ויקיפדיה

רוברט ב. וילסון

כלכלן אמריקאי

רוברט ב. וילסון (באנגלית: Robert Butler Wilson, Jr.; נולד ב-16 במאי 1937) הוא כלכלן אמריקאי. וילסון הוא פרופסור באוניברסיטת סטנפורד. הוא זכה בפרס נובל למדעי הכלכלה לשנת 2020, יחד עם תלמידו לשעבר ועמיתו למחקר באוניברסיטת סטנפורד פול מילגרום. הפרס הוענק להם "על שיפורים בתורת המכרזים והמצאות פורמטים חדשים של מכירות פומביות".[1][2] גם שני תלמידים נוספים שלו, אלווין רות ובנגט הולמסטרם, הם חתני פרס נובל לכלכלה.[3][4]

רוברט ב. וילסון
Robert B. Wilson
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 במאי 1937 (בן 86)
Geneva, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה, ניהול, mathematical economics עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Howard Raiffa עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת סטנפורד (1964–2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Claude d'Aspremont Lynden, Christopher Norio Avery, Shinsuke Kambe, József Sákovics, Peter C. Cramton, Sushil Bikhchandani, Sridhar Moorthy, Robert Ernest Verrecchia, David Scott Reitman, Eiichiro Kazumori, David S. Ahn, Mikhail Mikhailovich Klimenko, Marciano M. Siniscalchi, Muhamet Yildiz, Jean-Pierre Ponssard, פול מילגרום, בנגט הולמסטרום, Qingmin Liu, Robert W. Rosenthal, Yuliy Sannikov, אלווין רות, Robert Gibbons, John Robert Chamberlin, Benjamin Golub עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1982)
  • פרס אווז הזהב (2014)
  • פרס ג'ון קרטי לקידום המדע (2018)
  • עמית החברה האקונומטרית (1976)
  • פרס נובל לכלכלה (2020)
  • Clarivate Citation Laureates (2007)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2015)
  • הרצאת פישר-שולץ
  • עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילסון ידוע בתרומתו למדעי הניהול וכלכלת עסקים. עבודת הדוקטורט שלו הציגה שיטה הנקראת Sequential quadratic programming.[5] שיטה זו הפכה לשיטה איטרטיבית מובילה בתכנון לא-ליניארי. יחד עם כלכלנים מתמטיים אחרים בבית הספר לעסקים בסטנפורד, הוא עזר לנסח מחדש את כלכלת הארגון התעשייתי ותאוריית הארגון באמצעות תורת המשחקים במצבים של חוסר שיתוף פעולה.[6][7]

מחקריו בנושא תמחור לא ליניארי השפיעו על המדיניות של חברות גדולות, במיוחד בתעשיית האנרגיה, ובמיוחד בחשמל.[8][9]

ביוגרפיה וקריירה עריכה

וילסון נולד ב־16 במאי 1937 בז'נבה, נברסקה. הוא סיים את בית הספר התיכון לינקולן בלינקולן, נברסקה וקיבל מלגה מלאה לאוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל תואר ראשון ממכללת הארוורד בשנת 1959. לאחר מכן השלים את התואר השני (MBA) בשנת 1961 ואת הדוקטורט (DBA) שלו[10] בשנת 1963 מבית הספר לעסקים בהרווארד. הוא עבד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס תקופה קצרה מאוד ואז הצטרף לפקולטה באוניברסיטת סטנפורד. הוא חבר בסגל בפקולטה לבית הספר לעסקים בסטנפורד מאז 1964. הוא היה גם חבר סגל משויך בבית הספר למשפטים בהרווארד בין השנים 1993 ו-2001.[11]

מחקר עריכה

וילסון חקר והרצה בנושאים הבאים: עיצוב שוק, תמחור, משא ומתן ונושאים הקשורים לארגון תעשייתי וכלכלת מידע. הוא מומחה לתורת המשחקים ויישומיה. הוא תרם רבות לתכנון מכירות פומביות. הוא מומחה לאסטרטגיות הצעת מחיר תחרותיות בתעשיות הנפט, התקשורת והכוח, ולעיצוב סכמות תמחור חדשניות. עבודתו בנושא תמחור עדיפויות שירות לכוח חשמלי יושמה בתעשיות החשמל, האנרגיה ודומיהן (תעשיות Utility).[6][12]

מאמר שפרסם וילסון משנת 1968 על תאוריית הסינדיקטים בעיתון הכלכלי Econometrica[13][12] השפיע על דור שלם של סטודנטים לכלכלה, פיננסים וחשבונאות. המאמר מציב שאלה מהותית: תחת אילו תנאים ייצוג התועלת הצפויה מתאר את התנהגותם של קבוצה של אנשים אשר בוחרים בהגרלות וחולקים סיכונים על פי יעילות פארטו.

מאז סיום לימודיו פרסם כמאה מאמרים בכתבי עת מקצועיים ובספרים. הוא שימש כעורך שותף לכמה כתבי עת והעביר מספר הרצאות פומביות.

בשנת 1993 פרסם וילסון ספר בנושא תמחור לא ליניארי.[14] זהו ניתוח אנציקלופדי של תכנון תעריפים ונושאים הקשורים אליו עבור שירותים ציבוריים, כולל חשמל, תקשורת ותחבורה.[8] הספר זכה בפרס ליאו מלמד בשנת 1995, פרס שהוענק מדי שנה על ידי אוניברסיטת שיקגו.[15]

תרומות אחרות שלו לתורת המשחקים כוללות התמקחות בהקשר לשביתות בתנאי עמימות, ומשא ומתן להסדר בהקשרים משפטיים. וילסון כתב כמה מהמחקרים הבסיסיים של השפעות מוניטין בתמחור "טורף", מלחמות מחירים וקרבות תחרותיים אחרים.[12]

אותות כבוד עריכה

מאז שסיים וילסון את התואר הראשון, התואר השני והדוקטורט במכללת הרווארד ובבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, הוא פרסם כ-100 מאמרים בכתבי עת מקצועיים ובספרים, עליהם זכה בפרסים רבים.[6]

פרס נובל בכלכלה עריכה

האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הסבירה את בחירתה בווילסון ובפול מילגרום כזוכים במשותף בפרס נובל לכלכלה לשנת 2020, בכך ש"הגילויים התאורטיים שלהם שיפרו את המכרזים בפועל. [...] תגליותיהם הועילו למוכרים, קונים ומשלמי מיסים ברחבי העולם.[16] אלווין רוט (כלכלן שהיה שותף לזכייה בפרס נובל לשנת 2012 שווילסון היה יועץ הדוקטורט שלו) אמר כי וילסון ומילגרום "לא רק שינו באופן מעמיק את הדרך בה אנו מבינים מכירות פומביות - הם שינו את אופן שבו מציעים פריטים במכירה פומבית."[17]

מינויים ופרסים עריכה

וילסון חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, distinguished fellow של האגודה הכלכלית האמריקאית, ועמית, מנהל לשעבר וחבר מועצה בחברה האקונומטרית. הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד לכלכלה בשנת 1986 על ידי בית הספר הנורווגי לכלכלה ומנהל עסקים. בשנת 1995 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד למשפטים מטעם אוניברסיטת שיקגו.[6] בשנת 2014 זכה וילסון בפרס אווז הזהב על עבודתו הכוללת עיצוב מכירות פומביות.[18]

הוא זכה בפרס (BBVA Foundation Frontiers of Knowledge (2015 בקטגוריית כלכלה, מימון וניהול על "תרומתו החלוצית לניתוח אינטראקציות אסטרטגיות כאשר גורמים כלכליים מחזיקים במידע מוגבל ושונה על סביבתם".[19]

ביחד עם עמיתיו דייוויד מ. קרפס ופול מילגרום, הוענק לו פרס ג'ון ג'יי קרטי לשנת 2018 לקידום המדע.[20]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "The Prize in Economic Sciences 2020" (PDF) (Press release). Royal Swedish Academy of Sciences. 12 באוקטובר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  2. ^ Riley, Charles. "Nobel Prize in economics awarded to Paul Milgrom and Robert Wilson for auction theory". נבדק ב-12 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2012
  4. ^ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2016
  5. ^ Sequential Quadratic Programming Methods. November 2012 Researchgate. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved October 17, 2020
  6. ^ 1 2 3 4 Robert Wilson. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved October 18, 2020.
  7. ^ Roth, Alvin E.; Wilson, Robert B. (August 1, 2019) How Market Design Emerged from Game Theory: A Mutual Interview. Journal of Economic Perspectives. 33 (3): 118–143.
  8. ^ 1 2 Robert Wilson Nonlinear Pricing Oxford Press, 1993
  9. ^ Wilson Robert (2002), Architecture of Power Markets Econometrica. 70 (4): 1299–1340. doi:10.1111/1468-0262.00334. ISSN 1468-0262. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved October 18, 2020.
  10. ^ Wilson, Robert Butler (1963). Some Theory and Methods of Mathematical Programming (Ph.D. thesis). Harvard University. OCLC 229908216. ProQuest 302254825
  11. ^ Robert B. Wilson CURRICULUM VITAE from the original on July 2018. Retrieved October 24, 2020.
  12. ^ 1 2 3 Robert Wilson. Stanford Institute for Economic Polici Research (SIEPR) Archived from the original on December 13, 2019. Retrieved October 25, 2020.
  13. ^ Robert Wilson. The Theory of Syndicates,Econometrica,vol.36,Jan 1968
  14. ^ Wilson, Robert B. (1993). Nonlinear Pricing. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-511582-6. Archived from the original on October 18, 2020. Retrieved January 20, 2018 – via Google Books.
  15. ^ MSRI. "Mathematical Sciences Research Institute". www.msri.org. Archived from the original on September 27, 2010. Retrieved October 18, 2020.
  16. ^ The Prize in Economic Sciences 2020
  17. ^ Jeanna Smialek. U.S. Auction Theorists Win the 2020 Nobel in Economics
  18. ^ 2014: AUCTION DESIGN.
  19. ^ The BBVA Foundation Award goes to Robert Wilson for his pioneering analysis of economic interactions under information asymmetry, and his broadening of the field to include reputation-building as a spur to cooperation.
  20. ^ Stanford economists Paul Milgrom and Robert Wilson win the Nobel in economic sciences. Stanford News, OCTOBER 12, 2020.


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוברט_ב._וילסון&oldid=36718671"