קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה

קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה
Karl X Gustav
	ציור של קרל העשירי גוסטב מהשנים 1653-1654, מאת סבסטיאן בורדון; ; חתימתו
לידה	8 בנובמבר 1622; טירת נישופינג, שוודיה
פטירה	13 בפברואר 1660 (בגיל 37); גטבורג, שוודיה
שם מלא	קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה
מדינה	שוודיה
מקום קבורה	כנסיית רידרהולם, סטוקהולם
השכלה	אוניברסיטת אופסלה
בת זוג	הדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ
שושלת בית פפאלץ-צווייבריקן
תואר	מלך שוודיה
אב	יוהאן קזימיר, רוזן פפאלץ-קלבורג
אם	קתרינה משוודיה, רוזנת פפאלץ-קלבורג (אנ')
צאצאים	קרל האחד עשר
יורש העצר	קרל האחד עשר
	6 ביוני 1654 – 13 בפברואר 1660; (5 שנים)
	→ כריסטינה קרל האחד עשר ←
חתימה

קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה (בשוודית: Karl X Gustav; ‏8 בנובמבר 1622, טירת נישופינג – 13 בפברואר 1660, גטבורג), היה מלך שוודיה משנת 1654 עד מותו. תקופת שלטונו אופיינה במלחמה, והוא בילה את רוב זמנו כמפקד הצבא השוודי בקרבות מול פולין, גרמניה ודנמרק. הצבא תחת פיקודו נודע כחזק במיוחד, וכבש את הארצות הבלטיות. בכך ייסד המלך את "שוודיה הגדולה" (האימפריה השוודית), שכללה את רוב האזורים היבשתיים שמסביב לים הבלטי ופינלנד, כמו גם את צפון ומרכז נורווגיה ואף שטחים בגרמניה, וכך הפך את הים הבלטי למעין "אגם פרטי" של שוודיה. זהו הישגו החשוב ביותר של קרל העשירי גוסטב.

המלך קרל העשירי גוסטב היה הבן של יוהאן קזימיר, רוזן פפאלץ-קלבורג ושל קתרינה משוודיה, רוזנת פפאלץ-קלבורג, בתו של קרל התשיעי, מלך שוודיה. ב-24 באוקטובר 1654 נישא להדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ. קרל העשירי גוסטב חידש את בית ויטלסבאך בשוודיה, ייסד את שושלת בית פפאלץ-צווייבריקן כבית המלוכה השוודי והיה המלך הראשון באימפריה השוודית ("עידן המעצמה הגדולה"; משוודית Stormaktstiden), שנוסדה בתקופתו, אותה ירשו בנו קרל האחד עשר וכן נכדו קרל השנים עשר.

ילדותו (1622–1640)

קרל העשירי גוסטב נולד ב-8 בנובמבר 1622 בטירת נישופינג. הוריו מצאו מקלט בשוודיה לאחר מלחמת שלושים השנים, ומעולם לא שבו לארץ מולדתם. כך גדל קרל העשירי גוסטב בשוודיה וחונך כשוודי, תחת פיקוחו של הלורד קנצלר הגבוה של שוודיה אקסל אוקסנסטירנה. ממחנכו, המלך הצעיר גדל גם על המסורות הגרמניות, למד את השפה הגרמנית כשפת-אם שנייה וכן למד את יחסי הכוחות והאינטרסים האישיים החזקים ברייך הגרמני, בין היתר בשל טענות הירושה של משפחתו. זאת, מאחר שלאחר מותו של המלך גוסטב השני, יוהאן קזימיר, רוזן פפאלץ-קלבורג ומשפחתו זכו ליחס עוין וקר מביתו כריסטינה, כך שמעמדו של הפלטין הצעיר היה לוט-בערפל כבר מההתחלה. הוא היה גם יורש העצר וגם גרמני גולה בו-בזמן. לכן, כבר מהילדות, הוא למד לנתב את דרכו בינות דרכים לא ברורות.

לאחר שסיים את לימודיו בבית, החל ללמוד קרל העשירי גוסטב מספר חודשים באוניברסיטת אופסלה, ומשלהי 1638 החל בלימודים מחוץ למדינה, עד חזרתו לשוודיה בסתיו 1640. את רוב זמנו בלימודים מחוץ לשוודיה העביר קרל בצרפת, ובעיקר בבית המשפט המלכותי בפריז.

השתתפות במלחמת שלושים השנים (1641–1650)

ערך מורחב – מלחמת שלושים השנים

לאחר שובו מהלימודים בפריז, נתקל קרל בקשיים רבים. הסתירות בין אקסל אוקנסטיארנה לבית פפאלץ-צווייבריקן התהדקו. יוהאן קזימיר תמיד היה חבר בחוגים שונים, אפילו בתוך המועצה, ובתוך חוגים אלו החלה להתפתח תנועת התנגדות נגד האריסטוקרטיה של ה"עוצר המלכותי" (משוודית: förmyndarstyrelsen). קרל היה יורש עצר אפשרי לכס המלוכה לאחר כריסטינה, אך העוצר המלכותי עמד בסירובו לכך לאורך זמן ארוך מאוד. לבסוף, בקיץ 1642, יצא קרל למסע צבאי בגרמניה, שם למד להילחם תחת פיקודו של פילדמרשל לנארט תורסטנסון. הוא השתתף בקרב על לפציג ב-1642 ובקרב על ינקאו ב-1645, כשבין לבין השתתף גם ב"רכבת לדנמרק" (משוודית: Tåget mot Danmark) ב-1643-1644, שבה הבין כי הארץ הזאת יכולה להיכבש גם מדרום.

בשנת 1645 חזר קרל לשוודיה, ובכך נוצר מצב חדש: הוא ביקש לזכות באהבתה של בת דודתו כריסטינה. במשך מספר שנים הלך הנושא והתפתח, וקרל נהפך יותר מאי-פעם לדמות בכירה מאוד בקרבות הפוליטיים. לבסוף דחתה כריסטינה את הצעתו, אך נתנה לו פיצוי. בינואר 1648 היא מינתה אותו לגנרליסימו (מפקד הצבא) השוודי בגרמניה. אמנם הוא לא יכול היה להשיג שם השגים רבים עד חוזה השלום שנחתם כמה חודשים אחרי, באוקטובר 1648, אך עם זאת הוא זכה להוביל את ה"צבאות המגויסים הגדולים" (משוודית: De stora värvade arméernas) וגם לקחת חלק במשא ומתן המורכב על הסכם השלום "הביצועי", שהושלם בנירנברג ביוני 1650.

הכתרה (1654)

בזמן שעסק קרל בלהשפיע על השלום בנירנברג, החלה המלכה כריסטינה להכין את הקרקע לקראת העברת הכתר לבן דודה, על אף התנגדותה החריפה של האצולה למהלך, והפיכתו ליורש העצר החוקי. זאת בעקבות החלטתה של המלכה לוותר על כתרה. יש לציין, שבעקבות טענות לכתר של בני אצולה שונים, נאלץ קרל לשהות באי אלנד עד שקראה לו המלכה להכתרתו. המהלך קרה לבסוף בבוקר 6 ביוני 1654. המלכה כריסטינה הביאה לאופסלה את כתרה, ופרשה מהכתר, ועוד באותו היום הוכתר קרל למלך שוודיה בשם קרל העשירי גוסטב.

גוסטב ואסה

מרגרט ליונהבורד

כריסטינה מהולשטיין-גוטורפ

קרל התשיעי

מריה מפפאלץ-זימרן

מריה אלאונורה מברנברג

גוסטב השני אדולף

קתרינה משוודיה, רוזנת פפאלץ-קלבורג

יוהאן קזימיר, רוזן פפאלץ-קלבורג

כריסטינה (לא נשואה וללא ילדים)
מלכת שוודיה 1632-1654

קרל העשירי גוסטב

לפני עלייתו של קרל העשירי גוסטב לכתר, היה לו ילד לא-חוקי ממרתה אלרטס, ביתו של חבר מועצה מסטוקהולם, בשם גוסטב קרלסון (בשוודית: Gustaf Carlson). לאחר ההכתרה, מיהר קרל להתחתן. באוקטובר 1654 התחתן קרל עם הדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ (Hedwig Eleonora of Holstein-Gottorp). לנישואים היו משמעות פוליטית, שכן בכך דוכס הוסטיין נהפך לבעל ברית נגד דנמרק. בנובמבר 1655 נולד בנם היחיד של הזוג המלכותי, קרל, שלימים הפך למלך קרל האחד עשר.

ציור של קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה

המלחמה הצפונית הקטנה (1655–1660)

ערך מורחב – המלחמה הצפונית הקטנה

הקרב נגד פולין

אל מול קרל, עכשיו כמלך, ניצבו אתגרים קשים ומורכבים. היה חשוב לבסס (ולהצהיר) את כוחו של הריבון החדש, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. כלפי פנים, היה על המלך הטרי לבסס את הקשרים עם האזורים החדשים שנכבשו עם ארץ המוצא, כמו גם להקים מחדש את הממשל באזורים אלו, הן מבחינה תקציבית והן מבחינה צבאית, וכן להתמודד אל מול האתגרים השלטוניים שצצו בעקבות המלחמה. בו-זמנית, כלפי חוץ, היה עליו לפתור משברים צבאיים ולבסס את הכוח הצבאי של הממלכה כלפי מדינות עוינות. בנוסף, היה על קרל לייצר מדיניות שתעמיד את האינטרסים הצבאיים השוודים בראש מעייניה. האם קרל עשה זאת, אנחנו לא יודעים. אין ספק שהממשלה שלו נעה בכיוונים אחרים. כבר אחרי שנתו הראשונה כמלך, בקיץ 1655, הוביל קרל את שוודיה למלחמה נגד פולין.