קשת אקה הומו

קשת אקה הומולטינית: Ecce Homo; בספרות העברית נהגה גם אקסה הומו; בעברית: "הִנֵּה הָאִיש") היא קשת אבן גדולה, הנמצאת בירושלים וחוצה את רחוב ויה דולורוזה בצמוד למנזר האחיות ציון, בין התחנה השנייה לתחנה השלישית. קשת זו היא הפתח המרכזי בשער בעל שלושה פתחים, שהצפוני בהם משולב בקפלת התפילה של המנזר. הקשת הדרומית שולבה כנראה בבניין ששכן מעבר לכביש, במקום בו הייתה בעבר אכסניה לעולי רגל מוסלמים מהודו, אך לא נותר ממנה שריד. הקשת כוללת מבנה שאורכו 18.94 מטר, רוחבו כ-3.71 מטר, וגובה (המשוחזר) 11.2 מטר. בחזית הקשת הפונה מזרחה הוצבו ארבעה עמודים בחזית כל אחת מהאומנות שבין הפתחים. בצד הפונה מערבה אל פנים העיר הותקנו גומחות לפסלים.

קשת אקה הומו
הקשת המרכזית, כיום מעל ויה דולורוזה
הקשת המרכזית, כיום מעל ויה דולורוזה
מידע כללי
סוג שער ניצחון עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם אדריאנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′49″N 35°14′00″E / 31.780386°N 35.233365°E / 31.780386; 35.233365
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
קשת אקה הומו
קשת אקה הומו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קשת אקה הומו, 1856, צילם אוגוסט זלצמן
קטע מקשת אקה הומו בתוך כנסיית מנזר האחיות ציון (מימין לאפסיס), וכן הקשת הקטנה הצפונית של השער הרומי המקורי
קשת אקה הומו, הצעת שחזור של ונסן ואבל - החזית הפונה מערבה

בשנות הארבעים של המאה ה-19, נקראה גם קשת-פילאטוס.[1] במהלך חפירת מתחם הקשת באמצע המאה ה-19, נחשפו חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש קשתות, שהשתמר במצב טוב. למרות המסורת הדתית הנוצרית הקשורה במקום זה, קבע ארמטה פיירוטי נכונה כי השער נבנה בתקופת הקיסר הרומאי אדריאנוס, ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס.

על פי המחקר, היוותה הקשת את החלק המרכזי של שער הניצחון שהוקם לכבוד אדריאנוס במבואות המזרחיים של איליה קפיטולינה. העובדה כי בקשת משולבים שני חלונות סייעה אולי לצמיחת המסורת שכאן היה המקום ממנו הציג פונטיוס פילאטוס את ישו בפני היהודים במילים "הנה האיש" או בלטינית: "אקה הומו" כפי שמתואר בבשורה על פי יוחנן י"ט, 4 - 5:

"אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ... וַיֵּצֵא פִילָטוֹס עוֹד הַחוּצָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הִנְנִי מוֹצִיא אֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לֹא מָצָאתִי בוֹ כָּל עָוֹן. ויֵשׁוּעַ יָצָא הַחוּצָה וְעָלָיו עֲטֶרֶת הַקֹּצִים וּלְבוּשׁ הָאַרְגָּמָן, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס: הִנֵּה הָאִיש."

לקריאה נוספת עריכה

  • Vincent, Louis-Hugues, Jérusalem, recherches de topographie, d'archéologie et d'histoire - II, Paris, 1912, p. 24–30
  • J. Blomme, "Faut-il revenir sur la datation de l'arc de l'Ecce Homo?", Revue Biblique 86 (1979), pp.224–271
  • Benoit, "L'Antonia d'Hérode le Grand et le forum oriental d'Aelia Capitolina", Harvard Theological Review 64, (1971), pp. 145-147
  • B. Bagatti, Recherches sur le site du Temple de Jérusalem, Jerusalem, 1979, p.65–66, p. 20* Fig 25:2–3
  • B. Bagatti, "Resti romani nell'area della Flagellazione in Gerusalemme", Liber Annuus 8 (1958), p. 350, Fig. 21:2–3
  • Yaron Z. Eliav, "The Urban Layout of Aelia Capitolina: A New View from the Perspective of the Temple Mount", in: Peter Schäfer (ed.), The Bar Kokhba war reconsidered: new perspectives on the second Jewish Revolt, 2003, pp. 244–251

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קשת אקה הומו בוויקישיתוף

  קשת אקה הומו – אתרים היסטורים בישראל, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א', עמוד 202