קתדרלת אוסלו
קתדרלת אוסלו (בנורווגית: Oslo domkirke), לשעבר כנסיית מושיענו (בנורווגית Vår Frelsers kirke), היא הכנסייה הראשית של הכנסייה של נורווגיה (אנ') בדיוקסיה של אוסלו (אנ'), כמו גם כנסיית הקהילה של מרכז העיר אוסלו בירת נורווגיה. הבניין הנוכחי נבנה בשנים 1694–1697.
 | |
| מבט על קתדרלת אוסלו מכיכר סטורטורווט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | קתדרלה |
| מיקום | אוסלו |
| מדינה |
 נורווגיה |
| בעלים | הכנסייה של נורווגיה |
| זרם | לותרניזם |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1694–1697 (כ־3 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1697  |
| חומרי בנייה |
לבנה |
| סגנון אדריכלי | בארוק |
| קואורדינטות | 59°54′45″N 10°44′49″E / 59.912592°N 10.746889°E |
| אתר הקתדרלה | |
  | |
משפחת המלוכה הנורווגית (אנ') וממשלת נורווגיה (אנ') משתמשות בקתדרלה לאירועים ציבוריים. המבנה נסגר לשיפוצים באוגוסט 2006 ונפתח מחדש במיסה חגיגית ב-18 באפריל 2010.
היסטוריה עריכה
קתדרלת אוסלו הנוכחית היא הקתדרלה השלישית באוסלו, נורווגיה. הראשונה, קתדרלת האלוורדס (Hallvardskatedralen), נבנתה על ידי זיגורד הראשון, מלך נורווגיה במחצית הראשונה של המאה ה-12, ושכנה סמוך לארמון הבישוף העתיק באוסלו (Oslo Bispeborg), כ-1.5 קילומטרים ממזרח לקתדרלה של ימינו.
במשך כמעט 500 שנה הייתה קתדרלת האלוורדס הכנסייה החשובה ביותר בעיר. לאחר שרפה גדולה באוסלו במהלך 1624, החליט כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק (שליט דנמרק-נורווגיה) להעביר את העיר כמה קילומטרים מערבה כדי להיות מוגן על ידי מבצר אקרשוס (אנ'). בניית כנסייה חדשה החלה בשנת 1632 בכיכר המרכזית בעיר החדשה. לאחר מכן, הוזנחה קתדרלת האלוורדס והיא הלכה והתפוררה.
בשנת 1639 הוקמה הקתדרלה השנייה (Hellig Trefoldighet). קתדרלה זו נשרפה לאחר 50 שנה בלבד, אולם הקתדרלה הנוכחית נבנתה להחליפה. הכנסייה תוכננה ככל הנראה על ידי יורגן וויגרס (Jørgen Wiggers), חבר מועצת המדינה (etatsråd). הקתדרלה הנוכחית הוקמה על מחשוף סלעי קטן בקצה המזרחי של מה שלימים יהפוך לכיכר סטורטורווט (Stortorvet). אבן הפינה הונחה בשנת 1694 והכנסייה הוקדשה בנובמבר 1697.
באוגוסט 2001, הייתה קתדרלת אוסלו מקום חתונתם של הוקון, נסיך נורווגיה ומטה מאריט טג'נסן הויבי.
שיפוץ עריכה
הקתדרלה נבנתה מחדש בשנים 1848–1850 על פי תוכנית של האדריכל יליד גרמניה, אלכסיס דה שאטונף (Alexis de Chateauneuf; 1799–1853). אדריכל אחר יליד גרמניה, היינריך ארנסט שירמר (Heinrich Ernst Schirmer; 1814–1887) היה מנהל הבנייה של הפרויקט. כאשר שאטונף חלה בשנת 1850, שירמר שכר את וילהלם פון האנו (Wilhelm von Hanno 1826–1882) כדי להשלים את הפרויקט.[1][2]
קתדרלת אוסלו שוכנת בכיכר סטורטורווט מצפון / צפון-מזרח לקרל יוהאנס גטה (אנ') (הרחוב הראשי של אוסלו), בין קירקה גטה לדרוננינגס גטה. הקצה התחתון של הקתדרלה מוקף בבאזאר (Basarene ved Oslo domkirke), בניין ארוך מעוגל עם מגדל מכוסה נחושת ירוקה כמו הקתדרלה. משולב עם הבאזאר הוא משמר האש (Brannvakten) ששימש כתחנת כיבוי האש הראשית של אוסלו משנת 1860 ועד 1939, אז נפתחה תחנת הכיבוי הראשית של היום בארנה גרבורגס. הקתדרלה, הבאזאר ומשמר האש בנויים לבנים אדומות. גם הבאזאר וגם משמר האש נבנו בשנים 1840–1859 על פי תוכניותיו של אדריכל העיר, כריסטיאן היינריך גרוש (Christian Heinrich Grosch).
עבודות אמנות מהתקופה האחרונה בקתדרלה כוללות חלונות ויטראז' בבית המקהלה מאת עמנואל ויגלנד (אנ') שהותקנו בין השנים 1910–16, דלתות הברונזה של השער המערבי שבוצעו על ידי דגפין ורנסקול (Dagfin Werenskiold ;1892–1977) בשנת 1938, ופסל הכסף עם סצנת הקודש של הפסל האיטלקי אריגו מינרבי (אנ') משנת 1930. קישוטי התקרה הם של הצייר הנורווגי הוגו לוס מור (אנ') (1889–1970). במחצית השנייה של שנות התשעים הותקן העוגב הראשי שנבנה על ידי רייד וברג מפרדריקסטה (אנ'), מאחורי חזית הבארוק העתיקה.[3][4]
השיפוץ הושלם במלאת 900 שנה לעיר בשנת 1950. הכנסייה שוחזרה על פי תוכניותיו של האדריכל ארנשטיין ארנברג (אנ'). הפנים בסגנון התחייה הגותית הוסר והריהוט המקורי הוחזר. ארנברג עיצב גם את הקפלה בצד הדרומי של הכנסייה. הכנסייה נסגרה באוגוסט 2006 לצורך שיפוץ ונפתחה באפריל 2010 בנוכחות האראלד החמישי, מלך נורווגיה ומשפחת המלוכה הנורווגית.[5][6]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת אוסלו
