רבקה הרדינג דייוויס

סופרת ועיתונאית אמריקאית, מחלוצות הריאליזם האמריקאי בספרות, פמיניסטית ומבקרת חברתית חריפה

רבקה בליין הרדינג דייוויסאנגלית: Rebecca Blaine Harding Davis;‏ 24 ביוני 1831 - 29 בספטמבר 1910) הייתה סופרת ועיתונאית אמריקאית, מחלוצות הריאליזם האמריקאי בספרות, פמיניסטית ומבקרת חברתית חריפה שהציגה בסיפוריה תמונות ביקורתיות וריאליסטיות מחייהם של אפריקאים אמריקאים, פועלים עניים ומנוצלים, מהגרים, ילידים אמריקאים ובעיקר נשים בנות מעמדות וקבוצות אלו.

רבקה הרדינג דייוויס
רבקה הרדינג דייוויס, 1865 לערך
רבקה הרדינג דייוויס, 1865 לערך
לידה 24 ביוני 1831
ושינגטון, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1910 (בגיל 79)
מאונט קיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rebecca Blaine Harding עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאים לבנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Leverington Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סמינר וושינגטון לנשים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות החיים במפעלי הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ל. קלרק דייוויס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים צ'ארלס בלמונט דייוויס, ריצ'רד הרדינג דייוויס עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצירתה הידועה ביותר היא הסיפור הקצר או הנובלה "החיים במפעלי הברזל" (1861; Life in the Iron Mills), סיפור על רוח אמן בגוף של פועל מהגר מווילס העובד ללא עתיד וללא תקווה במפעל יציקת ברזל בווירג'יניה, "גיהנום מבעית וחסר מוצא של אש וברזל"[1].

תולדות חייה עריכה

דייוויס נולדה בוושינגטון, פנסילבניה, בכורה בין חמישה ילדים. בהיותה כבת חמש עברה המשפחה לווילינג שבווירג'יניה המערבית, עיר תעשייתית שהתפתחה למרכז מפעלי ברזל ופלדה, סביבה המופיעה רבות ביצירתה. עד גיל 14 התחנכה בבית על ידי אמה, והרבתה לקרוא. אחת הסופרות שהשפיעו עליה בגיל זה הייתה הרייט ביצ'ר סטו. בגיל 14 עברה לחיות עם דודתה בעיר הולדתה וושינגטון והתחנכה בסמינר לנערות. כאשר בגרה (בגיל 17 בשנת 1848), נשאה את נאום הסיום בשם בנות מחזורה.

לאחר סיום לימודיה חזרה לווילינג וחיה בבדידות עד לפרסום "החיים במפעלי הברזל" בכתב העת The Atlantic באפריל 1861. הפרסום גרר תגובות נלהבות מקרב הקהילה הספרותית. לואיזה מיי אלקוט וראלף וולדו אמרסון קראו לה "קול חדש ואמיץ" והעלו על נס את נכונותה לספר על חייהם של אנשים שקולם לא נשמע עד אז. בעצת הסופר נתניאל הות'ורן, הוזמנה לפגוש את המו"ל ג'יימס תומאס פילדס ופרסמה סיפורים קצרים נוספים על חיי הפועלים.

ב-5 במרץ 1863 נישאה בפנסילבניה לעורך הדין למואל קלרק דייוויס (Lemuel Clarke Davis), שהתכתב עמה במהלך שנתיים, בנם הבכור ריצ'רד הרדינג דייוויס היה אף הוא לסופר ועיתונאי. כן נולדו להם בן, צ'ארלס בלמונט (1866) ובת, נורה (1872).

הרדינג דייוויס המשיכה לכתוב סיפורים וכתבות עיתונאיות והייתה עורכת העיתון "ניו יורק טריביון" (New-York Tribune). בשנת 1892 פרסמה את הספר Silhouettes of American Life וב-1904 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה Bits of Gossip.

נפטרה בגיל 79, בשנת 1910. אף על פי שפרסמה כ-500 סיפורים והייתה כותבת מוכרת בזמנה, נשכחה כמעט כליל לאחר מותה.

בראשית שנות השבעים גילתה הכותבת הפמיניסטית טילי אולסן (Tillie Olsen) את כתביה של הרדינג דייוויס ובשנת 1972 הוציאה לאור מחדש את "החיים במפעלי הברזל" עם הקדמה פרי עטה. הדבר הוביל לגילוי מחודש של הרדינג דייוויס ומחקר יצירתה.

סגנון עריכה

סגנונה של הרדינג דייוויס מוגדר כריאליסטי, ושמה מוזכר כחלוצת הריאליזם האמריקאי. היא מציגה את קשיי החיים ללא מסווה ומתארת אותם באופן חי ופשוט. סגנון זה משתלב עם זרם ה"צבע המקומי" (Local color) בספרות האמריקאית של התקופה ששמה דגש על תיאור חי של דמויות, מקומות, מבטאים, נוף ומנהגים בעלי ניחוח מקומי מובהק.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה