ויקיפדיה

לואיזה מיי אלקוט

מחברת רומנים אמריקאית

לואיזה מיי אלקוט (באנגלית: Louisa May Alcott‏; 29 בנובמבר 1832 – 6 במרץ 1888) הייתה סופרת אמריקאית הידועה בעיקר בזכות ספרה "נשים קטנות".

לואיזה מיי אלקוט
Louisa May Alcott
חתימתה של לואיזה מיי אלקוט
חתימתה של לואיזה מיי אלקוט
חתימתה של לואיזה מיי אלקוט
לידה 29 בנובמבר 1832
ג'רמנטאון, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה 6 במרץ 1888 (בגיל 55)
בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם לידה Louisa May Alcott עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאית
מקום קבורה Sleepy Hollow Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בוסטון, וולפול, Orchard House, אירופה, בוסטון, Fruitlands, קונקורד, קונקורד, אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט A. M. Barnard, Flora Fairchild, Flora Fairfield, Tribulation Periwinkle עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת
שפות היצירה אנגלית
סוגה ספרות גותית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי התנועה לביטול העבדות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות נשים קטנות
תקופת הפעילות 1860–1886 (כ־26 שנים)
מספר צאצאים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה הלאומי לנשים (1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
louisamayalcott.org
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אלקוט נולדה בג'רמנטאון[1][2] (היום חלק מפילדלפיה) שבמדינת פנסילבניה שבארצות הברית לאביה, עמוס ברונסון אלקוט, מחנך ומורה בעל תפיסות מתקדמות לזמנו, שדגל בניהול עצמי של התלמידים. המשפחה עברה לקונקורד שבמדינת מסצ'וסטס שם גדלה לואיזה עם שלוש אחיותיה והתחנכה על-פי שיטותיו המיוחדות של אביה. ברונסון אלקוט היה אידאולוג שפעל להקמת חברה אוטופית, ובין היתר ייסד את הקומונה הטבעונית הראשונה בארצות הברית, "פרוטלנד" (Fruitland), בה התבססו החיים על אמונתו הטרנצנדנטית, ובה לא היו משתמשים בחיות לשום מטרה שהיא.

בנות משפחת אלקוט לא למדו באופן מסודר, יכלו לבחור את השיעורים המועדפים עליהן (לואיזה מעידה שהיא העדיפה את מקצועות הספרות, ההיסטוריה והגאוגרפיה), ונהגו להמחיז מחזות ואגדות שבהם היו משתתפים כל בני המשפחה, באסם המשפחתי, כאשר אלקוט עצמה גילמה את התפקידים הגבריים. לפי עדותה של אלקוט היו אלה הימים המאושרים ביותר בחייה.

לאחר שנאלץ אביה לסגור את בית הספר שניהל (יום אחד הוא קיבל אל בית ספרו תלמיד שחור, ומשנודע מעשה זה להורים הלבנים – חדלו לשלוח את ילדיהם אל בית ספרו של המחנך ה"מושחת"), שקעה המשפחה בחובות כבדים, ולואיזה החלה לעבוד במגוון של עבודות על מנת לתמוך בנטל הכלכלי של משפחתה. היא עבדה בין השאר בתור תופרת, מטפלת, מורה, גננת ועוד. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית שימשה אלקוט בתור אחות. העבודות הרבות, והנטל והמאמץ הפיזי שקיבלה על עצמה החלישו אותה ופגעו בבריאותה.

בשלב זה פתחה אלקוט בקריירה ספרותית, והחלה לשלוח סיפורים ושירים לכתבי-עת שונים. ספרה הראשון, "משלי פרחים", יצא לאור כאשר הייתה בת 22, והיה מבוסס על קובץ אגדות שכתבה לבתו הקטנה של ידיד המשפחה, הסופר ראלף אמרסון.

פרסומה כסופרת החל עם צאת ספרה "תמונות מבית החולים", בשנת 1863, שהיה עיבוד למכתבים ששלחה למשפחתה בזמן ששימשה כאחות בימי מלחמת האזרחים. הצלחתו של הספר הביאה לפנייה של הוצאת ספרים אליה והזמנת כתיבת ספר לנערות. אלקוט נענתה לבקשה, וכתבה את הספר "נשים קטנות", שהתבסס על זיכרונותיה משנות ילדותה.

בהתחלה חשב המוציא לאור לבטל את הדפסת הספר, שנראה לו משעמם, אולם לאחר שנתן אותו לאחייניתו הצעירה לקריאה, בעקבות תגובתה הנלהבת הוא הוציא את הספר לאור באוקטובר 1868.

הספר זכה להצלחה מסחרית עצומה ברחבי אנגליה וארצות הברית, מה שהבטיח את עתידה הכלכלי של אלקוט. אלקוט פרעה את חובות משפחתה, שלחה את אחותה הצעירה אביגיל מיי אלקוט ניריקר ללמוד ציור באירופה, וקנתה בית למשפחתה בקונקורד. בשנים הבאות המשיכה לעסוק בכתיבת ספרים, רובם מיועדים לילדים ונוער, ואף כתבה שני המשכים ל"נשים קטנות".

המאמץ הקשה בו התנסתה אלקוט בצעירותה ובריאותה הרופפת התישו את כוחותיה, והיא העידה על עצמה שהיא חשה "זקנה מתקדמת". ב-6 במרץ 1888 היא מתה משבץ בבוסטון בגיל 55.

ספרים

עריכה
  • "משלי פרחים", 1854
  • "תמונות מבית חולים", 1863
  • "מאחורי מסכה, או כוחה של אישה", 1866 (בשם העט א"מ ברנרד), תרגום: שירלי פינצי-לב, סנדיק ספרים, 2015.
  • "נשים קטנות", 1868. תורגם מספר פעמים לעברית, כשהתרגום הנפוץ ביותר הוא של שרון פרמינגר, ידיעות ספרים, 2011 [דרוש מקור].
  • "גברים קטנים", 1871, תרגום: חגית בורר, כתר, 1977.
  • "שמונה דודנים", 1874, תרגום: יוסף רביקוב, זלקוביץ', 1974.
  • "פריחת השושנה", 1876
  • "ג'ק וגיל", 1880
  • "ילדי ג'ו", 1886
  • "מתחת לשיחי הלילך", 1889 (פורסם לאחר מותה)
  • "נערה בת הדור הישן", 1897 (פורסם לאחר מותה)

לקריאה נוספת

עריכה
  • Edna Dow Littlehale Cheney (ed.), Louisa May Alcott, Her Life, Letters, and Journals, Roberts Brothers, 1889 (הספר בקטלוג ULI)
  • Sarah Elbert, A Hunger for Home: Louisa May Alcott and Little Women, Temple University Press, 1984 (הספר בקטלוג ULI)
  • Charles E. Strickland, Victorian Domesticity: Families in the Life and Art of Louisa May Alcott, University of Alabama Press, 1985 (הספר בקטלוג ULI)
  • Elizabeth Lennox Keyser, Whispers in the Dark: the Fiction of Louisa May Alcott, University of Tennessee Press, 1993 (הספר בקטלוג ULI)
  • William Anderson, The World of Louisa May Alcott: a First-Time Glimpse into the Life and Times of Louisa May Alcott, Author of "Little "Women, HarperPerennial, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
  • Madeleine B. Stern, Louisa May Alcott, Random House, 1996 (הספר בקטלוג ULI)
  • Sarah Elbert (ed.), Louisa May Alcott on Race, Sex, and Slavery, Northeastern University Press, 1997 (הספר בקטלוג ULI)
  • Beverly Lyon Clark, Louisa May Alcott: the Contemporary Reviews, Cambridge University Press, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
  • Daniel Shealy (ed.), Alcott in her Own Time: a Biographical Chronicle of her Life, Drawn from Recollections, Interviews, and Memoirs by Family, Friends, and Associates, University of Iowa Press, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
  • Susan Cheever, American Bloomsbury: Louisa May Alcott, Ralph Waldo Emerson, Margaret Fuller, Nathaniel Hawthorne, and Henry David Thoreau: Their Lives, Their Loves, Their Work, Simon & Schuster, 2006 (הספר בקטלוג ULI)
  • John Matteson, Eden's Outcasts: the Story of Louisa May Alcott and her Father, W. W. Norton, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
  • Daniel Shealy, Little Women Abroad: the Alcott Sisters' Letters from Europe, 1870-1871, University of Georgia Press, 2008 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לואיזה מיי אלקוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Cullen-DuPont, Kathryn, Encyclopedia of Women's History in America, Infobase Publishing, 2000, עמ' 8-9, ISBN 978-0-8160-4100-8
  2. ^ Louisa M. Alcott Dead. New York Times, March 7, 1888
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לואיזה_מיי_אלקוט&oldid=39165089"