רוברט רוזנטל (טייס)
רוברט "רוזי" רוזנטל (באנגלית: Robert "Rosie" Rosenthal; 11 ביוני 1917 – 20 באפריל 2007) היה טייס יהודי בחילות האוויר של צבא ארצות הברית. רוזנטל הצטיין כמפקד צוות מפציץ B-17 ולאחר מכן כמפקד טייסת במבצעי ההפצצה על הגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. על גבורתו עוטר בעיטורים רבים.
לידה |
11 ביוני 1917 ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
20 באפריל 2007 (בגיל 89) וייט פליינס, מדינת ניו יורק, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
השתייכות | צבא ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1941–1945 (כ־4 שנים) |
דרגה | לוטננט קולונל |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
צלב השירות המצוין כוכב הכסף (פעמיים) צלב התעופה המצוינת (פעמיים) לב הארגמן (פעמיים) מדליית האוויר (8 פעמים) | |
תפקידים אזרחיים | |
עורך דין | |
ביוגרפיה
עריכהרוברט רוזנטל נולד בברוקלין ניו יורק במשפחה יהודית. למד בבית ספר תיכון בשכונת פלטבוש ולאחר מכן למד משפטים בברוקלין קולג'. לאחר סיום לימודיו עבד כעורך דין. ב-8 בדצמבר 1941, יום למחרת המתקפה היפנית על פרל הארבור, התנדב לשירות הצבאי. הוא סירב להצעה להתגייס לפרקליטות הצבאית וביקש להיות בתפקיד קרבי. הוא עבר הכשרה של טייס קרב - הוכשר להטיס את המפציץ B-17.
באוגוסט 1943 הועבר לבריטניה, לשרת בטייסת 418 של חיל האוויר השמיני של ארצות הברית. הוא מונה למפקד צוות מפציץ. ב-10 באוקטובר 1943, במהלך משימתו השלישית, נפגע מטוסו של רוזנטל מעל מינסטר מאש נ"מ. למרות הפגיעה הקשה, אשר השביתה שניים ממנועי המטוס, הצליחו רוזנטל וצוותו להשלים את המשימה ולשוב לבריטניה. על כך עוטר רוזנטל בכוכב הכסף. ב-8 במרץ 1944 ביצע רוזנטל יחד עם צוותו את משימת ההפצצה ה-25 שלהם. לפי כללי חיל האוויר השמיני - לאחר ביצוע 25 משימות הפצצה צוות המטוס היה רשאי לסיים את שירותו הקרבי ולחזור לארצות הברית. כל הצוות עשה זאת, פרט לרוזנטל. הוא החליט להישאר ולהמשיך לבצע משימות הפצצה. במאי 1944 מונה רוזנטל למפקד טייסת הפצצה 350. ב-10 בספטמבר 1944 נפגע מטוסו של רוזנטל מעל נירנברג. הוא ניסה להמשיך להטיס את המטוס כדי להגיע לאזור בשליטת בעלות הברית, אך לא הצליח - נאלץ לבצע נחיתת אונס ליד ריימס שהייתה עדיין תחת הכיבוש הנאצי. במהלך הנחיתה נפצע קשה. למזלם של אנשי הצוות, הראשונים שהגיעו לאתר הנחיתה היו לוחמי המחתרת. הם החביאו את הצוות מפי הגרמנים ובהמשך העבירו אותם אל שטח שבשליטת בעלות הברית. רוזנטל הוטס לבריטניה, שם אושפז בבית חולים באוקספורד.
לאחר שהחלים, הוצב רוזנטל בתפקיד עורפי, במטה חיל האוויר השמיני. הוא לא השלים עם הצבתו והתעקש לחזור לטוס. בסופו של דבר בקשתו אושרה. הוא חזר לטייסת 418 ומונה למפקדה. ב-3 בפברואר 1945 טס רוזנטל את משימתו ה-52 (והאחרונה, כפי שיתברר בהמשך). רוזנטל פיקד על המטוס המוביל של כוח בן כ-1000 מטוסים במשימת הפצצת ברלין. במהלך המשימה נפגע מטוסו מאש נ"מ והחל לבעור. כל אנשי הצוות הצליחו לנטוש את המטוס ולצנוח. על הקרקע הם נאספו על ידי חיילי הצבא האדום. רוזנטל טופל בבית חולים שדה ולאחר מכן הועבר לשגרירות ארצות הברית במוסקבה. לאחר שהייה של מספר שבועות בברית המועצות, חזר עם שבויים אמריקאים נוספים לבריטניה בסוף מרץ 1945.
בבריטניה הוענק לו עיטור צלב השירות המצוין על משימתו האחרונה בשמי ברלין. הוא לא שב לטוס, מונה לקצין הדרכה במפקדת כנף ההפצצה ה-100. מילא את התפקיד הזה עד ל-28 במאי 1945, אז שב לארצות הברית. עם חזרתו נשלח לקורס הסבה למפציצי B-29, כהכנה לשליחתו אל זירת האוקיינוס השקט. אך המלחמה עם יפן הסתיימה לפני שהוא הספיק לסיים את ההכשרה. בנובמבר 1945 השתחרר רוברט רוזנטל מהשירות בחיל האוויר בדרגת לוטננט קולונל. אך בכך לא תם שירותו - הוא נשלח לגרמניה, לשמש עוזרו של רוברט ה. ג'קסון, התובע הראשי במשפטי נירנברג. רוזנטל השתתף, בין היתר, בחקירתם של הרמן גרינג ווילהלם קייטל.
לאחר שובו מגרמניה עבר רוזנטל כעורך דין בניו יורק. הוא התחתן עם פיליס הלר, אותה פגש במהלך משפטי נירנברג (הלר הייתה עורכת דין בצוות התביעה האמריקאית במהלך המשפט). נולדו להם שני בנים ובת. רוברט רוזנטל נפטר ב-20 באפריל 2007 בביתו בוייט פליינס, מדינת ניו יורק.
בשנת 2024 יצאה סדרה אמריקאית אדוני האוויר, בה רוזנטל הוא אחד הגיבורים הראשיים. דמותו גולמה על ידי השחקן נייט מאן.
קישורים חיצוניים
עריכה- כתבה על רוברט רוזנטל ב"ניו יורק טיימס" (באנגלית)
- ראיון עם רוברט רוזנטל (באנגלית)