שער ניצחון
שער ניצחון, או קשת ניצחון, הוא מבנה מונומנטלי בצורת שער הנבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב או במלחמה. מקורו של מנהג בניית מבנה זה באימפריה הרומית, שם הייתה בניית השער כבוד שניתן על ידי הסנאט הרומי למנצח בקרב או במלחמה.
הקשתות נבנו לאורך הוויא סאקרה - הדרך הקדושה שהובילה לאורך הפורום הרומי אל מקדש יופיטר שעמד על הגבעה הקפיטולינית. מבין 21 קשתות הניצחון המוזכרות בכתובים, חמש נותרו עד ימינו.
קשת הניצחון הקדומה ביותר שנשמרה היא קשת הניצחון של אוגוסטוס ברימיני[1].
החל מהמאה השנייה לספירה החלו להיבנות שערי ניצחון המנציחים אירועים שאינם בהכרח קרבות או ניצחונות. קשת הניצחון באנקונה, המנציחה את בניית הנמל בעיר על ידי הקיסר טראיאנוס, היא דוגמה לקשת מסוג זה. ישנן קשתות שהוקמו ככלי תעמולתי בהוראת הקיסר, ואחרות ביוזמה מקומית כביטוי תודה ונאמנות לקיסרי רומי. קשתות הניצחון שימשו גם כתפאורת רחוב, נקודת ציון במרחב העירוני ולעיתים כסימון גבולה של העיר.
באירועים אחרים נבנו שערי ניצחון זמניים, לשימוש זמני, ופורקו בהמשך (ראו שער הניצחון בפריז).
שערי ניצחון בעולםעריכה
,_Algeria_04966r.jpg)
אלג'יריהעריכה
- תימגאד, שער ניצחון רומאי משוחזר בחלקו
אוסטריהעריכה
- סיגסטור, אינסברוק
אוקראינהעריכה
- השער של יקתרינה הגדולה, נובגורוד סברסקי
איטליהעריכה
- קשת אוגוסטוס, אאוסטה
- שער דרוסוס, רומא, לזכר נירון קלאודיוס דרוסוס
- קשת אוגוסטוס, סוסה/סגוסיו/סוויסה
- קשת אוגוסטוס, פאנו
- קשת דרוסוס, ספולטו
- שער ניצחון, פומפיי
- ארקו די גאבי, ורונה
- שער טיטוס (קירקוס מקסימוס), רומא, נבנה בשנת 81.
- שער טיטוס, רומא, נבנה בשנת 82.
- קשת אדריאנוס, קפואה
- קשת טריאנוס, קנוסה
- קשת טריאנוס, אנקונה נבנה ב־113
- קשת טריאנוס, בנוונטו, נקראת גם שער הזהב (Porta Aurea), נבנתה ב-114.
- שער ספטימיוס סוורוס, רומא, נבנה בשנת 203.
- שער גליאנוס, רומא.
- קשת קונסטנטינוס, רומא נבנה בין השנים 312 - 315.
- קשת יאנוס, רומא
- קשת בית לוריין, פירנצה, נבנתה בין השנים 1738 - 1759: שער הניצחון הראשון שנבנה באיטליה בתקופה המודרנית.
- ארקו דלה פאסה ("קשת השלום"), מילאנו, נבנתה בין השנים 1807 - 1838.
אירלנדעריכה
אנגליהעריכה
- מארבל ארץ', לונדון
- קשת ולינגטון, פינת הייד פארק, לונדון
- קשת האדמירליות, לונדון
ארצות הבריתעריכה
- שער ההנצחה למלחים וחיילים, גראנד ארמי פלאזה, ברוקלין ניו יורק
- שער ניצחון, גלבסטון טקסס
- פארק כיכר וושינגטון, ניו יורק
בלגיהעריכה
גרמניהעריכה
- שער ברנדנבורג, ברלין
- שער ברנדנבורג, פוטסדאם
- סיגסטור, מינכן (1843-1850)
הודועריכה
טורקיהעריכה
יווןעריכה
ישראלעריכה
- קשת אקה הומו
- שער ניצחון לכבוד הקיסר אדריאנוס, תל שלם[2]
לאוסעריכה
לבנוןעריכה
- קשת הניצחון של צור
לובעריכה
- קשת טיבריוס, לפטיס מגנה, נבנתה בשנת 35
- קשת ספטימוס סוורוס, לפטיס מגנה
- שער השיש, נבנה על ידי איטליה הפשיסטית ב-1937
סוריהעריכה
- שער ספטימוס סוורוס, לטקיה
- תדמור
- שער טראיאנוס בדורה אירופוס
ספרדעריכה
- שער הניצחון, ברצלונה
- פוארטה דה לאס גראנדאס, גרנדה
- שער הניצחון, מדריד
- פוארטה דה אלקלה, כיכר העצמאות, מדריד
עיראקעריכה
צרפתעריכה
- קרפנטרה
- דיז'ון: פורט גיום
- מרסיי: פורט דאיי (1825)
- מונפלייה: פורט דו פיירו (1692)
- נאנסי: בכיכר סטניסלס
- נוור: פורט דה פארי
- אוראנג'
- פריז:
- שער הניצחון (1806-1836)
- שער הניצחון קרוסל (1806-1808)
- גרנד ארש, לה דפאנס (1982-1989)
- פורט סאן דני
- פורט סאן מארטן
- פונטארלייר
- רימס: פורט דה מארס
- סאן רמי דה פרובנס: העיר העתיקה הרומית גלאנום
- סאנט: קשת גרמניקוס
קרואטיהעריכה
קוריאהעריכה
רומניהעריכה
רוסיהעריכה
- השער האדום, מוסקבה - נהרס
- שער הניצחון שבהר ההשתחוות, מוסקבה
- שער הניצחון מוסקבה, סנקט פטרבורג
- שער הניצחון נארווה, סנקט פטרבורג
- קשתות הניצחון הקוזאקיות נובוצ'רקאסק
- שערי אורלוב, גטצ'ינה
לקריאה נוספתעריכה
- ארתור סג"ל, ארכיטקטורה מונומנטלית בארץ ישראל ובמזרח הרומי, חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשנ"ה - 1995, פרק ד: א. קשתות ניצחון, עמ' 137–149, מסת"ב 965-311-016-0
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר אינטרנט המפרט שרידים יווניים ורומיים על פי ספרו של ג'ון מוריי משנת 1875 (באנגלית)
- שער ניצחון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ ביל טיילר, אוניברסיטת שיקגו. על השער בעולם הרומי
- ^ W. Eck and G. Foerster, "Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shan bei Tel Shalem,"JRA 12 (1999), pp. 294-313