
- רבי מאיר קריסטיאנפולר השני (1816–1886) – בנו של רבי יחיאל מיכל וירש אותו כרבה של קהילת ברודי.[1]
- הרב ד"ר אלכסנדר קריסטיאנפולר (1884–1942), נכדו של מאיר קריסטיאנפולר השני, נולד בלאנובצ'ה (אז בפולין, כיום לאניבצי באוקראינה), גדל בברודי ולמד בבית ספר תיכון גרמני, ואחר כך בסמינר לרבנים בווינה.[2] ב-1918 הוא נקרא ללינץ שבאוסטריה לשמש כרב הקהילה, לתמוך בפליטים יהודים ממלחמת העולם הראשונה וללמד יהדות. הוא תמך בתנועה הציונית. ב-1919 הוא חזר לווינה, זמן קצר לפני נישואיו לאידה לבית ביגלאיזן.[3] למד באוניברסיטה והוציא דוקטורט בפילוסופיה.[2] בשנים 1932–1938 הוא היה פרופסור בבית המדרש לרבנים בווינה.[1] לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית הוא פנה לשגרירות האמריקאית בבקשה לקבל ויזה לארצות הברית במטרה לשרת כרב של קהילה בניו יורק, אך השגרירות לא הכירה בכישוריו ובקשתו סורבה.[3] ב-1942 הוא גורש עם אשתו ויהודים אחרים לאזור מינסק ובהגיעם לשם הם נרצחו ביערות הסמוכים לעיר.[2] אלכסנדר קריסטיאנפולר היה חלוץ בחקר נושא החלומות בתלמוד,[4] וב-1923 הוא הוציא לאור את הספר Traum und Traumdeutung im Talmud (גרמנית "חלומות ופשר החלומות בתלמוד"), שתורגם לעברית כ"חלומות ופשריהם בספרות חז"ל" ויצא לאור בהוצאת מגנס.[5] ב-1930 הוא פרסם את הספר Die hebraeische Publizistik in Wien (הפובליציסטיקה העברית בווינה).[1]
- נורברט נחום קריסטיאנפולר (1920–2017) – בנו של אלכסנדר קריסטיאנפולר, נולד בבאדן בשנת 1938 סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הממשלתית בווינה, ובאותה שנה עלה לארץ ישראל. בין השנים 1942 ל-1944 השתתף במחקר שנערך על ידי הצבא הבריטי במחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1944 ל-1957 לימד פיזיקה, כימיה ומתמטיקה בתיכון בתל אביב. בשנת 1946 הוענק לו תואר שני מהאוניברסיטה העברית בפיזיקה, כימיה ומתמטיקה ובשנת 1960 סיים דוקטורט. בשנת 1957 החל ללמד באוניברסיטה העברית. ובשנת 1960 הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב ובשנת 1972 הועלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1981 לפרופסור מן המניין. בשנת 1988 יצא לגמלאות. חוקר ופרופסור אורח במספר מוסדות אקדמיים בחו"ל, בהם באוניברסיטת פרינסטון (1969), אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל (1973–1974) ואוניברסיטת אוקספורד (1979–1980).[6]
קישורים חיצוניים
עריכה- KRISTIANPOLLER, באתר encyclopedia.com.
- Kristianpoller Family – באתר The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 KRISTIANPOLLER, באתר encyclopedia.com.
- ^ 1 2 3 Alexander Kristianpoller
- ^ 1 2 Alexander Kristianpoller, Archives of the City of Linz
- ^ מעמדו ותפקידו של החלום בספרות חז"ל: היבטים תרבותיים
- ^ חלומות ופשריהם בספרות חז"ל
- ^ פרופ' נחום קריסטיאנפולר - קורות חיים