רודי אדמונדס

חסיד אומות העולם

רודריק וורינג אדמונדסאנגלית: Roderick Waring Edmonds; ‏ 20 באוגוסט 19198 באוגוסט 1985) היה חייל בצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה, אשר הציל את חייהם של בין 200 ל-300 חיילים יהודיים אמריקאים אשר נפלו יחד עמו בשבי הגרמני תוך כדי סיכון חייו. ב-10 בפברואר 2015, כשלושים שנה לאחר מותו, הוכר כחסיד אומות העולם.

רודי אדמונדס
Roddie Edmonds
רודי אדמונדס במדים בעת שירותו בצבא ארצות הברית
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 20 באוגוסט 1919
ארצות הבריתארצות הברית נוקסוויל, טנסי ארצות הברית
פטירה 8 באוגוסט 1985 (בגיל 65)
נוקסוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Knoxville High School עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
דרגה מסטר סרג'נט
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
הנצחה
חסיד אומות העולם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיפור ההצלה עריכה

אדמונס שירת ברגימנט חיל הרגלים ה-422 בדיוויזיה ה-106 של צבא ארצות הברית. ב-17 בדצמבר 1944, במהלך הקרב על הבליטה, נשבה אדמונדס על ידי הנאצים ביחד עם, בין היתר, שני חיילים יהודים, והושם בסטאלג IXA שממוקם בריינלנד-פפאלץ שבגרמניה. מאחר שדרגתו הייתה הגבוהה בקרב חבריו, הוא מונה על ידי הנאצים כאחראי על צריפי השבויים של החיילים האמריקאים שאינם קצינים, שהכילו מעל ל-1,000 חיילים אמריקאים, ביניהם כ-200 חיילים יהודים.

ב-27 בינואר 1945 קראו הנאצים לכל החיילים היהודים להתכנס למחרת בבוקר במגרש המסדרים, ככל הנראה על מנת לרצחם. כששמע זאת אדמונדס, הוא הורה לכל חייליו להתייצב, באומרו "לא נעשה זאת, כולנו נתייצב" ("We are not doing that, we are all falling out"). כך למחרת התייצבו כל החיילים, יהודים ולא-יהודים, במגרש המסדרים. כאשר המפקד הגרמני, ראה מה עשה אדמונדס, אמר לו כי לא ייתכן שכל החיילים הם יהודים. על כך ענה אדמונדס, על פי עדותו של פאול שטרן אחד מהשבויים היהודים, ש"כולנו יהודים" ("We are all Jews"). אז שלף הגרמני את אקדחו, הצמידו לראשו של אדמונדס ואמר לו שזוהי ההזדמנות האחרונה שלו, וכי אם לא יצווה על החייליו היהודים לצעוד קדימה, יירה בו. על כך השיב לו אדמונדס את שמו, דרגתו ומספרו האישי, בהתאם לאמנת ז'נבה. ואז לפי שטרן אדמונדס אמר לקצין הגרמני את המשפט הבא אותו הוא עדיין זוכר:

If you are going to shoot, you are going to have to shoot all of us because we know who you are and you'll be tried for war crimes when we win this war

(בעברית: אם אתה יורה בי, אתה תצטרך לירות בכולנו כי אנחנו יודעים את זהותך ואתה תוכרז כפושע מלחמה כשננצח את המלחמה הזו)

אדמונדס ויתר השבויים שהו במחנה השבויים עד לשחרורו על ידי בעלות הברית במאי 1945.

לאחר המלחמה עריכה

אדמונדס מעולם לא סיפר למשפחתו על האירוע במחנה השבויים. ושירת שוב בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה. לאחר שחזר מקוריאה, הוא התפרנס כאיש מכירות בנוקסוויל[1]. הוא נפטר ב-1985, מבלי שקיבל הכרה בימי חייו על הצלת החיילים היהודיים.

לאחר מותו ב-1985, אשתו של אדמונדס נתנה לבנו, כריס אדמונדס, כמה מהיומנים שניהל אביו בזמן שהותו במחנה השבויים. כריס, כומר בפטיסטי, החל לחקור את סיפורו של אביו, ונתקל באזכור של האירוע במחנה השבויים. הוא איתר כמה מהחיילים היהודים שאביו הציל, שמסרו עדויות ליד ושם. בין אנשי השבויים היהודים-אמריקאים שניצלו היה סוני פוקס, איש טלוויזיה אמריקאי, שהיה עד למעשיו של אדמונדס ובראיונות דיבר עליהם[2].

ב-10 בפברואר 2015 הכיר יד ושם באדמונד כ"חסיד אומות העולם". טקס הענקת הפרס נערך ב-27 בינואר 2016, בשגרירות ישראל בוושינגטון. בנוכחות נשיא ארצות הברית ברק אובמה. בנו כריס אדמונדס קיבל את אות החסיד ותעודת הכבוד משגריר ישראל רון דרמר וראש מועצת יד ושם הרב ישראל לאו בשם אביו[3].

כריס אדמונדס ניהל מאבק להעניק לאביו על מעשיו את מדליית הכבוד. עם זאת, העמדה הראשונית של הצבא האמריקאי הייתה שהוא שבוי, ולכן לא כשיר מכיוון שמעשיו לא היו בקרב. כדי להתגבר על מכשול זה, החל תהליך שיאפשר לו לזכות במדליית הזהב של הקונגרס[4].

 
שלט לזכרו של אדמונדס שהוצב בנוקסוויל, ב-15 בנובמבר 2020.

הנצחה עריכה

על פי אתר האינטרנט של יד ושם, אדמונדס הוא החייל האמריקאי הראשון שהוכר כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם, ותאריך הכרתו הרשמית הוא 10 בפברואר 2015. כמו כן, מצוין כי הוא הציל את שני חייליו היהודים, פאול שטרן וטנר לסטר, שהעידו שניהם בתהליך הכרתו. את התעודה קיבל בנו, הכומר כריס אדמונדס, שהשתתף בסמינר של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה למנהיגי דת נוצרים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה