פתיחת התפריט הראשי

רבי לויטס איש יבנה

תנא בדור השלישי

רבי לויטס איש יבנה היה תנא בדור השלישי. התגורר ביבנה. מוזכר פעם אחת במשנה, ופעמים נוספות בפרקי דרבי אליעזר.

שמועריכה

לפי חלק מהדעות, שמו היה "לוי", והכינוי "לויטס" הוא הטיה יוונית של השם[1]. רבי דוד הנגיד כתב[2], שהסיומת "טס" מרמזת על היותו חבר בסנהדרין, ומתרגם ספרו לעברית, ר' בן ציון קרינפיס, הסביר את כוונתו, ש"טס" בגימטריה 69, שהם החברים הנוספים בסנהדרין מלבדו.

זמנועריכה

בעל ספר יוחסין כתב כי לא ניתן לזהות את זמנו של רבי לויטס איש יבנה[3], וכן כתב הרב רפאל הלפרין[4], ואף הרב אהרן הימן לא הכריע בשאלה זו[5].

לעומתם, רבי דוד לוריא, במבואו לפרקי דרבי אליעזר[6], מסיק מכך שר' לויטס הובא במשנה בין מאמרו של בן עזאי לבין מאמרו של רבי יוחנן בן ברוקה, שר' לוי חי בימיהם, כלומר בדור השלישי לתנאים, וכך הסיקו חוקרים ופרשנים נוספים, בהם מרדכי מרגליות[7].

אמרותיועריכה

בכל ששת סדרי המשנה מובאת בשמו אמרה אחת: "רבי לויטס איש יבנה אומר: מאד מאד הוי שפל רוח, שתקות אנוש רימה" (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ד').

בפרקי דרבי אליעזר מובאים מספר מאמרים בשמו:

  • "רבי לויטס איש יבנה אומר: כל הבאים אל התיבה הפריש זכרים מן הנקבות, שנאמר (ספר בראשית, פרק ז', פסוק ז'): 'ויבוא נח ובניו, ואשתו ונשי בניו', הרי זכרים בצד אחד ונקבות בצד אחד, וכשיצאו העמיד זכרים בצד נקבות, שנאמר (ספר בראשית, פרק ח', פסוק ט"ז): 'צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך, הרי איש ואשתו"[8]

רבי לויטס איש יבנה אומר: ככתר זה שהוא הידור בראשו של מלך, כך השיבה הדר וכובד לזקנים, שנאמר (ספר משלי, פרק כ', פסוק כ"ט): 'תפארת בחורים כוחם, והדר זקנים שיבה'

פרקי דרבי אליעזר פרק נב
  • "אם אין מצורעת מרוקקת בפני, אינו מתרפא, ואם אין אביו של מצורע רוקק בפניו אינו מתרפא, שנאמר (ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק י"ד): ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים".

קברועריכה

מסורות קדומות ממקמות את קברו ביבנה, סמוך לקבר המיוחס לרבן גמליאל דיבנה[9]. מסורות אחרות, ובהן של רבי חיים ויטאל בשם האר"י, מציינות את מקום קבורתו בהר חוקאב, סמוך לצפת[10]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקדמת הרב מתתיהו שטראשון לנתיבות עולם
  2. ^ מדרש דוד, אבות ד, ד
  3. ^ ספר יוחסין, מאמר ראשון, אלף-בית, אות ל' ד"ה ר' לויטס איש יבנה
  4. ^ אטלס עץ חיים, תנאים ואמוראים ח"ב, עמ' 248
  5. ^ תולדות תנאים ואמוראים, בערכו
  6. ^ 'קונטרס המבוא' אות לו
  7. ^ "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" בערכו;
  8. ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק כג
  9. ^ ר' גרשון סגל יידלש, "גלילות ארץ ישראל" אגרת הקודש (כת"י ב) ועוד
  10. ^ משה ריישר, שערי ירושלים; ר' משה טננבוים, 'מסעות משה' "קברים סביבות צפת'; ר' אשר אנשיל גרינואלד, "טוב ירושלים" פרק לד; ועוד