פתיחת התפריט הראשי

קשת אקה הומולטינית: Ecce Homo; בספרות העברית נהגה גם אקסה הומו; בעברית: "הִנֵּה הָאִיש") היא קשת אבן גדולה, הנמצאת בירושלים וחוצה את רחוב ויה דולורוזה בצמוד למנזר האחיות ציון, בין התחנה השנייה לתחנה השלישית. קשת זו היא הפתח המרכזי בשער בעל שלושה פתחים, שהצפוני בהם משולב בקפלת התפילה של המנזר. הקשת הדרומית שולבה כנראה בבניין ששכן מעבר לכביש, במקום בו הייתה בעבר אכסניה לעולי רגל מוסלמים מהודו, אך לא נותר ממנה שריד. הקשת כוללת מבנה שאורכו 18.94 מטר, רוחבו כ-3.71 מטר, וגובה (המשוחזר) 11.2 מטר. בחזית הקשת הפונה מזרחה הוצבו ארבעה עמודים בחזית כל אחת מהאומנות שבין הפתחים. בצד הפונה מערבה אל פנים העיר הותקנו גומחות לפסלים.

קשת אקה הומו
EcceHomo.jpg
הקשת המרכזית, כיום מעל ויה דולורוזה
לזכר אדריאנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°46′49″N 35°14′00″E / 31.780386°N 35.233365°E / 31.780386; 35.233365
גובה 11.2 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
קשת אקה הומו
קשת אקה הומו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קשת אקה הומו, 1856, צילם אוגוסט זלצמן
קטע מקשת אקה הומו בתוך כנסיית מנזר האחיות ציון (מימין לאפסיס), וכן הקשת הקטנה הצפונית של השער הרומי המקורי
קשת אקה הומו, הצעת שחזור של ונסן ואבל - החזית הפונה מערבה

בשנות הארבעים של המאה ה-19, נקראה גם קשת-פילאטוס.[1] במהלך חפירת מתחם הקשת באמצע המאה ה-19, נחשפו חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש קשתות, שהשתמר במצב טוב. למרות המסורת הדתית הנוצרית הקשורה במקום זה, קבע ארמטה פיירוטי נכונה כי השער נבנה בתקופת הקיסר הרומאי אדריאנוס, ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס.

על פי המחקר, היוותה הקשת את החלק המרכזי של שער הניצחון שהוקם לכבוד אדריאנוס במבואות המזרחיים של איליה קפיטולינה. העובדה כי בקשת משולבים שני חלונות סייעה אולי לצמיחת המסורת שכאן היה המקום ממנו הציג פונטיוס פילאטוס את ישו בפני היהודים במילים "הנה האיש" או בלטינית: "אקה הומו" כפי שמתואר בבשורה על פי יוחנן י"ט, 4 - 5:

"אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ... וַיֵּצֵא פִילָטוֹס עוֹד הַחוּצָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הִנְנִי מוֹצִיא אֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לֹא מָצָאתִי בוֹ כָּל עָוֹן. ויֵשׁוּעַ יָצָא הַחוּצָה וְעָלָיו עֲטֶרֶת הַקֹּצִים וּלְבוּשׁ הָאַרְגָּמָן, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס: הִנֵּה הָאִיש."

לקריאה נוספתעריכה

  • צפריר יורם, הטופוגראפיה והארכאולוגיה של איליה קפיטולינה, בתוך: צפריר יורם וספראי שמואל (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזנטית, עמודים 155 - 156
  • פייר בנואה, שחזורה הארכאולוגי של מצודת אנטוניה (תקציר הרצאה), קדמוניות, ה', 19 - 20, 1972, עמודים 127 - 129
  • גבי מזור, על תוכניתה האורבנית של אליה קפיטולינה : רחובות, עמודים, קשתות ושערי עיר, ארץ-ישראל, כ"ח (תשס"ח), 2007, עמודים 118 - 120
  • יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א', ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמודים 202 - 208
  • Vincent, Louis-Hugues, Jérusalem, recherches de topographie, d'archéologie et d'histoire - II, Paris, 1912, p. 24-30
  • J. Blomme, Faut-il revenir sur la datation de l'arc de l'Ecce Homo?, RB 86 (1979), pp.224-271
  • Benoit, L'Antonia d'Hérode le Grand et le forum oriental d'Aelia Capitolina, HTR 64, (1971), pp. 145-147
  • B. Bagatti, Recherches sur le site du Temple de Jérusalem, Jerusalem 1979, p.65-66, p. 20* Fig 25:2-3
  • B. Bagatti, Resti romani nell'area della Flagellazione in Gerusalemme, LA 8 (1958), pp. p. 350, Fig. 21:2-3
  • Yaron Z. Eliav, The Urban Layout of Aelia Capitolina: A New View from the Perspective of the Temple Mount, The Bar Kokhba war reconsidered: new perspectives on the second Jewish Revolt, Peter Schäfer (ed.), 2003, pp. 244-251

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קשת אקה הומו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א', עמוד 202