קרל קריטק
קרל קריטק (בהונגרית: Karl Křitek; 24 באוקטובר 1861 – 3 בספטמבר 1928) היה מפקד בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה.
_(cropped).jpg) | |
| קרל קריטק, 1917 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1861 ספליט, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בספטמבר 1928 (בגיל 66) וינה, אוסטריה  |
| מדינה |
אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הטרזיאנית |
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי. |
| תקופת הפעילות | 1872–1918 (כ־46 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
|
ראש מחלקת המיפוי במטכ"ל האוסטרו-הונגרי מפקד הדיוויזיה ה-49 מפקד דיוויזיית הלנדוור ה-26 מפקד הקורפוס ה-17 מפקד הקורפוס ה-10 מפקד הארמייה השלישית מפקד הארמייה השביעית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תחילת דרכו עריכה
קרל קריטק נולד ב-24 באוקטובר 1861 בעיר ספליט שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית. כיום נמצאת העיר בתחומי קרואטיה המודרנית. קריטק למד באקדמיות צבאיות, ובשנת 1879 התגייס לצבא בדרגת לוטננט. משנת 1882 עד 1884 למד בקורס מלחמה מיוחד בווינה, ולאחר מכן הועלה לדרגת אובר-לויטננט. לאחר קידומו לדרגת האופטמן הוא שימש כקצין מטה בקורפוס ה-12 בסיביו. בשנת 1891 הועבר למחלקה מיוחדת במטכ"ל שעסקה במיפוי של מדינות זרות. עוד באותה שנה הועלה לדרגת מיור, ושימש כראש המטה של הדיוויזיה השמינית באינסברוק. בשנת 1900 הועלה לדרגת אוברסט ומונה לראש מחלקת המיפוי הנזכרת לעיל. תחת הנהגתו, עסקה המחלקה במיפוי של מדינות עוינות, ותכננה זירות מלחמה אפשריות.
הוא הועלה לדרגת מיור-גנרל, וב-1 בנובמבר 1906 קיבל פיקוד על בריגדת החי"ר ה-20 בסדווה, ולאחר מכן על הדיוויזיה ה-49 בווינה. ב-1 בנובמבר 1910 הועלה לדרגת לוטננט-פילדמרשל.
מלחמת העולם הראשונה עריכה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, היה קריטק מפקד דיוויזיית הלנדוור ה-26, שהייתה חלק מהארמייה הרביעית שנפרסה בחזית המזרחית, ופיקד עליה במהלך קרב קומרוב. ב-17 באוקטובר 1914 קיבל פיקוד על הקורפוס ה-17, והועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. הוא פיקד על הקורפוס בצורה מוצלחת בקרב לימנובה, ומאוחר יותר הועבר תחת פיקוד הארמייה השלישית. הוא השתתף בקרבות החורף בהרי הקרפטים, שבמהלכם הקורפוס ה-17 ספג אבדות כבדות.
במהלך ההכנות לקראת מתקפת גורליצה-טרנוב הוחזר הקורפוס שלו לארמייה הרביעית, והשתתף בקרב קרשניק וקרב לובלין. למרות שהוא נודע כמצביא מוצלח, הרי שהיה בעל אופי בירוקרטי ונוקדני שהפך אותו לשנוא על הממונים על ועל הכפופים לו כאחד. מפקד הארמייה השלישית סבטוזר בורוייביץ' כתב עליו שהוא "לא מתאים לפיקוד גבוה". בשנת 1916 הועבר הקורפוס שלו לחזית האיטלקית, ונכלל במסגרת הארמייה ה-11 של ויקטור דנקל. הוא השתתף במתקפת טרנטינו, ולאחר מכן בקרבות הנהר איזונצו. במהלך קרבות אלו הוא היה תחת פיקוד הארמייה החמישית של בורוייביץ', ששינה את דעתו עליו מן הקצה אל הקצה הוא כותב עליו "גנרל יעיל, אנרגטי במיוחד".
בהמשך הוחזר קריטק לחזית המזרחית, הוא הועלה לדרגת גנרל-אוברסט וקיבל פיקוד על הקורפוס העשירי. ב-12 ביולי 1917 הוא החליף את קרל טרשצ'יאנסקי פון נאדוש בתפקיד מפקד הארמייה השלישית. בשיתוף פעולה עם ארמיית הדרום הגרמנית, הוא הצליח לכבוש את בוקובינה. הארמייה השלישית פורקה ב-12 בינואר 1918, וב-16 בינואר קיבל קריטק פיקוד על הארמייה השביעית. עם זאת, הארמייה השביעית פורקה ב-15 באפריל 1918, וקריטק נותר בלא כוח לפקד עליו.
אחריתו עריכה
כיוון שכך, פרש קריטק מהצבא. הוא דחה את תואר האצולה שהוצע לו, וחי את שארית חייו בביתו בווינה. הוא מת ב-3 בספטמבר 1928.
