יעקב גרופר

משורר יהודי

יעקב אשל גרופר (בכתיב יידי: גראָפּער; ברומנית: Jacob Ashel Groper,‏ Yankev Groper;‏ 21 באוגוסט 189012 בדצמבר 1968) היה משורר יידיש יהודי-רומני.

יעקב גרופר
Jacob Ashel Groper
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוגוסט 1890
מיכאילן, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1968 (בגיל 78)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת יאשי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גרופר נולד במיכאילן (פו') מולדובה, רומניה. למד משפטים באוניברסיטת יאשי. ב-1908 החל לכתוב שירה ברומנית, בגרמנית ובעיקר ביידיש, והוא נחשב לאחד מחלוצי שירת היידיש ברומניה. היה ממשתתפי ועידת צ'רנוביץ (1908). ב-1914 היה, לצד אברהם לייבה זיסו וראובן רובין, חלק מקבוצת אנשי רוח שנאבקו למען ספרות יידיש, והוציאו לאור את הירחון "ליכט" (יידיש: "אור"). החל מאותה שנה החלו להדפיס משיריו בכתבי עת בווילנה, בלבוב, בבוקרשט ובלונדון. חלק משיריו תורגמו לרומנית.

מ-1914 הופיעו שיריו בירחונים ובשבועונים בווילנה, בלבוב, בבוקרשט ובלונדון, כמו גם באנתולוגיות ובכרך "אין שאָטן פֿון אַ שטיין" (1934). בנוסף, ערך אוסף משירי י.ל. פרץ (1915).

התגורר בברלין עד עליית הנאצים לשלטון.

כיהן כיו"ר מחלקת היידיש בהתאחדות הסופרים של רומניה.[1]

ב-1964 עלה לישראל, ערירי, והתגורר ברחוב מיכאל בחיפה. נפטר ב-1968 בעת ששהה בברלין המערבית, לשם נסע כדי למכור נדל"ן שהיה בבעלותו. הובא לקבורה בבית העלמין בחיפה.[2] בן 78 במותו.

גרופר הותיר אחריו ירושה של כמיליון לירות, שמחצית ממנה הקדיש למספר מטרות ספרותיות: הוצאת כל יצירותיות הספרותיות בישראל ביידיש ובתרגום עברי; הוצאת אנתולוגיה של כתבי משוררים וסופרים יהודים, והקמת קרן פרסים על שמו.[3] כן נוסדה קרן על שמו שמטרותיה פרסום ספריו והענקת פרסים על שמו מטעם קרן קיימת לישראל והתאחדות עולי רומניה למחברי עבודת מחקר, דברי ימי יהדות רומניה או יצירה אחרת המתייחסת ליהדות רומניה[4] (הפרס הוענק לראשונה ב-1971 לשלמה ביקל וחיים רבינזון[5]).

לדברי המשורר וחוקר השירה עזרא פליישר, שהיה ידידו, גרופר "היה המשורר האידי הגדול ביותר של יהדות רומניה. יהודי רומניה, מזקן ועד טף, הכירוהו והעריצוהו ואף בין הגויים זכה להוקרה רבה".[6]

ספריו

עריכה
  • אין שאָטן פֿון אַ שטיין, בוקרשט: פארלאג שלום עליכם, 1934. (שירים)
  • שירים נבחרים / געקליבענע לידער, תל אביב: התאחדות עולי רומניה בישראל; אשקלון: הוועדה המטפלת בעזבונו של יעקב גרופר, תשל"ו 1975. (עברית ויידיש עמוד מול עמוד)

לקריאה נוספת

עריכה
  • לעקסיקאָן פֿון דער נײַער ײִדישער ליטעראַטור, כרך ב, 195, עמ' 364. (ביידיש)
  • שלמה ביקל, אינזיך און ארומזיך: נאטיצן פון א פאלעמיסט און קריטישע באמערקונגען, בוקרשט: שלום עליכם, 1936, עמ' 100–103. (ביידיש)
  • שלמה ביקל, אוי רומעניע רומעניע: געשיכטע, ליטעראטור-קריטיק, זכרונות, בואנוס איירס: קיום, תשכ"ב-1961, עמ' 193–204. (ביידיש)
  • יעקב גרופר: אישיותו וזמנו / יעקב גראָפּער און זיַין ציַיט, תל אביב: התאחדות עולי רומניה בישראל; אשקלון: הוועדה המטפלת בעזבונו של יעקב גופר, תשל"ו. (עברית ויידיש) (הספר בארכיון האינטרנט)
  • יעקב גרופר בעיני דורו / יעקב גראָפּער ווי זיָין דור האָט אים געזען, ירושלים; אשקלון: קרן גרופר, 2006. (עברית ויידיש)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא משוררים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.