רבי דוסתאי ברבי ינאי
רבי דוסתאי ברבי ינאי (לעיתים מופיע בשמות: רבי דוסתאי בן רבי ינאי ורבי דוסתיי בי רבי יניי) היה תנא בן הדור החמישי לתנאים שחי בארץ ישראל בסוף המאה ה-2, ולפרקים שהה גם בבבל. מוזכר במשניות, בשני התלמודים ובמדרשים.
| לידה |
המאה ה־2 סוריה פלשתינה, רומא העתיקה  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־3 |
| מקום קבורה | עכברה, צפת, ישראל |
| מקום פעילות | ארץ ישראל ובבל |
| תקופת הפעילות | דור חמישי לתנאים |
| השתייכות | תנאים |
| רבותיו | רבי מאיר |
| בני דורו | רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי בן כיפר, רבי אחי ברבי יאשיה, רבי אלעזר ברבי ינאי |
| אב | רבי ינאי (תנא) |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד למשפחת כהנים בארץ ישראל. היה בנו של התנא רבי ינאי[1] ואחיו של התנא רבי אלעזר ברבי ינאי [2]. למד אצל רבי מאיר ומסר כמה מימרות בשמו[3]. היה חברם של התנאים רבי יהודה הנשיא[4] ורבי יוסי בן כיפר[5].
בתלמוד מסופר שרבי דוסתאי נשלח יחד עם חברו רבי יוסי בן כיפר כדי לגבות בבבל מעות עבור החכמים[6]. במהלך מסעם פגשו את התנא רבי אחי ברבי יאשיה שהיה רב העיר הוצל שבבבל. רבי אחי ברבי יאשיה שלח את רבי דוסתאי ורבי יוסי להביא בשבילו כלי כסף שהוא הפקיד אצל סוחרים בנהרדעא. כשהגיעו רבי יוסי ורבי דוסתאי לנהרדעא הסוחרים הביאו להם את הפיקדון ודרשו מהם לעשות קניין על החפץ כדי שאם הפיקדון יפגע בדרך הסוחרים לא יהיו חייבים לשלם משום שכבר הקנו את החפץ לשליחיו של רבי אחי וזה נחשב שהחזירו את הפיקדון. רבי יוסי ורבי דוסתאי סירבו לעשות קניין ובתגובה הסוחרים דרשו מהם להחזיר להם את הפיקדון כי הם רוצים להחזיר רק לר' אחי עצמו כדי שלא להתחייב את שווי הכלי אם יפגע בדרך. רבי דוסתאי הסכים להחזיר את הכלי לסוחרים אבל רבי יוסי לא הסכים והסוחרים התחילו לצער אותו כדי להכריח אותו להחזיר את הכלי והוא לא הסכים. הסוחרים התלוננו לרבי דוסתאי על כך שחבירו לא מוכן להחזיר להם את הכלי והוא אמר להם להכות הרבה את רבי יוסי עד שיסכים להחזיר להם את הכלי.
כשחזרו רבי יוסי ורבי דוסתאי להוצל, קבל רבי יוסי לפני רבי יאשיה על כך שלא רק שרבי דוסתאי לא עזר לו, אלא שהוא גם הציע לסוחרים להכותו יותר. רבי אחי שאל את רבי דוסתאי למה הוא עשה מה שעשה, ורבי דוסתאי ענה שהסוחרים הם גברתנים שאם הם אומרים לשלוחיהם לכפות מישהו השלוחים כופתים אותו ואם אומרים לשלוחיהם להרוג מישהו השלוחים הורגים אותו והוא חשש שייהרג ומי ייתן לאביו ינאי בן כמותו. לאחר שרבי יאשיה הבין מרבי דוסתאי שהסוחרים קרובים למלכות ויש להם סוסים ופרדים ולכן קשה לברוח מהם הוא אמר לרבי דוסתאי שהוא עשה בסדר שהרי לא הייתה לו ברירה.
לפי רבי אשתורי הפרחי, רבי דוסתאי נקבר יחד עם אביו רבי ינאי בעיר עכברה שבגליל[7].
מאמרותיו
עריכה- ”אמר ר' דוסתאי בר' ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה”[8].
- ”שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה איש מחזר על אשה ואין אשה מחזרת על איש משל לאדם שאבד לו אבידה מי מחזר על מי בעל אבידה מחזיר על אבידתו ומפני מה איש פניו למטה ואשה פניה למעלה כלפי האיש זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת ומפני מה האיש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת מפני מה אשה קולה ערב ואין איש קולו ערב זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה”[9].
- ”דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מביא דורון גדול למלך ספק מקבלין אותו הימנו ספק אין מקבלין אותו הימנו, ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה פני המלך והקדוש ברוך הוא אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך”[10].
- ”רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו”[11].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "ר' דוסתאי בר' ינאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 326, באתר היברובוקס
- דוסתאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב אהרן הימן, "ר' דוסתאי בר' ינאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 326, באתר היברובוקס
- ^ הרב אהרן הימן, "רבי ינאי (תנא),אביו של ר' דוסתאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 765, באתר היברובוקס
- ^ משנה, מסכת ערובין, פרק ה', משנה ד'; מסכת אבות, פרק ג', משנה ח'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ז', הלכה ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ג', הלכה ד'; תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד.
- ^ כפתור ופרח, פרק יא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ח', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"א, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד א'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ח'