רביעיית רוזנדורף

רביעיית רוזנדורף, ספרו של נתן שחם משנת 1987 הוא סיפורה של רביעיית מיתרים בארץ ישראל המנדטורית, בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה ולאחר פרוץ המלחמה. כרקע להתנהלות הרביעייה וחבריה מתוארת ארץ ישראל של אותם הימים, היישוב הוותיק מול העלייה החדשה מגרמניה של היטלר, תל אביב מול ההתיישבות החקלאית, החיים בצל המאורעות מפנים והמלחמה הצפויה מחוץ, כפי שהם נראים מתוך בועת המוזיקה בדרגתה המזוקקת והמרוממת ביותר – זו של מוזיקה קאמרית באיכות הגבוהה ביותר שנגניה מסוגלים לה. המלחין נעם שריף חיבר רביעיית מיתרים בשם "רביעיית רוזנדורף", בהשראת הספר.

רביעיית רוזנדורף
מידע כללי
מאת נתן שחם
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הוצאת עם עובד
תאריך הוצאה 1987
מספר עמודים 303
עורך דב איכנולד
סדרה
הספר הבא צלו של רוזנדורף
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003154780, 001068068, 002602007, 002578633

עלילת הספר עריכה

השנה היא 1936. קורט רוזנדורף, כנר ראשי בפילהרמונית של ברלין מסולק עם עליית הנאצים מן התזמורת ומקבל את הצעתו של ברוניסלב הוברמן לעלות ארצה ולהצטרף ככנר ראשי לתזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית שהוא מקים בתל אביב. רוזנדורף רואה בכך הזדמנות להציל את חיי הנישואים שלו, שעלו על שרטון לאחרונה, ואשתו, זמרת אופרה נוצריה תומכת בהחלטתו להיפרד לזמן מה, אם כי היא מסרבת בתוקף להתלוות אליו לאחר זמן, בעיקר משום שאיננה מוכנה לסכן את העתיד המזהיר המצפה לבתם בת הארבע-עשרה, פסנתרנית מבטיחה בראשית הקריירה שלה, בכך שיביאו אותה למדבר השממה של פלשתינה. קורט רוזנדורף הוא אדם עדין, אנין דעת ורגיש, הנשמר מגילוי רגשות ומדברנות יתר כדי שלא לחשוף את פגיעותו הקיצונית, איש כבוד, מוסרי ומצפוני עד תוך-תוכו.

על האוניה בדרכו ארצה פוגש רוזנדורף את מי שיהיה לידידו הנאמן וצלו המלווה עד סוף חייו, הסופר הנודע אגון לוונטל. לאחר תקופת ההסתגלות הראשונה לחיים בארץ ולתזמורת החדשה בניצוח טוסקניני, מתחיל רוזנדורף לפעול להקמת רביעיית רוזנדורף החדשה, בעקבות זו שעמד בראשה בגרמניה. הוא מגייס בזה אחר זה את הכינור השני, הויולה והצ'לו מבין חברי התזמורת ויוצר הרכב של אנשים שונים ונבדלים מן הקצה אל הקצה, שכל המאחד ביניהם הוא אהבתם למוזיקה בכלל ולמוזיקה קאמרית בפרט ומוצאם הגרמני.

קונרד פרידמן, הכנר השני, הוא הצעיר בחבורה, אידיאליסט עתיר רגש, פילוסוף, דברן וחקרן עד טרחנות לפעמים, ועם זאת רגיש מאוד, נבון, דק תפיסה וער למעלותיהם וחסרונותיהם של חבריו לרביעייה. קשה לו ליישב בין שאיפותיו האידיאליסטיות לבניין הארץ במו ידיו ממש לבין אהבתו לנגינה. הוא נכנע למתבקש וממיר את הרפת בתזמורת וברביעיית המיתרים, אך מצפונו כופה עליו להוביל את הרביעייה להופעות בכל נקודת יישוב נידחת המעוניינת בכך, על אף הסכנה בדרכים וספקנותם הלגלגנית של חבריו לנגינה. לצד ייסורי מצפונו, אהבתו הנכזבת ולבטיו האמנותיים, מייסרות את פרידמן דאגותיו לאביו, המתעקש להישאר בגרמניה בניגוד להפצרות בנו וצו השכל הישר.

אווה שטאובנפלד, הוויולנית, עומדת במרכז העלילה. אשת חידה, יפהפייה, אמנית מוכשרת, מסתגרת, קרה, מתנשאת, אדישה ולגלגנית, שהרביעייה היא ביתה היחיד האמיתי, לאחר שניתקה את כל קשריה עם חייה הקודמים, שסוד אפל מכתים אותם ומטיל את צלו על חייה בהווה. קורט רוזנדורף מתלבט תחילה אם להזמינה לרביעיית המיתרים שהוא מקים, בעיקר בגלל יופייה יוצא הדופן והחשש למהומה, שעלולה נוכחותה בין שלושה גברים לחולל, אך כשרונותיה המוזיקליים גוברים על כל שיקול אחר ואווה משתלבת בהרכב, על אף השוני הקיצוני בינה לבין שאר הנגנים, המתקשים לעמוד על טיבה.

ברנרד ליטובסקי, הצ'לן, הוא מוזיקאי מוכשר בעל יכולת טכנית גבוהה, אך במקביל הוא גם ספורטאי נלהב, איש רעים, עממי, פתוח, חובב דיבור ורכילות בה במידה שקורט רוזנדורף ואווה שטאובנפלד סולדים מהם. תכונותיו אלה מובילות אותו שלא בטובתו אל סכנות, שאינו מודע להן עד שהוא שוקע בתוכן בלי יכולת להיחלץ.

סיפור העלילה מובא, פרק אחר פרק, בפי כל אחד מחברי הרביעייה בתורו, מנקודת ראותו ובהתאם לאופיו הייחודי, ונחתם ברשימותיו, הכתובות כיומן, של אגון לוונטל, המשקיף והמתעד. את רשימותיו אלה הוא מנהל כסדרן עד 1939, שם הן מסתיימות ומתחדשות, כפרק סיום, בשנת 1955.

על הסופר עריכה

ב"רביעיית רוזנדורף" מתגלה נתן שחם לא רק כסופר אלא כמוזיקאי בעל ידע, בקיאות והבנה מעמיקה. הספר הוא שילוב של רומן היסטורי, פרק בתולדות ארץ ישראל, מחקר מוזיקלי בעבודתו של הרכב קאמרי והתבוננות פסיכולוגית חודרת בנפשות הפועלות. קודם ל"רביעיית רוזנדורף" כתב שחם את הספר "ארבעה בתיבה אחת", הגיגים בנושא מוזיקה קאמרית וחוויותיו כנגן ברביעיית חובבים. כמו כן כתב שחם את צלו של רוזנדורף, ספר המשך לרביעיית רוזנדורף.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה