רב יהודה בן רב שמואל בר שילת
רב יהודה בן רב שמואל בר שילת הוא אמורא שחי בדור השני של תקופת האמוראים, חי ופעל בבבל.
השתייכות |
אמורא בבלי ![]() |
---|---|
רבותיו |
רב ![]() |
אב |
רב שמואל בר שילת ![]() |
![]() ![]() |
רבותיו וחבריו
עריכהרב יהודה היה בנו של האמורא רב שמואל בר שילת, שחי בתקופת הדור הראשון והשני של האמוראים.
בתלמוד מובאים משמו קרוב ל-20 שמועות. רובם נאמרו בשם רב, משום כך מקובל לראות את רב יהודה כתלמידו של רב. יש הסבורים כי מלשון התלמוד, שרב יהודה אמר את הדברים רק 'משמיה דרב', (=בשמו של רב) משמע שלא היה תלמידו ממש, ולא שמע את הדברים מפיו. בנוסף, בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד א', נראה כי רב יהודה חי בזמנו של רב ספרא, דור רביעי לאמוראים, כך שלא חי בדורו של רב אלא בדור השלישי[1].
רב יהודה לא היה מוכר בארץ ישראל, ולא הוזכר כלל בתלמוד הירושלמי.
מאמריו בתלמוד
עריכהכאמור, בתלמוד מובאים דינים רבים בשמו, רובם המכריע בהלכה, בעניינים שונים: ברכות שונות ברכת הזימון והלכות עירובין, ומימרות נוספות באגדה, ביניהם:
- אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה[2]
- אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אין המסובין רשאין לאכול כלום עד שיטעום הבוצע
- אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: תשעה אכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין
באגדה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הרב אהרן הימן, "רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 571, באתר היברובוקס
- הערך "רב יהודה בן רב שמואל בר שילת", באתר המכלול
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב יוסף שמשי, הסבר המושג: "אמר רב... משמיה...", באתר פורטל הדף היומי, ברכות מז ע"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד ב'