רדיו פראנס

**רדיו פראנס**
**Radio France**
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1 בינואר 1975 – הווה (49 שנים)
חברות בנות	רדיו צרפת הבינלאומי; FIP; Mouv'; France Bleu; France Musique; פראנס קולטור; פרנס אינטר; התזמורת הלאומית של צרפת; France Info ;
מיקום המטה	הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת
בעלות	ממשלת צרפת
מוצרים עיקריים	שידורי רדיו
הכנסות	671 מיליון אירו (2018)
רווח	7.3 מיליון אירו (2018)
יו"ר	Sibyle Veil
מנכ"ל	סיבייל וייל
עובדים	4562 (2018)
	https://www.radiofrance.fr/

רדיו פראנס הוא תאגיד שידור רדיו ציבורי צרפתי.

תחנות רדיו עריכה

רדיו פראנס מציע שבע תחנות רדיו לאומיות:

פראנס אינטר - תחנת הרדיו הראשית של התאגיד, המכוונת לציבור הכללי. התחנה מפיקה תוכניות דיבור מבדרות ואינפורמטיביות יחד עם מגוון של מוזיקה ונוסף על כך מבזקי חדשות שעתיים.
פראנס אינפו - חדשות 24/7
פראנס קולטור - תוכניות תרבותיות המתרכזות על האומנויות, היסטוריה, מדע, פילוסופיה ועוד.. יחד עם סיקור חדשותי בשעות שיא.
פראנס מוזיק - מוזיקה קלאסית וג'אז.
פראנס בלו - רשת של 44 תחנות מחוזיות, המערבבות מוזיקה פופולרית יחד עם מידע ותוכניות הרלוונטיות לאותו מחוז.
FIP - תחנה המתמחה במגוון רחב של מוזיקה - קלאסית, היפהופ, ג'אז, שאנסון, רוק, בלוז, מוזיקת עולם, ודיבור מינמלי.
מוב' ('Mouv) - מוזיקת פופ המיועדת לקהל צעיר.

היסטוריה עריכה

הסמליל של התאגיד בין השנים 2005–2017

1897: שנה לאחר ניסיונותיו של מרקוני, יוג'ין דוקרטט מתחיל את ניסיונותיו לקיים שידור רדיו מהקומה השלישית של מגדל אייפל.
1921: תחזית מזג האוויר ומצב שוק ההון משודרים מסטודיו במגדל אייפל.
6 בנובמבר 1922: "רדיולה", משדר הרדיו הצרפתי הפרטי הראשון מתחיל בשידורים קבועים. הוא מחליף את שמו ל"רדיו פריז" ב-1924.
1940-44: גם בצרפת הכבושה וגם במשטר וישי בדרום, הרדיו נשלט על ידי המדינה.
1944: בעת שחרור צרפת, מונופל המדינה על השידור נשמר עבור סיבות אידואלוגיות ופרקטיות. שידור רדיו ציבורי מנוהל על ידי ה-RDF, אשר יקרא לאחר מכן RTF (תאגיד השידור הצרפתי של הרדיו והטלוויזיה).
1955: תחנת הרדיו המסחרית "יורופ נו. 1" מתחילה לשדר ממעבר לגבול בחבל הסאר בגרמניה, אשר שוחרר מהכיבוש הצרפתי באותה שנה.
1965: תחת הנהלתו של רולאנד דהורדן, ארבע תחנות הרדיו הצרפתיות נקראות מחדש: "פראנס I" ו-"פראנס II" הופכות ל"RTF-Inter"' אשר תקראנה לאחר מכן "France Inter". "פראנס III" נקראת מחדש "RTF Promotion", ולאחר "France Culture", "פראנס IV" נקראת "RTF Haute Fidelité" ולאחר מכן "France Musique".
1975: לאחר שתאגיד השידור הציבורי של הרדיו והטלוויזיה מתפרק, רדיו פראנס מקבל עצמאות ממוסדות תקשורת אחרים, והופך להיות תאגיד הרדיו הציבורי הצרפתי.
1981: לאחר לחץ מלובי הרדיו המסחרי, ולובי הרדיו העצמאי, נשיא צרפת הנבחר החדש פרנסואה מיטראן מתיר רישוי של תחנות רדיו "חופשיות", תחילה תחת סובסידיה ממשלתית ולאחר מכן ימומנו על ידי פרסומות. כתוצאה מכך סקטור של רדיו פרטי בתוך גבולות צרפת נולד.
1999: הרייטינג של הרדיו הוא 83%. מרבית המאזינים מאזינים בממוצע יותר משלוש שעות ביום. ל-99% ממשקי הבית הצרפתים יש רדיו.
2015: רדיו פראנס מכריז על סיום השידור בגלי AM, השידור מסתיים ב-31 בדצמבר באותה שנה.^[1]

מטה התאגיד עריכה

מטה רדיו פראנס נמצא ב"Maison de la Radio", בניין מעגלי המעוצב על ידי הארכיטקט הנרי ברנרד, הנחנך בדצמבר 1963 על ידי הנשיא דאז, שארל דה גול, אשר עומד לצד נהר הסן ברובע השישה-עשר של פריז. נוסף על כך, בתוך המטה נמצא גם מוזיאון התאגיד, מוזיאון של שידור הרדיו והטלוויזיה. הבניין נשרף ב-2014.^[2]