רון דרמר
רון דרמר (באנגלית: Ron Dermer; נולד ב-16 באפריל 1971, כ"א בניסן ה'תשל"א) הוא פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי יליד ארצות הברית, המכהן כשר לעניינים אסטרטגיים של ישראל. בשנים 2013–2021 כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית.
 | |||||||||
| רון דרמר, 2023 | |||||||||
| לידה |
16 באפריל 1971 (בן 53) כ"א בניסן ה'תשל"א מיאמי ביץ', ארצות הברית   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית, ישראל | ||||||||
| תאריך עלייה | 1997 | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה |
הליכוד | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
|
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהדרמר נולד וגדל במיאמי ביץ', פלורידה, ארצות הברית. אמו, יפה לבית רוזנטל, נולדה בארץ ישראל המנדטורית, להורים שברחו מפולין וגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. משפחת האם היגרה לארצות הברית זמן קצר לאחר קום מדינת ישראל. אביו, ג'יי דרמר, היה עורך דין יליד ניו יורק וב-1967 נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית מיאמי ביץ'. הוא כיהן בתפקיד זה שתי קדנציות ולימים כיהן באותו תפקיד גם אחיו של דרמר, דייוויד, במשך שלוש קדנציות, אף הוא מטעם המפלגה הדמוקרטית.
דרמר סיים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בכלכלה וניהול בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה והשלים תואר ראשון נוסף בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. בתקופת לימודיו באוקספורד כיהן כנשיא "חברת לחיים" (L'Chaim Society), בראשות הרב שמואל בוטח, ארגון סטודנטים לקידום התרבות היהודית בקמפוס.
קריירה
עריכהדרמר החל לעבוד כבעל טור בג'רוזלם פוסט בינואר 2001, לאחר שעורך העיתון שמע על ניסיונו בכתיבת נאומים עבור נתן שרנסקי ובנימין נתניהו.[דרוש מקור: זו הסיבה להעסקתו?] הטור השבועי של דרמר בעיתון נקרא "The Numbers Game", והתפרסם במשך כשלוש שנים.
בשנת 2004 כתב דרמר יחד עם נתן שרנסקי את הספר "The Case for Democracy" (תורגם לעברית כ"יתרון הדמוקרטיה"). הספר יצא לאור בהוצאת שלם והוא מתאר את המלחמה בין הישראלים לפלסטינים, כאחת החזיתות בלבד במלחמה כלל עולמית, בין החברות החופשיות, לבין הדיקטטורות, או "חברות הפחד", כפי שהן מכונות בו. לפי הספר, הדמוקרטיה חיונית לרווחתה, התקדמותה ושגשוגה של האנושות. היא הכרחית לקיומם של יציבות, ביטחון חברתי וחירות האדם ברחבי העולם. החברות החופשיות נותנות לאדם חופש ליזום ולבטא את היצירתיות שלו, ובכך משיגות שגשוג כלכלי והתקדמות טכנולוגית. החירות מבטיחה שמירה על זכויות האדם, מניעת דיכוי ובקרה עצמית. לעומת זאת, בחברות הפחד, האזרחים מבצעים את מצוות השלטון בחוסר רצון, דבר הגורם להתפתחות אטית של הכלכלה, עוני ונחשלות טכנולוגית. משטר הפחד מפני השלטון מדכא יוזמה חופשית וביקורת על השלטון, ובכך נותן פתח למעשי עריצות ושחיתות שמרקיבים את החברה. הספר מסרב להגביל את הדמוקרטיה רק למערב וטוען שהיא חייבת להיות מנת חלקן של כל אומות העולם. לטענתו, יציבות בעולם תתאפשר רק כאשר כל אומות העולם יחיו במדינות חופשיות ולא בדיקטטורות עריצות. לכן, יש לנקוט בקו תקיף נגד מדינות טוטליטריות, במטרה להפיל את העריצים ולהקים משטרים דמוקרטיים המחויבים לחירות ולשמירה על זכויות האדם. אחת הטענות הבסיסיות בספר היא שעד שלא תושג דמוקרטיה מלאה ברשות הפלסטינית, יהיה זה בלתי אפשרי להגיע עמה להסכם שלום. כביטוי לכך, נטען שיש לסלק את כל ביטויי ההסתה מספרי הלימוד, למגר את כל מעשי הטרור, להקים תשתיות ראויות ולערוך בחירות מסודרות. לקראת סופו, ממליץ הספר למערב לתמוך במורדים ערבים, אם יקומו בכל אחת ממדינות ערב, במלחמתם נגד שליטיהם הרודנים. הספר זכה לתגובות נלהבות מבכירים בממשל האמריקאי ובראשם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש. אחת מעמדותיו, כי על הרשות הפלסטינית להפוך לדמוקרטיה קודם למשא ומתן, אומצה על ידי מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס כעמדתו הרשמית של הממשל.
קריירה מדינית ופוליטית
עריכה.jpg)
בשנת 1995 החל לעבוד עבור קמפיין הבחירות של נתן שרנסקי שהתמודד בבחירות 1996 לכנסת בראשות מפלגת "ישראל בעליה". הוא המשיך כיועצו של שרנסקי גם לאחר הבחירות, בתקופה שבה כיהן האחרון כשר התמ"ת ובעקבות זאת החליט לעלות לישראל. דרמר ליווה[דרושה הבהרה] את שרנסקי גם כשהאחרון היה לשר הפנים בממשלת אהוד ברק, בעקבות בחירות 1999. באותו זמן הוא גם הכיר את בנימין נתניהו, והפך ליועצו ואחד מכותבי נאומיו.[דרוש מקור]
ב-2003 שימש דרמר כיועצו האסטרטגי של נתניהו, בעת שזה כיהן כשר האוצר בממשלת אריאל שרון, ובשנת 2004 מינה אותו נתניהו לציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, והוא כיהן בתפקיד זה עד אמצע שנת 2008. כשנכנס לתפקיד ב-2005, נאלץ לוותר על אזרחותו הכפולה האמריקאית-ישראלית, לטובת הישראלית בלבד.[1] במסגרת תפקידו עודד את קרנות הפנסיה האמריקאיות הגדולות להימנע מהשקעת כספי ציבור בחברות הסוחרות עם איראן.[2] במקביל נסע למדינות שונות ברחבי ארצות הברית ונפגש עם מחוקקים מקומיים כדי לשכנעם להימנע מהשקעות באיראן. באותה תקופה קידם אינטרסים של ישראל בתחום הפטנטים, במיוחד בנושא התרופות ובמיוחד בעזרה לחברת טבע. פעל למזכר הבנות חדש בין ארצות הברית לישראל בנוגע לסיוע ביטחוני.[3]
בשנת 2003 רכש דרמר 10% מהבעלות במכון הסקרים "מדגם", העורך סקרים עבור חברת החדשות, ובאפריל 2023 מכר את חלקו.[4]
בעת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, ב-2009 שימש דרמר כיועץ לקמפיין של נתניהו ולאחר היבחרו מונה ליועץ מדיני בכיר במשרד ראש הממשלה.
באוקטובר 2013 מונה לשגריר ישראל בארצות הברית.[5] במהלך כהונתו נחתמו הסכמי אברהם בתיווך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בינואר 2021 הוחלף על ידי גלעד ארדן באופן זמני עד מינוי מיכאל הרצוג.[6] דרמר היווה ציר משמעותי בהבשלת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין. בעקבות ההסכמים נחתמו באותה השנה שני הסכמים נוספים בין ישראל למרוקו וסודאן.[7][8]
מנכ"ל חברת הפארמה פייזר, אלברט בורלא, הביע את הערכתו לדרמר כאחד האנשים שסייעו למדינת ישראל להשיג מיליוני חיסונים נגד מגפת הקורונה.[9] יונתן פולארד, המרגל הישראלי שישב בכלא האמריקני במשך עשרות שנים, התייחס לדרמר כאחד האנשים שהביאו לשחרורו מהכלא.[10] ביולי 2021 הצטרף למכון היהודי לביטחון לאומי באמריקה (JINSA) כעמית מחקר בכיר ובמהלך 2022 אירח פודקאסט יחד עם נשיא המכון מייקל מקובסקי.[11]
כשר לעניינים אסטרטגיים
עריכהבדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש, מונה בידי ראש הממשלה נתניהו לשר לעניינים אסטרטגיים בממשלת ישראל השלושים ושבע. על אף שטרם הוגדרו תחומי האחריות של המשרד לנושאים אסטרטגיים – שהוקם מחדש בשביל דרמר – עיקר עיסוקיו הוא "בנושאים אסטרטגיים הכוללים את המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית, חיזוק הסכמי אברהם, הרחבת מעגל השלום עם מדינות ערב וחיזוק הברית עם ארצות הברית".[12] דרמר הוא חבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בתחילת כהונתו, דרמר דן עם בכירים בממשל האמריקני בנושאים ביטחוניים ובהרחבת הסכמי אברהם.[13][14] כתוצאה מהמחאה נגד הממשלה והרפורמה המשפטית, נתניהו הסמיך את דרמר לכתוב הצעת פשרה למתווה חקיקה שיוסכם על הקואליציה והאופוזיציה.[15]
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל מונה דרמר למשקיף בקבינט המלחמה המצומצם שהוקם.
חיים אישיים
עריכהב-1997 עלה דרמר לישראל ובשנת 1998 נישא לעדי בלומברג (1971–2000), בתו של דוד בלומברג יו"ר דירקטוריון בנק ירושלים. עדי נפטרה כעבור כשנתיים.[דרושה הבהרה] דרמר היה חבר בצוות ההיגוי שהקים את קרן עדי לזכרה.
בשנת 2002 דרמר נישא בשנית לרודה פגאנו, עורכת דין בוגרת אוניברסיטת ייל, ולהם חמישה ילדים.
דרמר מתגורר בירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ברק רביד, היועץ הניאו-שמרן של נתניהו: חבר של משפחת בוש, באתר הארץ, 2 באפריל 2009
- ארל קוקס, ריאיון עם דרמר
- טל שניידר, הראי של ביבי, באתר nrg, 27 במאי 2011
- אריאל כהנא, רון דרמר, פרופיל: האיש שלנו בארה"ב, באתר nrg, 5 באוקטובר 2013
- רן דגוני, שגריר ישראל בארה"ב הגיש כתב האמנתו לנשיא אובמה, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2013
- אייל לוי, האיש שלנו בוושינגטון: יצאנו לחקור את חידת רון דרמר - פרופיל, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2019
- ג'ייקוב מגיד, פרופיל: רון דרמר מסיים קדנציה מעוררת מחלוקת בוושינגטון. ישראל תשלם את המחיר, באתר זמן ישראל, 24 בינואר 2021
- אריאל כהנא, רון דרמר: "היו במערכת הצבאית והמדינית אנשים שהפריעו לנתניהו לשמור על האינטרסים של ישראל", באתר ישראל היום, 5 בספטמבר 2021
- איתמר אייכנר, 570 פגישות עם נתניהו, 0 הופעות מול הציבור: יומני איש הצללים דרמר נחשפים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
רון דרמר, דף שער בספרייה הלאומית- רון דרמר, באתר ערוץ כנסת
הערות שוליים
עריכה- ^ Proud To Have Been an American, The New York Sun (באנגלית)
- ^ BRIAN SKOLOFF The Associated Press, Florida Divests Funds From Iran, Sudan Firms, The Ledger (באנגלית אמריקאית)
- ^ Netanyahu’s man in DC, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ הקשר הנסתר: רון דרמר שותף בבעלות על מדגם, מכון הסקרים של חדשות 12, באתר וואלה, 25 בנובמבר 2024
- ^ אטילה שומפלבי, נתניהו מינה את רון דרמר לשגריר ישראל בארה"ב, באתר ynet, 9 ביולי 2013
- ^ אריאל כהנא, בשני כובעים: מהיום - ארדן שגריר ישראל באו"ם ובארה"ב, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2020
- ^ איתמר איכנר, נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
- ^ אנה ברסקי, סודן חתמה רשמית על ההסכם לנרמול היחסים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2021
- ^ אריאל כהנא, How Israel won the race for the Pfizer vaccine, באתר ישראל היום, 21 באפריל 2021
- ^ יוני קמפינסקי, 'In the end, you got us home,' Jonathan Pollard tells former ambassador Ron Dermer, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2022
- ^ Diplomatically Incorrect with Ambassador Ron Dermer and Michael Makovsky on Apple Podcasts, Apple Podcasts (באנגלית אמריקאית)
- ^ איתמר אייכנר, הממשלה החליטה להקים מחדש את המשרד לעניינים אסטרטגיים תחת השר דרמר, באתר ynet, 19 בפברואר 2023
- ^ בבית הלבן: צחי הנגבי ורון דרמר נפגשו עם נציגים אמריקנים בכירים, באתר עכשיו 14, 7 במרץ 2023
- ^ שירין אביטן כהן, סאליבן נועד עם דרמר והנגבי: "דן בדאגה על יחסי רוסיה-איראן", באתר ישראל היום, 2 ביוני 2023
- ^ אמיר אטינגר, רון דרמר הוסמך על ידי נתניהו לגבש פשרה ברפורמה המשפטית, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2023