רבקה בסמן בן-חיים
רבקה בַּסמַן בן-חיים (בכתיב יידי: רבֿקה באַסמאַן בן־חיים; 20 בפברואר 1925 – 22 במרץ 2023) הייתה משוררת יידיש ומורה ישראלית.
| |
| לידה |
20 בפברואר 1925 אוקמרגה, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 2023 (בגיל 98) |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | משוררת ומורה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קולומביה |
| שפות היצירה |
יידיש |
| תקופת הפעילות | 1949–2023 (כ־74 שנים) |
| הושפעה מ |
קדיה מולודובסקי |
| בן זוג | מולה בן חיים |
| פרסים והוקרה |
פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1984) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרבקה בסמן בן-חיים נולדה בעיירה וילקומיר (בימינו אוקמרגה) שבליטא. היא למדה בבית הספר היהודי היידי, והשלימה לימודיה בגימנסיה ליטאית.
עם הכיבוש הנאצי של ליטא נכלאה רבקה בסמן בן-חיים בגטו וילנה, ואחר כך שהתה במחנות כפייה נאציים לנשים. כך זכתה לשרוד את ההשמדה.
משנת 1945, לאחר המלחמה, הצטרפה לפעילי "הבריחה", ועסקה בהצלה ובכיוון העקורים לארץ ישראל, דרך מחנות זמניים באירופה. בשנת 1947 עלתה ארצה, והצטרפה לקיבוץ המעפיל. בקיבוץ, שהיה אז בחזית היישוב היהודי אל מול קאקון וטולכרם, היא השתתפה במלחמת העצמאות.
לאחר מלחמת העצמאות יצאה בסמן בן-חיים ללימודים, וסיימה את הסמינר למורים. היא עבדה בקיבוץ כמורה וכתבה ופרסמה בה בעת את שיריה ביידיש. בשנת 1959 פרסמה את ספר שיריה הראשון טויבן ביים ברונעם – יונים עלי באר. הספר יצא לאור בהוצאת היידיש ע"ש י"ל פרץ, שבתל אביב.
|
בַּדְּמָמָה הַלֵּילִית |
| מיידיש: יהודה גור-אריה |
בשנת 1961 יצאה בסמן בן-חיים עם בעלהּ הצייר מולה בן-חיים לניו יורק. למדה בקורסים ללשון אנגלית וספרות באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1962 שבה עם משפחתה לארץ והשתקעה בעיר הרצליה.
בשנת 1965 יצאה בסמן בן-חיים עם בעלה לשליחות במוסקבה, ושירתה שם גם כנספח לענייני תרבות בשגרירות וגם כמורה. רבקה בסמן בן-חיים נמנתה עם מייסדי החבורה הספרותית "יונג ישראל" (יידיש: "ישראל הצעירה"), חבורת יוצרי יידיש שעלו לישראל והמשיכו בה את יצירתם. היא כתבה ופרסמה תשעה ספרי שירה ביידיש. רבים משיריה תורגמו גם ללשונות אחרות, כגון: לעברית, לאנגלית, לצרפתית, לפולנית, לגרמנית, ואפילו לפלמית.
בשנת 2006 ראו אור כל ספרי שיריה, בשני כרכים, בעיצובו של בעלהּ, מולה בן-חיים.
נפטרה ב-22 במרץ 2023.
פרסים והוקרה
עריכהעל עבודתהּ הספרותית זכתה בסמן בן-חיים בפרסים רבים: פרס איציק מאנגר, פרס פיכמן, פרס דוד הופשטיין, פרס אריה שמרי, פרס פולק מטעם בית שלום עליכם בתל אביב, ופרס ז'יטלובסקי בניו יורק, פרס על מפעל חיים מטעם הקרן על שם המשורר יעקב גרופר.
בנובמבר 2015 זכתה בפרס "הרשות הלאומית לתרבות היידיש" לשנת תשע"ו – 2015.
מספריה
עריכה- בלעטער פון וועגן, תל אביב: ישראל בוך, תשכ"ח-1967.
- צעשאטענע קרעלן, שירים, תל אביב: ישראל בוך, 1982.
- אנרירן די צייט: לידער [שירים], איור : מולה בן-חיים, תל אביב: ישראל בוך, תשמ"ח-1988.
- די שטילקייט ברענט: לידער [שירים], תל אביב: ישראל בוך, 1992.
- מולה בן חיים – צייר ויצירתו (עורך: דוד גלעדי; עיצוב והפקה: חיים רון), הרצליה, 1997.
- די ערד געדענקט: שירים, תל אביב: ישראל בוך, 1998.
- אויף א סטרונע פון רעגן: לידער [שירים], איור: מולה בן-חיים, תל אביב: ישראל בוך, תשס"ג-2002.
- לכבוד איך און דו: לידער ["לכבוד אני ואתה": שירים], (א ווארט פריער [הקדמה]: אלכסנדר שפיגלבלאט); (הילע און אילוסטראציעס [עטיפה ואיורים]: מולה בן-חיים), תל אביב, בית ליוויק, 2006.
- על מיתר הגשם, איור: מולה בן-חיים, תל אביב: קשב לשירה, 2010.
- אייביקע וועגן: לידער [שירים], איור : מולה בן-חיים, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג, תשע"ח-2018
קישורים חיצוניים
עריכה- שושי שפרבר ואסף גלאי, הזמן הוא פצע ואלוהים רוצה לרפא את העולם בדמעה, על שירתה, במוסף "תרבות וספרות", באתר הארץ, 21 במרץ 2007
- זלדה כהאן-ניומן, רבקה בסמן בן-חיים, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- חצי פינה, שיר, עתון 77, גיליון 306, דצמבר 2005
- אלי הירש, על "על מיתר הגשם", ידיעות אחרונות, 3 בדצמבר 2010
- משה למסטר, רבֿקה באַסמאַנס פּאָעטישע וועלט (ביידיש)
רבקה בסמן בן-חיים בפסטיבל לשירה מטר על מטר, 2011- רבקה בסמן בן-חיים, דף שער בספרייה הלאומית
