ראמה השני, מלך תאילנד
רָאֲמָה השני, פָּרָה בּוּדְהָה לָאֶטְלָה נֵבְלַאי (בתאית: พระพุทธเลิศหล้านภาลัย; 24 בפברואר 1767 – 21 ביולי 1824) היה מלך ממלכת תאילנד (דאז סיאם) השני לשושלת צ'אקרי אשר שלט מ-1809 ועד 1824, בנו ויורשו של ראמה הראשון, מלך תאילנד, מייסד השושלת ואבי ראמה השלישי, מלך תאילנד וראמה הרביעי, מלך תאילנד. נודע כמשורר מכונן ושלט בשלטון של שלום והתחמקות ממושכת ממאבקים.
 | |||||||||||||
| לידה |
24 בפברואר 1767 אמפוואה, ממלכת איוטהאיה .svg){kind=small} | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 1824 (בגיל 57) ארמון מלך תאילנד, בנגקוק, ממלכת ראטאנאקוסין .svg){kind=small} | ||||||||||||
| מדינה | תאילנד | ||||||||||||
| עיסוק | שליט, משורר | ||||||||||||
| דת | בודהיזם | ||||||||||||
| בת זוג | סרי סוריאנדרה | ||||||||||||
| שושלת צ'אקרי | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
שנותיו הראשונות עריכה
לידתו של ראמה השנייה קשורה קשר הדוק להיסטוריה של שושלת צ'אקרי. הוא נולד בשנת 1767, בזמן שלטון ממלכת איוטהאיה, לאב טונדואנג ואם אמרינדרה, אצילים בדרג החברתי של הממלכה הסיאמית אשר הייתה על סף הכחדה.
בשנת לידתו היה אירוע חשוב שסימן את ההיסטוריה של האזור. הכוחות הבורמזים, יריביהם הנצחיים של התאילנדים, פלשו לאיוטהאיה והפילו את הממלכה וסדרה לתוך כאוס. אביו של מי שעתיד להיות ראמה השני הצטרף אז למלך טקסין, חבר שלו אשר היה מצביא והקים את הממלכה החדשה קצרת הימים תונבורי (יורשת איוטהאיה), בעיר ממזרח לבנגקוק של ימינו.
בשנת 1782 נרצח טקסין הגדול וטונדואנג אשר היה מפקד בצבאו ירש את הכס בשמו כראמה הראשון והשליט את ממלכת סיאם החדשה על סדר היום. מאותו הרגע מונה הבן שלו, פרה בודהה הצעיר לנסיך איסאראסונטון מסיאם, כיורש הממלכה החדשה. בשנת 1807 הוא הפך לאדון הארמון, לאחר שהחליף את דודו אשר נפטר בשנת 1803. היו לו מספר אחים בוגרים שרובם נפטרו לפני אביהם.
שלטון עריכה
העברת הכס, במות אביו, נעשתה בשנת 1809. לא היה כל טקס מסוים, שכן באותה עת העברת הכס מאב לבן נעשתה ללא מחלוקת או טקס. יש לומר כי לא נקבעה נטייה של ירושה בממלכה החדשה הזו, אך נוכחותו וניסיונו של פרה בודהה היו שקבעו כי הוא יהיה הנכון לרשת את אביו.
בנו של טקסין טען לירושת אביו ולאחר סכסוך שהתלקח עם נאנגלאקו, בנו של ראמה השני, החלה מרידה אשר ראמה השתיק לאחר זמן מה. בכל תקופת שלטונו של ראמה השני נראה סדר כוחות שקט במערכה. מצב זה של יציבות צבאית נבע בעיקר משקט הכוחות הבורמזים הסמוכים, המקורות העיקריים לסכסוך בשנים הקודמות והבאות.
יחסי חוץ עריכה
המאה ה-19 הייתה המאה של הקולוניאליזם האירופאי בשיאו, מושבות כסינגפור הבריטית וחברת הודו המזרחית ההולנדית הוקמו להאדרת השפעת המעצמות האירופאיות במזרח אסיה ודרום מזרח אסיה למען הגברת המגעים עם סין ואותן מעצמות ראו במפרץ תאילנד אפשרות להאדיר את השפעתם. ראמה השני דאג לייצוב מערכת בריתות עם שכניו ועל כן לא דאג מהאירופאים אשר באותה העת רק החלו בסחר מוגבל באזור ולא פעלו באופן נרחב.
כתבים עריכה
ראמה השני נחשב למלך אשר היה מאוהב בכתבים ופואמות. הוא חיבר שירים בזמנו הפנוי והדגיש את התרבות האזורים באמצעות האמנות והספרות שלו. הוא הביא סופרים ומשוררים לבית המשפט ואילץ את ילדיו ללמוד תרבות תאילנדית כתובה על כל אופניה. זהו אחד המאפיינים של שלטונו של ראמה השני, יכולת זו להפיץ את התרבות התאילנדית ברחבי הארץ, ובכך איחד את האוכלוסייה בתור אומה חזקה שרק רצתה לגדול. רעיון זה הגיע ככל הנראה מאביו, והוא יועבר לבנו, האחרון, ראמה השלישי, מלך תאילנד, העדיף להטיל את התרבות התאילנדית על עמים שכנים כדי להבטיח כיבושים טריטוריאליים.
ירושה עריכה
ראמה השני נפטר ביולי 1824. ירושתו כוונה לעבר מונגקוט, בנו ממלכתו הראשית, אך חוסר הניסיון של הראשון לעומת אחיו למחצה נאנגלאקו גרם לכך שהאחרון הכריז על עצמו כמלך באותו יום שאביו נפטר. אף על פי שהוא היה רק בן של פילגש הוא עדיין הצליח לשמור על כס המלוכה מכיוון שהיה מבוגר ומאומן יותר מאחיו למחצה הצעיר. יתר על כן, במותו של ראמה השלישי היה זה הנסיך מונגקוט שהחליף אותו תחת שמו של ראמה הרביעי, המשך השושלת יתרכז בבניו של ראמה הרביעי, ראמה החמישי, מלך תאילנד ובניו שלו.
אילן יוחסין עריכה
| טונגדי | דאוריונג | הנסיך טונג | רופסיריסופאק מהנאקנארי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראמה הראשון, מלך תאילנד | אמרינדרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראמה השני, מלך תאילנד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים עריכה
- ראמה השני, מלך תאילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ביוגרפיה, באתר נפלאות העולם