קרל בארי שארפלס
קרל בארי שארפלס (באנגלית: Karl Barry Sharpless; נולד ב-28 באפריל 1941) הוא כימאי אמריקאי וזוכה פרס נובל לכימיה (פעמיים), הידוע בעבודתו בנושא תגובות סטריאו-סלקטיביות וכימיה של קליקים.
שארפלס, 2018 | |
לידה |
28 באפריל 1941 (בן 83) פילדלפיה, ארצות הברית |
---|---|
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
עיסוק | כימיה של קליקים |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | Eugene van Tamelen |
מוסדות | מכון סקריפס למחקר; אוניברסיטת סטנפורד; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
פרסים והוקרה |
פרס נובל לכימיה × 2 פרס וולף לרפואה (2001) |
בת זוג | יאן דוזר |
צאצאים | האנה שארפלס, איזק שארפלס, ויליאם שארפלס |
מספר צאצאים | 3 |
אתר רשמי | |
ראשית חייו
עריכהשארפלס נולד ב-28 באפריל 1941 בפילדלפיה, פנסילבניה. הוא סיים את לימודיו לתואר הראשון בשנת 1959,[1] והמשיך את לימודיו בקולג' דרטמות', וסיים בתואר שני בשנת 1963. ותואר דוקטור בכימיה מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1968. הוא המשיך בעבודות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד (1968–1969) ובאוניברסיטת הרווארד (1969–1970).[2]
קריירה אקדמית
עריכהשארפלס הוא פרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1970–1977, 1980–1990) ובאוניברסיטת סטנפורד (1977–1980).[3] הוא מחזיק בתפקיד הפרופסור בכימיה של W. M. Keck מאז שנת 1990.
מחקר
עריכהשארפלס פיתח תגובות חמצון סטריאו-סלקטיביות, והראה כי ניתן לזרז את היווצרות מעכב בעל עוצמה פמטומולרית על ידי האנזים אצטילכולין אסטראז, החל באזיד ואלקין. הוא גילה כמה תגובות כימיות שהפכו את הסינתזה הא-סימטרית ממדע בדיוני לשגרה יחסית, כולל אמינוהידרוקסילציה, דיהידרוקסילציה ואפוקסידציה א-סימטרית חדה.
בשנת 2001 הוא זכה בחצי מפרס נובל לכימיה על עבודתו בתגובות חמצון מזרזות כיראליות. המחצית השנייה של פרס השנה חולקה בין ויליאם ס. נואלס וריוג'י נויורי (על עבודתם בנושא הידרוגנציה סטריאו-סלקטיבית).
את המונח "כימיה של קליקים" טבע שארפלס בשנת 1998, ותואר לראשונה על ידי שארפלס, הרטמות קולב ומ.ג. פין במכון המחקר Scripps בשנת 2001. זה כולל קבוצה של תגובות סלקטיביות מאוד, אקסותרמיות המתרחשות בתנאים קלים; הדוגמה המוצלחת ביותר היא אלקין האוזין האוסגן המחזור ליצירת 1,2,3-טריאזולים.
פרסים והוקרה
עריכהשארפלס הוא חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2001 ולשנת 2022.
הוא זכה בפרס וולף לרפואה לשנת 2001 יחד עם הנרי ב. קגן וריוז'י נויורי "על עבודתם החלוצית, היצירתית והחשובה ביותר בפיתוח קטליזה אסימטרית להכנת מולקולות כירליות, המגביר באופן משמעותי מאוד את היכולת האנושית ליצור תרכובות חדשות בעלות חשיבות עקרונית ומעשית".
בשנת 2019 הוענקה לשארפלס מדליית פריסטלי, הכבוד הגבוה ביותר של האגודה האמריקנית לכימיה, על "המצאת שיטות חמצון קטליטיות, אסימטריות, הרעיון של כימיה של קליקים ופיתוח הגרסה המזרזת נחושת של תגובת מחזור האזיד-אצטילן."
הוא בעל תוארי כבוד מהמכון המלכותי לטכנולוגיה (1995), האוניברסיטה הטכנית במינכן (1995), האוניברסיטה הקתולית בלוביין (1996) ואוניברסיטת ווסליאן (1999).
חיים אישיים
עריכהשארפלס התחתן עם יאן דוזר בשנת 1965 ולהם שלושה ילדים. הוא התעוור בעין אחת במהלך תאונת מעבדה בשנת 1970, זמן קצר לאחר שהגיע ל-MIT כעוזר פרופסור.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קרל בארי שארפלס
- קרל בארי שארפלס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- קרל בארי שארפלס, באתר dblp
- קרל בארי שארפלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 2019 Priestley Medalist K. Barry Sharpless works magic in the world of molecules, Chemical & Engineering News (באנגלית)
- ^ STUDIES OF THE MECHANISM OF ACTION OF 2,3-OXIDOSQUALENE-LANOSTEROL CYCLASE: FEATURING ENZYMIC CYCLIZATION OF MODIFIED SQUALENE OXIDES - ProQuest, search.proquest.com (באנגלית)
- ^ Andrea Kovacs Henderson, American men & women of science : a biographical directory of today's leaders in physical, biological, and related sciences, Detroit, Mich. : Gale, 2009, ISBN 978-1-4144-3300-4